"אנחנו רוצים לעורר את המודעות": 11 שנים לאחר מחאת 2011, האוהלים חזרו היום (ראשון) לשדרות רוטשילד בתל אביב, באותו מקום בו החלה המחאה הקודמת.
כרגע מדובר רק בשישה אוהלים, ואתמול אף הגיע למאהל גיל סהר מפרדס חנה על מנת לתמוך בחבריו התל אביבים. הפעם אמרו כל הנוכחים כי הם למדו את הלקח של המחאה הקודמת, והם לא מכוונים לפוליטיקה כמו חלק מראשי המחאה הקודמת מאחר והמדינה פשוט הפקירה אותם.
המוחים הצעירים שהגיעו נראים נחושים מאוד. בינתיים, עיריית תל אביב טרם שלחה פקחים לפנות אותם.
הדר מוכתר בת 20 מקרית אונו, סיפרה: "אין לנו כסף לאוהלים, נישן עם שקי שינה. חייבים לעשות שינוי שהממשלה תתמוך בצעירים במקום ג'ובים למקורבים. הפעם נקפיד שלא נקבל שריון במפלגות. אין לנו וילה בקיסריה, רמת אביב או רעננה. אנחנו בקושי יכולים לשלם את שכר הדירה. אם הממשלה רוצה, היא יכולה להוריד את מחירי הדיור, לא רק לקניה - גם לשכירות".
"שוק הדיור בקטסטרופה"
ארתור גבאי בן 35 כלכלן המתגורר ברמת גן, הוסיף: "שוק הדיור בקטסטרופה. חייבים תוכנית משופרת לבלום את ההשתוללות. אנחנו צריכים להיות כמו כל מדינה מתוקנת, אנחנו שומעים על תיאומי מחירים בין בעלי בתים ועל צעירים רבים שמיואשים ורוצים לעזוב את הארץ. אנחנו רוצים לעורר את המודעות".
אל המאהל הגיע גם גיל סהר ממאהל פרדס חנה, על מנת לתת לחבריו התל אביב גב. "העירייה מוזמנת לנסות לפנות אותנו, אני באתי לתמוך במאהל בתל אביב, נכנסו לדרך לא פשוטה ובאתי לתת גב ולאחר מכן אני חוזר לאוהל שלי בפרדס חנה", אמר סהר ל"ישראל היום", שכרגע גם בפרדס חנה לא שלחו פקחים לפנות אותם, אולם לא נותנים להם להתחבר לחשמל, "אלתרנו גנרטור עד שמשהו ישתנה. אבל בכל מקרה בניגוד למחאת 2011, אני כבר אומר שאני לא רוצה ולא מכוון לפוליטיקה, ואולי בזכות זה ישתנה משהו כי אז הם מכרו את המחאה לפוליטיקה וזה מה שגרם לה להיכשל.
"אני חיפשתי לגור בפריפריה כמו שליברמן ביקש מאיתנו וגיליתי שהמחירים כמו בתל אביב. אנחנו קודם כל מוחים נגד יוקר הדיור, שכירות וגם קניית דירה. הגעתי למצב שזוג צעיר כמוני עם ילד בן חצי שנה אין לו סיכוי בכלל להגיע לדירה".
הדס מן, בת 30 מראש העין, עצמאית בתחום התכשיטים. "לא פשוט לאישה בהריון לעבוד כל כך הרבה שעות ולקבל תמורה כל כך מועטה עבור מאמציה. כל בן אדם אמור להגיע לקורת גג בסיסית, והמחיר שאתה משלם עבור מה שאתה מרוויח מהעסקה גבוה מדי. אני לא רוצה בהצהרות אני בינתיים כאן עד שנשיג את המטרות או עד לידה".
כזכור, לפני 11 שנים, ב־14 ביולי 2011, הציבה דפני ליף אוהל בשדרות רוטשילד בתל אביב - פעולה שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי כאות הפתיחה למחאה החברתית של אותו הקיץ. זו הגיעה לשיאה בהפגנת מאות האלפים כעבור כחודשיים, ב־4 בספטמבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו