בשיתוף נדל"ן מדיה
לפני כשנה נקטה עיריית נס ציונה בצעד תקדימי כשאסרה על התקנת קמיני עץ בבתים ודירות חדשות הנבנות ברחבי העיר. מדובר בצעד דרמטי שעד היום נבחן ונבדק על-ידי ראשי רשויות ויועצים משפטיים בשלטון המקומי. החלטת העירייה התקבלה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, על רקע תלונות הולכות וגוברות של תושבי העיר נגד השימוש בקמיני עץ בתואנה של עשן כבד, ריח וזיהום אוויר הפוגעים בסביבה ונגרמים מפליטות העשן בארובות.
"ההחלטה מערבת את מחלקת הרישוי בעירייה, כך שלא ניתן לקבל תעודת גמר – טופס 4, במידה והותקנו קמיני עץ בבתים", מסביר נאור ירושלמי, סגן ראש עיריית נס ציונה. "לגבי מחזיקי קמיני העץ, החליטה הוועדה כי במידה וקיימות ארובות שהוקמו ללא היתר בנייה, תירשם לנכס הערת אזהרה בגין חריגת בנייה עד להסדרת הנושא, מה שיעכב ביצוע עסקת מכר בעתיד".
את הדברים אמר ירושלמי במפגש מקוון שהתקיים בחודש פברואר האחרון, בשיתוף הרשויות המקומיות והאזוריות בישראל. מטרת המפגש הייתה למצוא כלים להתמודד עם תופעת קמיני העץ בישראל. עם זאת, הדבר תמוה, שכן שיעור המשתמשים בתנורי עץ לחימום ביתי בישראל נאמד על כ-350,000 בתי אב בלבד. אם כך, מדוע שייהפך לסוגיה אקוטית ודחופה שאף הגיעה לדיון בכנסת?
מסתבר שמדובר בנושא שעבור לא מעט רשויות מקומיות בישראל מהווה אחד האתגרים והגורמים העיקריים המזהמים את הסביבה. "אני מופתע מאד מהמספר העצום של המשתתפים שהגיעו למפגש, מה שמלמד שהנושא חשוב ויש מוטיבציה גדולה לטפל בו", אמר ירושלמי במפגש שהתקיים. "בנס ציונה חלה בשנים אחרונות עליה בשימוש קמיני העץ ומכאן שהתלונות הלכו וגברו. התעוררה גם התארגנות של תושבים ונעשו פניות לעירייה. בעקבות זאת קיימנו דיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה ונקבעו הנחיות מרחביות בסמכות הוועדה המקומית הנוגעות לקמינים".
שומרים על הגחלת
מנתוני המשרד להגנת הסביבה והלמ"ס עולה כי קמיני העץ בישראל נמצאים בשימוש של רק כ-5% מהאוכלוסייה (בעיקר בבתים צמודי קרקע), אך הפליטות מהארובות מתרחשות במרכזי שכונות מגורים וישובים. בדו"ח הערכת השפעות רגולציה בנושא עדכון ערכי איכות האוויר של המשרד להגנת הסביבה מצוין כי שריפת עצים בקמינים מהווה אחד המקורות העיקריים לבנזן בישראל.
"על פי ממצאי הפליטות של המשרד לשנת 2018, המקורות העיקריים לפליטת בנזן בישראל הם: שריפה לא חוקית של פסולת מעורבת, תחבורה כבישית, תעשייה, שריפת עץ בקמינים, תחנות תדלוק, מטמנות ושריפה של פסולת חקלאית צמחית".
בדיון שהתקיים לפני כשנה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הסביר דניאל ויינברגר, ממובילי תנועת 'קמין עצים סכנה בריאותית', את גובה המטרד והסכנה: "קמין עצים פולט 14 חומרים מסרטנים. דווקא הריח שאנשים כל כך אוהבים של הקמין - הוא חומר מסרטן. אנשים רבים סובלים ונחנקים, ואין להם מזור. בישראל יש קמיני עץ לכ-5% מתושבי ישראל, ובמשך שלושה עד ארבעה חודשים בלבד הם מדליקים אותם ואחראים על 30% מפליטת החלקיקים בחורף וכ-7% מפליטת הבנזן בשנה. מדובר במיעוט האחראי על פליטה של פי שלושה חומרים מסרטנים יותר מכל ייצור החשמל בישראל. הפתרון הוא לאסור את התחביב המסוכן הזה עכשיו. מה יעשו בעלי קמיני העצים? יתכבדו ויבחרו, כמו 95% מתושבי ישראל, באמצעי חימום אחר שלא ישלח את השכנים שלו לבתי חולים".
