במשרד האוצר מגבשים שורת צעדים נוספים בתחום הדיור ובראשם החמרה משמעותית נוספת בתשלום מס הרכישה, בניסיון לבלום את העלייה הגדולה במחירי הדירות, שכבר הגיעה ל-15% בשנה האחרונה.
הצעד העיקרי המתוכנן הוא העלאה דרסטית במס הרכישה לשיעורים גבוהים שטרם ניגבו בעבר, כדי להרחיק עוד את רוב המשקיעים משוק הנדל"ן הרותח. המהלך אף צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממס הרכישה בכ-80-120 מיליון שקל בשנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
דירה למכירה
דירה למכירה
דירה למכירה
(צילום: ירון ברנר)
כפי שנודע ל-ynet, שר האוצר אביגדור ליברמן הורה לבכירי האוצר ערב יציאתו לאזרבייג'אן השבוע, לשם נסע במטרה לקדם רכישות של נפט וחיטה בשל המלחמה באוקראינה, להכין תוכנית נוספת בתחום הדיור כבר לשבוע הבא.
המטרה בהכנת תוכנית מיידית, שצפויה לכלול שורת צעדים מעבר למיסוי שחלקם כבר פורסמו, היא שניתן יהיה לאשר לפחות את צעדי המיסוי שיוצעו בה כבר עם תחילת כינוס מושב הקיץ של הכנסת בשבוע השני של חודש מאי.
יצוין כי לשר האוצר על פי חוק סמכות לבצע שינויים במיסים ללא אישור הכנסת מראש. לאחר מכן עליו לבקש רק את אישור ועדת הכספים של הכנסת, שבה יש גם כיום רוב של שני חברי כנסת לקואליציה, למרות המצב הנוכחי של שוויון מספרי בין חברי הכנסת מהקואליציה ואלה מהאופוזיציה במליאת הכנסת.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר אתמול ל-ynet כי "אין ספק שבמצב הנוכחי כל מי שיש לו כסף בצד חושב בעיקר על ההשקעה הכדאית ביותר בישראל כיום - רכישת דירות להשקעה והשכרתן. אין עוד תחום כה בטוח לעשיית רווחים גבוהים בשנה, בלא שום סיכון שקיים בבורסה ובהשקעות אחרות". כפי שנודע אתמול, גם במשרד השיכון ובמנהל מקרקעי ישראל תומכים בהקשחת תנאי מס הרכישה למשקיעים.
באוצר בוחנים כעת אפשרות להטיל מס של 12.5% ואף עד 15% על דירות יקרות ולעודד רק קניית דירה ראשונה במחיר של עד כשלושה מיליון שקל. הצעתו של שר האוצר להטיל מס כבד רק לרוכשי דירה רביעית ומעלה תהפוך, על פי הצעת בכירים במשרד האוצר, למס גבוה שיוטל על כל רוכשי דירה מעבר לדירה הראשונה, גם השנייה והשלישית.
על פי ההצעה שנבחנת, החל מדירות שמחירן יהיה מעל שלושה מיליון שקל, ושעד כה נגבה עבורן מס של 5%, יגבה מעתה מס של 7%-6%. זאת כדי לתמוך בעיקר ברוכשי דירות קטנות במרכז או ברוכשי דירות מעט גדולות יותר בפריפריה, שזה מחירן.
באוצר מציעים להטיל מס כבד ביותר על מי שיקנו דירות יקרות יחסית, כולל דירות לא גדולות במרכז הארץ. החל ממחיר דירה של חמישה מיליון שקל יוטל כבר מס גבוה בשיעור של 10% והחל ממחיר של 12-15 מיליון שקל יוטל מס בשיעור שינוע על פי ההצעה בין 12.5% ועד לשיא של 15%.
מדרגות מס הרכישה כיום הן:
  • עד למחיר דירה של 1,805,545 שקל קיים פטור מלא ממס רכישה.
  • מס של 3.5% חל על דירות במחיר מ-1,805,545 ועד למחיר של 2,141,605 שקל.
  • מס של 5% נגבה על שווי של יותר מ-2,141,605 שקל ועד למחיר של 5,525,070 שקל.
  • מס גבוה של 8% נגבה על דירה יחידה בשווי הגדול מ-5,525,070 שקל ועד למחיר של 18,416,900 שקל.
  • מס גבוה במיוחד של 10% נגבה רק על דירה יחידה בשווי העולה על 18,416,900 שקל.
  • על דירה שנייה נגבה על חלק השווי של עד 5,525,000 שקל מס בשיעור של 8%.
  • על חלק שווי מעל 5,525,000 שקל משולם מס של 10% על כל דירה נוספת.
גורם בכיר במשרד האוצר, שמצדד בהעלאה דרסטית של מס הרכישה למשקיעים, מנה בשיחה עם ynet את הסיבות שבגינם כדאי לדעתו להחמיר את תנאי המיסוי על משקיעים: ראשית, לדבריו, כיום אין השקעה כדאית יותר מקניית דירה. מחירה עלה בשנה האחרונה כבר ב-15% ושכר הדירה בכ-7%. כל השקעה אחרת, כמו בבורסה או בשותפות בעסק, היא ברת סיכון. בו בזמן השקעה בדירה אינה מסוכנת כיום כלל ומניבה בישראל בשנים האחרונות תשואה גבוהה במיוחד.
לכן, אומר הגורם ממשרד האוצר, הטלת מס גבוה על רוכשי כל דירה נוספת מעבר לראשונה, לפי המיסוי הגבוה המוצע כעת, תקזז באופן משמעותי את הרווח מעליית מחיר הדירה ושכר הדירה ויכולה להפוך אותה לראשונה מזה זמן לבלתי כדאית.
בנוסף, כיום יכול רק מי שקונה דירה לקבל הלוואות של מיליון או שני מיליון שקל מהבנק, בעוד שלצורך כל מטרה אחרת נטילת הלוואות כאלה, למשל לשם השקעה בבורסה, בלתי אפשרית או יקרה ביותר ומסוכנת לבנק.
ישראל מפגרת בתחום המיסוי על רכישת דירות יחסית לעולם, שבו מקשיחים לאחרונה באופן משמעותי, על פי נתוני רשות המיסים, את המיסוי על רוכשי דירות להשקעה. המצב הזה מעודד משקיעים זרים לרכוש דירות בישראל.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר אתמול ל"ממון": "המצב בשוק הנדל"ן חמור. אין כרגע שום צעדים שכבר אושרו ומצויים בצנרת, שיכולים למנוע את ייקור הדירות אפילו עד לשיעור עצום של 20% בשנה. חייבים לבצע מהלכים שיפעלו מיידית, כמו הגדלת המיסוי על משקיעים. צעדים אחרים שהוצעו, גם אם הם טובים, ישפיעו על שוק הדיור רק בעוד שנה, שנתיים ואף יותר מכך".