דו"ח: השירות בצה"ל פוגע בספורטאים מצטיינים

מעמד ספורטאי מצטיין בצה"ל הוא אחד מהתפקידים הנחשקים ביותר, והוא ניתן במשורה רק לכמה מאות ספורטאים מצטיינים בשנה. אבל מתברר כי גם אם יש לספורטאים הטבות על הנייר, השירות בפועל פוגע פגיעה אנושה בכושרם, עד כדי פרישה מעיסוק בספורט.

אותם ספורטאים, ובעיקר הוריהם, טוענים כי תנאי השירות אינם מאפשרים להם לשמור על שגרת אימונים מספקת. כתוצאה מכך, רמתם המקצועית יורדת והפוטנציאל ההישגי שלהם נפגע באופן ניכר. התוצאה המיידית של השירות הצבאי היא פרישה של לא מעט ספורטאים מצטיינים מספורט הישגי, עובדה שבקצה פוגעת גם באיכות הספורטאים במדינת ישראל בכלל.

רקע קצר: צה"ל מגייס כיום ספורטאים לפי שלושה מעמדות - פעיל, מצטיין ועילוי. כל מעמד דורש הישגים שונים, ומקבל תנאי שירות שונים. על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי "ישראל היום", בין השנים 2017 ל־2020 שירתו בצה"ל מדי שנה כ־670 עד כ־710 ספורטאים מצטיינים. בשנת 2021 חלה עלייה משמעותית במספר הספורטאים המצטיינים, והוא עמד על 764. בשנה זו, 73% מהספורטאים היו במעמד של ספורטאים פעילים, 25% במעמד של ספורטאים מצטיינים ו־2% הוגדרו עילויים. 21% מהתקנים הוקצו בשנת 2021 לנשים.

פקודת צה"ל בנוגע לתנאי השירות של ספורטאים פעילים ומצטיינים קובעת, בין השאר, כי חייל כזה ישובץ בבסיס שלא יהיה רחוק יותר מ־60 ק"מ ממתקן האימונים שלו. ספורטאי מצטיין ישרת עד שש שעות פעילות ביום, וספורטאי פעיל יומיים מלאים ועוד שלושה ימים קצרים, עד שש שעות פעילות. הספורטאי יכול לצאת לחופשה מיוחדת של עד 90 יום, בארץ או בחו"ל, לצורך ייצוג המדינה, והוא יכול גם לבקש דחיית שירות של עד 120 יום לצורך אימונים ותחרויות.

אבל הפקודות לחוד - והמציאות לחוד. "זה היה ללכת לשירות הכי משמעותי או להיות ספורטאית מצטיינת, ולשרת את המדינה בדרך שונה, אך לא פחות חשובה", מספרת נופר (20), ספורטאית מצטיינת בתחום רכיבת הכביש שהשתחררה מצה"ל לפני כשלושה חודשים, "בסוף בחרתי להגשים את החלום שלי והתגייסתי לחיל התקשוב בפברואר 2020. בתחילה שלחו אותי למחנה שמשון, יותר מ־80 ק"מ מהבית שלי, בניגוד לפקודות. אחרי שהתחננתי והסברתי להם את הבעיה, העבירו אותי לפילון, 35 דקות נסיעה ברכב מהבית שלי, כ־40 דקות בתחבורה ציבורית לא כולל הליכה".

לא מתאים לספורטאים

לדברי נופר, המרחקים מנעו ממנה כל אפשרות להמשיך להתאמן. "כדי לעמוד במכסת האימונים, אני צריכה להתאמן ארבע שעות אימון רצופות ביום. השירות לא אפשר לי לעשות את זה. הייתי קמה בארבע בבוקר, מתאמנת, רצה הביתה, ובמקום לעשות מתיחות ולשתות את החלבון שלי כמו שצריך, הייתי רצה מהר כדי להגיע לבסיס, שם הייתי יושבת שש שעות ופשוט לא עושה שום דבר. היינו ארבעה חיילים שאחראים על מחסן די קטן ולא ממש פעיל. המפקד שלי לא היה אדם רע, אבל הוא היה נגד שרצה לחזור הביתה מוקדם ואני הייתי מטרד עבורו, חיילת שצריך להתעסק איתה. הייתי חוזרת הביתה בוכה. אני לא זוכרת תקופה קשה מזו. בסוף גם לא תרמתי למדינה, וגם נפגעתי. התקופה הזו פשוט עצרה אותי, אם כל זה לא היה קורה, הייתי במקום אחר היום. הפסדתי שנה של אימונים".

