חוק הפרוטקשן אושר בוועדת השרים: ''מגמה מדאיגה וממושכת''  

סעיף 2 מוצע כי מתן חסות וכן נטילת דמי חסות יוגדרו עבירה לפי חוק העונשין. אדם שרוכש שליטה באזור מסוים תוך איום על אחר, דינו יהיה שלוש שנות מאסר. אדם המקבל תשלום בגין מניעת נזק או הסרת איום, דינו יהיה לכל הפחות שבע שנות מאסר (עונש מזערי), ועד עשר שנות מאסר, אלא אם קבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיש לחרוג מעונש זה. כמו כן, על מנת למנוע מצבים שבהם מוגשים כתבי אישום כנגד גופי שמירה עצמאיים לגיטימיים, שאינם פועלים בזדון ותוך הפעלת איומים וזריעת פחד, מוצע שכתב אישום על עבירות אלו יוגש רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 3 מוצע להרחיב את הגדרת "ארגון פשיעה" כך שתכלול גם פעולות של שימוש בכוח או באיום לשם רכישת שליטה בפעולות כלכליות או השגת רווח בלתי הוגן. זאת, מכיוון שהתופעה לרוב מתבצעת על ידי ארגוני פשיעה כאשר קשה להוכיח מה חלקו של כל אדם, אך לעיתים ניתן להוכיח שהתופעה מתרחשת על ידי חבר של אנשים. במקרה זה, החוק מעניק סמכויות להעמיד לדין את הבכירים בארגון ואף לחלט את רכושם.

סעיף 4 חברות השמירה שמקימים אותם גורמים עבריינים, פועלות לעיתים ללא רישיון. קבלת כספים בעד "שירותי השמירה", בעוד שאותם מארגני שירותים למעשה מאיימים על מקבל השירות שאם לא ישלם את התמורה הם יפגעו ברכוש העסק שלו, היא למעשה קבלת רכוש שמקורו בעבירה. לכן, כדרך נוספת להתמודדות עם התופעה, מוצע כי העבירה על הפעלת ארגון שמירה ללא רישיון לפי חוק, תוגדר כעבירות מקור לפי חוק להלבנת הון.
הוספת העבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה לרשימת עבירות המקור, תקבע תג מחיר מתאים יותר לשימוש במאפיין כה בולט בפשיעה המאורגנת בישראל – ענישה של עשר שנות מאסר . כל זאת, לצד האפשרות ליטול מידי העבריינים את הכספים שגבו כדמי חסות, באמצעות הוראות החילוט בחוק איסור הלבנת הון. החילוט יפגע באופן ישיר בתמריץ העיקרי לאותה התארגנות עבריינית שתכליתה גביית דמי חסות.
החשש שגופי התביעה בישראל יעשו שימוש בחוק איסור הלבנת הון, כנגד כל בעל חברת שמירה ששכח להאריך את תוקף הרישיון המגיע לו כדין, ניתן לפתרון באמצעות התווית מדיניות אכיפה במסגרת הנחיות פנימיות של התביעה, לפיה אכיפה תבוצע רק כנגד מי שפועל בניגוד לחוק רישוי שירותי שמירה משום שאינו עומד כלל בתנאי קבלת הרישיון, ולא כנגד מי שמטעמים טכניים "נתפס" כמי שמפר את חובות החוק.