נתוני קורונה: 10,785 מאומתים אתמול, 35% מכלל הבדיקות | 190 חולים קשים, מקדם הדבקה ירד ל-1.28  

טענת משהו, כעת ספק נתונים ומידע לגבי מה שאתה אומר כדי שנוכל לבחון זאת.
מה היה העומס על מערך הבדיקות אז? כמה מחוסנים שנדבקו נבדקו בכל זאת?

הסיבה העיקרית שחסינות עדר היא בכמעט באופן וודאי בלתי אפשרית היא בגלל אופן הוירוסים במשפחת הקורונה. ידוע מזה עשרות שנים, שהנוגדנים של וירוסים ממשפחת הקורונה דועכים עם הזמן. זה נכון לגבי וירוס קוורונה עונתי, זה נכון לגבי SARS.
הסתבר שוירוס SARS-COV2 לא שונה משאר "בני המשפחה הבעייתים".

"החלום" שמי שחלה כבר בקוביד מוגן לכל החיים הוא פשוט חלום באספמיא.
האומיקרון קבר סופית את החלום הזה.
BA.4 ו-BA.5 מוכיחים שהחיסנות שקבלו המחלימים מ-BA.1 היא קצרת טווח באופן מובהק.

לדעתי הדרך קדימה בקוביד הוא:
1. חיסון עונתי במיוחד לאוכלוסיות בסיכון
2. חיסון עונתי לכל מי שירצה להוריד את הסיכון ללונג קוביד
3. במקרה של הופעת זן חדש שמצליח לחמוק גם מההגנה כנגד תחלואה קשה ותמותה, לא תהיה ברירה אלא לחסן את כ-ו-ל-ם (זוהי חזרה לנקודת האפס).

נקודה נוספת:
כרגע מסתמן שלונג קוביד בדרך להפוך לבעיה הגדולה ביותר של הקוביד מבחינת המערכת הציבורית. המעמסה על מערכת הבריאות של מאות אלפי סובלים מלונג קוביד תעלה בדור הקרוב כסף רב מאוד (לפחות נקודה למחשבה של אלו המדברים על המחיר הכלכלי של צעדי המניעה כנגד קוביד).

לא מן הנמע, שהממשלות יקבלו החלטות בכיוון הבא:
1. מי שעושה את המאמץ ומנסה להימנע ככל יכולתו מלונג קוביד ע"י התחסנות לפי המלצת מערכת הבריאות, יזכה לטיפול בלונג קוביד ללא עלות
2. מי שהחליט במודע (וללא הדצקה רפואית ברורה) לא לעשות את המאמץ ולא התחסן כנדרש, לא יזכה לטיפול בלונג קוביד בחינם.

באשר לעלות הטיפול בלונג קוביד:
1. הדעה שלי שאם מימדי הלונג קוביד יהיו בופעל כמו מה שמסתמן היום, מדובר על מספר אנשים גבוה מאוד שיכביד מאוד על הקופה הציבורית לאורך שנים רבות.
2. כבר עכשו כ-3% מהאוכלוסיה בבריטניה סובלת מלונג קוביד, בשליש מהם התסמינים נמשכים מעל שנה. רק השנה האחרונה, נוספו מליון סובלים מלונג קוביד בבריטניה.
3. כאשר מימדי מחלה כלשהי הם בגדר הסביר, אין שום סיבה לעשות אבחנה בעלויות הטיפול בהתאם להשתדלות החולה (לדוגמה, מי שח"ו סובל מסרטן הריאות ועישן כמויות גדולות של סיגריות יקבל את אותו טיפול באותם תנאים של מי שלא עישן סיגריה אחת בכל חייו).
4. אבל אם וכאשר יתברר שמימדי הלונג קוביד הם גבוהים מאוד, סוגית עלות הטיפול בהחלט יעלה לדיון. המשאבים הכלכליים של המדינה הם לא בלתי מוגבלים.
5. יש שיקולים כלכליים אחרים של אובדן תוצר ואובדן פריון של אנשים בני 30-50 שלא יצליחו לחזור לשוק העבודה עקב לונג קוביד (או לכל הפחות יוכלו לעבוד פחות בגלל לונג קוביד). המחיר הכלכלי הזה הוא עצום במחינת אובדן תל"ג ואובדן הכנסות ממיסים.

אני מעלה את הנקודה הזאת לדיון מכיוון שמרבים מאוד לדבר על העלויות של צעדי ההגבלה. אין כל ספק, שיש לצדעי הגבלה מחיר כלכלי.

אבל מתעלמים לחלוטין מהעלויות ארוכות הטווח של הטיפול בקוביד.

יש שאלה קלאסית ידועה: מה עדיף: עלות חד פעמית של 1,000,000 שקל או עלות קבועה של 5,000 שקל ל-30 שנה.
מסתבר שעלות קבוע ארוכת טווח עולה יותר מעלות חד פעמית גבוה. בדוגמה הזאת, העלות הקבוע של 5,000 שקל לחודש לשלושים שנה גבוה ב-80% מעלות חד פעמית של 1,000,000 שקל.