הבחירות בלבנון: המשך השיתוק הפוליטי  

הבחירות יתקיימו בשני סבבים: 6-8 במאי לכמעט 250,000 הלבנונים החיים בחו"ל ורשומים כבוחרים (מתוך כמעט 14 מיליון לבנונים בפזורה) ו-15 במאי לבחירות הכלליות בלבנון.

לבחירות אלו יש חשיבות מכרעת מכיוון שהן כנראה יקבעו את זהותה של לבנון בשנים הקרובות. המאבק הוא בין שני גושים אידיאולוגיים עיקריים: האחד שמטרתו להפוך את לבנון למחוז נוסף של הרפובליקה האסלאמית של איראן והגוש השני הנלחם למען זהותה הערבית ועצמאותה של לבנון.

מעולם מסע בחירות לא היה עד לאלימות כה רבה כמו זו הנוכחית. בריונים שנשלחו בעיקר על ידי חיזבאללה ואמל תקפו פיזית מועמדים פוטנציאליים שאיימו על ההגמוניה שלהם בדרום לבנון ובבקעת הבקעה. בסרפנד, בדרום לבנון, צבא לבנון התערב כדי להגן על מועמדים שספגו מכות על ידי חזבאללה. לעומת זאת, מועמדים ברשימות יריבות בבקעה החליטו להסיר את מועמדותם, מחשש להישרדותם הפיזית.

כמו בכל מערכת בחירות בעבר ובמיוחד על רקע המצב הכלכלי האסוני, שחקנים ראשיים הגבירו את רכישת הקולות על ידי הפצת מוצרים חיוניים יקרים מדי עבור כמעט 50% מהלבנונים - בעיקר דלק, מזון וצרכים בסיסיים יומיומיים. התמורה לבוחרים הם כה משמעותיים עד כי ייתכן שתוצאת ההצבעה לא תהיה הוגנת או דמוקרטית בשום מובן ומוטה לקיצוניות.

(Screenshot/Ministry of Information, Republic of Lebanon)

מצב זה הביא את השופט בדימוס נאדים עבד אל מאלק, העומד בראש ועדת הבחירות של הפרלמנט הלבנוני, להצהיר כי בקמפיין בבחירות הקרובות יהיו עדות להפרות חמורות שעלולות לסכן את כל תוצאות הבחירות.

למרות שכל העיניים נשואות לגוש המפלגות  מ"האביב הלבנוני" באוקטובר 2019 כמו "ח'אט אחמר" (הקו האדום) או "לי חאקי" (הימין שלי), רוב הפוליטיקאים הלבנוניים המסורתיים, ראשי סיעות פוליטיות וראשי השבטים מייצגים ככל שהטרגדיה של "יותר זה משתנה כך זה אותו הדבר" של הפוליטיקה הוועדה והעדתית הלבנונית. רק 88 מועמדים מתוך 1043 (8.4%) הם בין הגילאים 25 ל-35, ורק 157 נשים (15%), עובדה שמוכיחה ששום דבר לא השתנה בלבנון מאז ההפגנות באוקטובר שקיוו להוביל לשינוי במערכת הפוליטית ולהוביל לרפורמות מהפכניות בכלכלה ובפוליטיקה המקומית.

המשקיפים יתמקדו בבחירות הללו בשלושה נושאים:

מאחר שראש הממשלה הסוני לשעבר, סעד חרירי, הסיר את רשימתו, תנועת "העתיד", מהשתתפות בבחירות, השאלה העולה היא איזה סוג של ייצוג סוני יתקבל בשורה הסופית? הצבעה סונית מפוצלת תסבך את משימתו של ראש הממשלה הסוני הבא להרכיב קואליציה וממשלה, עובדה שמעידה על כך שבחירות אלו יובילו לשיתוק של המערכת הפוליטית בלבנון.

