הסיכוי של ילד חרדי או ערבי לשפר את רמת החיים נמוך בהרבה משל יהודי (שאינו חרדי)  

שלמה טייטלבאום, 11:42, 22.05.22

הסיכוי של ילד חרדי או ערבי לשפר את רמת החיים שלו, נמוך בהרבה מזה של ילד יהודי. לעומת זאת, הסיכוי שרמת החיים של ילד חרדי תידרדר כשהוא יגיע לבגרות, גבוה בהרבה מזה של החילוני. כך עולה ממחקר שפירסם הבוקר אגף הכלכלנית הראשית באוצר, ועוסק בשאלת המוביליות החברתית.

המחקר פותח בהדגשת החשיבות של 'ניידות (מוביליות) בינדורית'. מדיניות כלכלית נבונה חותרת לייצר מצב שבו הפערים בין קבוצות הכנסה שונות הולכים ומצטמצמים במהירות. מתברר כי כשמתסכלים ברמת המאקרו הרי שבישראל ישנה רמה גבוהה של מוביליות, למעשה, אם רמת המוביליות בקרב החרדים והערבים היתה זהה לזו של כלל האוכלוסיה, הרי שפערי ההכנסות בין הקבוצות היו כמעט נסגרים תוך שני דורות.
אך תמונה אופטימית זו הופכת לפסימית כשמתסכלים על החרדים והערבים. הסיכוי של ערבי שנולד להורים מהחמישון התחתון לעבור לחמישון העליון הוא 8.8%, והסיכוי של ילד חרדי לעבור לחמישון העליון הוא רק 5.3%. זאת לעומת סיכוי של 16.5% של ישראלי שאינו חרדי או ערבי לנוע בין החמישונים.
בעוד הסיכוי של החרדי לעלות ברמת ההכנסות על זו של הוריו הוא נמוך מאוד. הרי שהסיכוי של החרדי לרדת ברמת ההכנסה מהחמישון העליון לחמישון התחתון הוא גבוה במיוחד ועומד על 20%. הסיכוי שהוא יישאר בחמישון העליון, עומד על 15.6% בלבד.

המחקר של האוצר נועד לחדד את החשיבות שיש למדיניות שתקדם "צמצום פערים בינדוריים" לעומת מדיניות שמתמקדת בטווח הקצר. האוצר נמנע מלהמליץ על מדיניות קונקרטית, אך רומז כי האתגר בחברה החרדית ובחברה הערבית הוא שונה.

בחברה הערבית יש לשים דגש על חיזוק מערכת החינוך, הגדלת הנגישות להשכלה גבוהה, הגדלת הנגישות למעונות יום איכותיים. ואילו בחברה החרדית הדגש הוא על שיעורי התעסוקה הנמוכים של הגברים החרדיים, על התמריצים הכלכליים הנמוכים שיש לגבר חרדי לצאת לעבודה, וכמובן שינוי של מערכת החינוך החרדית.