ועדת השרים נתנה אור ירוק לחקיקת זיהוי הפנים במצלמות משטרתיות  

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את טיוטת "חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכות צילום מיוחדות)", שנועד לאפשר שימוש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי וכמו כן נועד להכשיר בדיעבד את השימוש הנעשה כבר היום במערכת "עין הנץ" לזיהוי מכוניות בכבישים. כעת אמורה הממשלה להגיש לכנסת הצעת חוק, ולהתחיל את תהליך החקיקה.

ל-tech12 נודע כי טיוטת החוק אושרה ברוב קולות ובהתנגדות שרת העליה והקליטה פנינה תמנו שטה. יו"ר הוועדה, שר המשפטים גדעון סער, שהתנגד בעבר להכללת נושא המצלמות לזיהוי פנים בחקיקה, הצביע בעד הטיוטה. השר סער אמר בישיבה: "יש משימה לאומית להגביר את שיעור הפענוחים וזה עובר דרך שימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים. זו המגמה בעולם. יש שאלה גדולה האם זו בכלל פגיעה בפרטיות".

היוזמה הממשלתית מגיעה בתקופה בה מדינות בארה"ב ובאירופה אוסרות בחקיקה על שימוש במצלמות זיהוי פנים לצרכי אכיפה. המערכת שהממשלה מבקשת להפעיל תדע לזהות איפה נמצא כעת ואיפה היה בחודשים האחרונים כל תושב ישראל, גם אם אינו חשוד או מבוקש.

על פי ההגדרה בטיוטת החוק, מערכות צילום מיוחדות הן מצלמות שמאפשרות לזהות חפץ או אדם על מאפייניו הביומטריים ולהשוות אותם באופן אוטומטי ועל ידי בינה מלאכותית לתמונות הנמצאות במאגר. "המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי של אדם או של חפץ בזמן אמת ובכך היא מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם", נכתב. ההצלבה נעשית על ידי הכנסת תמונה של מבוקש ואיתורו במצלמות בזמן אמת או על ידי חיפוש האדם בצילומים מוקלטים ואיתור תנועותיו לאורך תקופה ארוכה. לפי הצעת המשטרה, המערכת שתוכל לאתר בני אדם בכל מקום במרחב הציבורי ובחלק מהמקרים גם במרחב הפרטי.

משטרת ישראל מפעילה מזה מספר שנים מערכת לצילום מספרי לוחיות רישוי בכבישים, תחת השם "עין הנץ". המערכת מאפשרת לאתר מכוניות בזמן אמת וגם בדיעבד, על בסיס ההקלטות הנשמרות במערכת, וכך לעקוב אחר תנועת רכבים במדינה ולאתר רכב מבוקש במהירות. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל בינואר 2021 קבע בג"ץ כי המערכת פוגעת בפרטיות ויש לחוקק חוק המסדיר את פעולתה. למרבה ההפתעה, בטיוטת החוק שניסח המשרד לביטחון הפנים התגלה שהוחלט להכניס תחום נוסף שלא נדון מעולם – שימוש במעקב באמצעות מצלמות אחר בני אדם לצורך אכיפה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר: "אנו מודעים ללחץ שמפעילה המשטרה להסדיר את נושא זיהוי לוחיות הרישוי. אבל אין זה אומר שנכון להסדיר 'על הדרך' גם זיהוי פנים ביומטרי, שהשלכותיו בעייתיות עשרת מונים מאלה של זיהוי לוחיות רישוי של מכוניות"

טיוטת החוק קובעת כי מטרת השימוש במצלמות היא בין השאר מניעה או סיכול של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, שלום הציבור או בטחון המדינה, חקירת דפוסי פשיעה, איתור אדם נעדר וגם אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים. משמעות הדבר שהמשטרה תוכל למשל לזהות את כל המשתתפים בהפגנות ולעקוב אחר דפוסי ההתנהגות שלהם.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, אמרה בתגובה: "בנוסח שיועבר לכנסת יש להסיר את נושא זיהוי הפנים, בוודאי ובוודאי את ההסמכה להשתמש במצלמות כנגד מפגינים שאינם חשודים בשום עבירה. אנו מודעים ללחץ שמפעילה המשטרה להסדיר את נושא זיהוי לוחיות הרישוי בחקיקה, בשל הוראת בג"ץ. אבל אין זה אומר שנכון להסדיר 'על הדרך' גם זיהוי פנים ביומטרי, שהשלכותיו בעייתיות עשרת מונים מאלה של זיהוי לוחיות רישוי של מכוניות".

ד"ר שוורץ אלטשולר הדגישה כי השימוש במערכות זיהוי הפנים לצרכי שיטור, הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בעולם המערבי היום. לדבריה, "מדינת ישראל אינה צריכה להיות החצר האחורית לכך, והמסגרת החוקית לטיפול בזיהוי פנים צריכה להיעשות באופן מעמיק ויסודי יותר".