הנושא השני הוא המחנה הנוצרי. הפילוג במחנה הנוצרי הוא דבר מסורתי בפוליטיקה הלבנונית ובעיקר בקרב העדה המארונית. בפרלמנט הקודם, התנועה הפטריוטית החופשית (FPM), בראשות חתנו של הנשיא, גבראן באסיל, הייתה בעלת רוב הקולות הנוצרים והשתמשה בו כדי להקים קואליציית רוב עם בעל בריתה האסטרטגית, חיזבאללה. כעת השתנה התמונה, ונראה שבגלל שרשרת של שערוריות ומקרי שחיתות, ה-FPM יספוג מפלה  בייצוגה בפרלמנט אל מול המתחרה הישיר שלה, "הכוחות הלבנוניים" בראשות סמיר גיגאה. בנוסף גם אם  המפלגה המאורנית מצפון לבנון המיוצגת על ידי מפלגת "מרדה" של סולימאן טוני פרנג'ה תצטרף כבעבר לחיזבאללה, הסיכוי להשיג רוב בפרלמנט צפוי להיות קלוש מאוד.

הנושא השלישי נוגע לחיזבאללה ולתנועת אמל.  השיעים ישמרו על ייצוג אלקטורלי ואף יגדיל אותו באזורים מסוימים בגלל רכישת קולות והפחדה של יריבים פוטנציאליים. עם זאת, בשל שני הנושאים הקודמים, חיזבאללה ואמל יתמודדו עם קשיים בהרכבת ממשלה חדשה ובכפיית מדיניותם על לבנון כולה למרות שימור יכולתם לחסום כל החלטה גדולה בפרלמנט, לרבות הקמת ממשלה.

במי יבחר הפרלמנט כנשיא?

חשוב לזכור כי הפרלמנט הלבנוני הוא הגוף הבוחר את הנשיא הלבנוני הבא (הנשיא הנוכחי, מישל עאון, מסיים את כהונתו ב-22 באוקטובר 2022). לכן, סביר מאוד שהמערכת הפוליטית בלבנון תיכנס למבוי סתום, כמו בעבר, ללא יכולת לבחור את הנשיא הבא שיכהן כראש המערכת בלבנון.

נכון להיום, ישנם ארבעה מועמדים פוטנציאליים (כולם מארונים, בהתאם לחוקה) לנשיאות:

ג'בראן באסיל, חתנו של הנשיא עאון, ראש ה-FPM, הנמצא ברשימת הסנקציות של ארה"ב. הוא כנראה לא כשיר.
סמיר גיגאה, ראש כוחות לבנון, אינו זכאי בגלל זיהויו כ"סוכן ישראלי".
סולימאן טוני פרנג'י, ראש "המרד"ה, מפלגה זעירה הידועה בנטייתה לשנות בריתות, פעם עם סוריה ופעם עם הפלג השיעי. פרנג'יה, המקורב לנשיא סוריה בשאר אסד, נחשב לא כשיר הן על ידי המחנה הנוצרי והסוני היריבים.

מועמד הפשרה, כגון אלוף בצבא (ראה להלן).

בתרחיש זה, האפשרויות מצטמצמות לאפשרויות הבאות:

בחירה במועמד לפשרה. במקרה זה, השם "החם" כעת הוא גנרל ג'וזף עאון, ראש הצבא והוא נחשב כמועמד הפרו-אמריקאי. אפשרות זו עולה בקנה אחד עם נשיאי לבנון לשעבר שהיו גנרלים. עאון אינו קשור לנשיא הנוכחי.
אלוף יוסף עאון, מפקד צבא לבנון
הצבעה על דחייה בפרלמנט על בחירת נשיא חדש. זה נעשה פעמיים בעבר בגלל המבוי הסתום הפוליטי. בהתחשב ברקורד של מישל עאון, המשמעות היא קיפאון מתמשך בגוף הפוליטי הלבנוני. עם זאת, עם הפרלמנט המפוצל הצפוי להבחר אופציה כזו עלולה להיות בלתי ניתנת ליישום.
השארת התפקיד פנוי. במקרה כזה, הנשיא בפועל יהיה ראש הממשלה הסוני . לכך ישנם תקדימי עבר וזו עשויה להיות האופציה המועדפת.

לסיכום, הבחירות הנוכחיות לפרלמנט יובילו לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף הפוליטי הלבנוני, ויוסיפו לכאוס הלאומי בגלל המצב הכלכלי הקשה והחריג. קיפאון כזה יצביע על התפוררותה של לבנון כמדינה, ממדינה כושלת בהמשך למתרחש היום וימשיך את התהליך של מדינה תיאורטית.