גם ת', שעוסק בספורט כחלק מרביעייה, נתקל בבעיות. "ברביעייה אנחנו שני חיילים, אני ועוד אחד", הוא מספר, "במסגרת הצבא אנחנו נדרשים לתורנויות, לעיתים לא מסונכרנות ביניהן, ולפיכך פעם אנחנו מפספסים אימון בגללי ופעם בגללו. אנחנו מפספסים משחקי עולם ואליפויות עולם. בגלל שלא קיבלנו אישור לטוס, כמעט ולא טסנו לאליפות עולם שבה זכינו".

"הבת שלי מוכוונת לאולימפיאדה", מוסיפה נאוה סתיו־לוי, אם לספורטאית מצטיינת, "היא קמה כל יום לפנות בוקר, צריכה להתארגן מהר, להגיע לכמה שעות לצבא, ולחזור להתאמן עד הערב. בצבא היא פקידה שגם כך כמעט ולא עושה משהו. יש לה בסוף החודש אליפות אירופה, והיא עברה סאגה שלמה כדי לקבל חופשה. הילדה הזו מייצגת את מדינת ישראל". עוד אמרה: "בעלי ואני אנשי צבא לשעבר. המסגרת הזו, במתכונתה הנוכחית, פשוט לא מתאימה לספורטאים המצטיינים".

"בסופו של דבר, הגיוס לא מאפשר לספורטאים לשמור על שגרת אימונים ועל רמת אימונים רצויה", אומרת ל"ישראל היום" עו"ד ורד דשא, ספורטאית בעברה ואם לספורטאי המשרת בצבא, "הגיוס גם מפסיק את התזונה הספורטיבית, אינו מאפשר להם לזכות בזמן התאוששות בין האימונים, מקשה עליהם לשמור על כושר גופני ייעודי גבוה, פוגע בכשירותם ובמיומנותם וכפועל יוצא גם ביכולתם להגיע להישגים".

דרך אגב, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הבעיות מתחילות עוד לפני השירות. תהליך גיוסם ושירותם של הספורטאים המצטיינים מקשה מאוד על האיגודים המקצועיים לדעת מראש כמה ספורטאים שלהם יקבלו מעמד של ספורטאי. חלק מהאיגודים אף טוענים שהם לא מקבלים מספיק הקצאות, והדבר מקשה עליהם לצמוח. קושי נוסף נובע מהקריטריונים שדורש הצבא, שלא תמיד מאפשרים לכל ספורטאי לקבל מעמד, גם אם יש לו פוטנציאל משמעותי.

ח"כ סימון דוידסון, שביקש ממרכז המחקר את הדו"ח, מציין: "כולי תקווה שהמסמך החשוב של הממ"מ יסייע לעריכת חשיבה מחודשת ביחס לשירות ספורטאים מצטיינים בצה"ל, כזו שתיטיב עם החברה ועם הספורטאים עצמם".

מדובר צה"ל נמסר: "שירות הספורטאים כולל תנאי שירות מקילים. בנוסף, מתגבשת תוכנית עבודה על מנת לבצע הגדרה מחדש של מעמד הספורטאי, זאת במטרה לייצר תוכנית שירות מותאמת גם לספורטאים עם זיקה אולימפית. בעקבות עבודת מטה, שמטרתה הגדלת מספר התקנים לספורטאים בצבא, מספר הספורטאיות והספורטאים בצה״ל עומד על כ־800, וזהו מספר שיא".