תנורי עץ וקמינים הם אמצעים נפוצים לחימום בתים פרטיים, ובישובים רבים ברחבי הארץ רבים מבעלי צמודי הקרקע שומרים על המסורת ונוהגים להתפנק על מצע עצים דולק המשמיע קול פצפוץ וארומה של ריח עצים. אחרי הכל, בערב חורף קריר, כשערפל מסתיר נופים ואוויר קר מחלחל, לא יכול להיות דבר מרגיע, מחמם ומהנה יותר מלהצטופף סביב האח לצד משפחה וחברים. מדובר במסורת עתיקת יומין, תרבות שהשתרשה, המוסיפה נופך יוקרתי לבית, ויש הסוברים שגם מעלה את ערכו.
מנגד, מבדיקות ועדויות עולה מציאות אחרת המנפצת את ה"תמונה הרומנטית המוכרת". שכנים הגרים סמוך למפעיל תנור עץ חשים שהם גרים במעין ארובה, עם ריח שריפה מתמשך שנדבק לכל דבר. מעבר למטרד הריח, המשרד להגנת הסביבה וארגוני סביבה מזהירים כי שריפת עצים בקמין ביתי יוצרת זיהום אוויר מסוכן בתוך חלל הבית עצמו, מסכנת את בני הבית ויוצרת מטרדי עשן המשפיעים על בריאות ורווחת השכנים.
בהתאם לפקודת בריאות הציבור משנת 1940, הרשויות המקומיות הן שאחראיות על האכיפה נגד מפגעים סביבתיים וביכולתן לחוקק חוקי עזר להפחתת מפגעי הזיהום. יוזמת עיריית נס ציונה מצטרפת לרשימה הולכת וארוכה של רשויות מקומיות שהחלו לאסור על התקנת קמיני עצים בתחומן, כגון זכרון יעקב, קריית טבעון, יקנעם, הוד השרון ונוספות - במטרה להגן על בריאות התושבים ולהקטין את מפגעי העשן והריח הנפלטים מהארובות. המועצה המקומית אבן יהודה, למשל, העבירה לאחרונה חוק עזר המעניק לה סמכות לדרוש פינוי של כל תנור או קמין עץ שאינו פועל לפי התקן.
במפגש להתמודדות עם הנושא שהתקיים לפני כחודש בשיתוף נציגי השלטון המקומי, האזורי והאיגודים הסביבתיים, נשמעה טענה מרכזית על היעדר אכיפה וחקיקה בנושא מצד השלטון המרכזי. כך אמר ראש מועצת זכרון יעקב, זיו דשא, המשמש גם יו"ר ועדת איכות סביבה של השלטון המקומי.
"המטרד של הפעלת קמינים כפי שהם מופעלים היום מטריד את השלטון המקומי, האזורי והאיגודים הסביבתיים. כמעט אפס כלים חוקיים עומדים לרשותנו, כך שידינו כבולות. ובכל זאת אנחנו עושים מספר פעולות בשיתוף השלטון האזורי, פורום ה-15, השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ומנסים להתמודד ולתת מענה לתופעה שמתרבה גם בערים הגדולות ולא רק באזורים כפריים. בזכרון יעקב יצאנו בקמפיין להגברת המודעות שנותן את אותותיו, אבל לא פותר את הבעיה".
"מדובר בנושא חשוב ובוער בהרבה מקומות וכל שנה זה מתווסף, הולך ומחריף, בגלל גידול באוכלוסייה ותושבים חדשים", אמר רונן פלר, מנהל יחידה סביבתית בגליל עליון, החולשת על האזורים יסוד המעלה, מבואות חרמון, מטולה והגליל העליון. "אלו מגיעים עם חלום להשתלב באזור הכפרי לצד קמין עצים. אנחנו מבינים כיום שרק באמצעות הצפת המודעות ולחץ חברתי נוכל להשפיע. בשלושת החורפים אחרונים הצענו ניטור אוויר בבתים למפעילי קמינים, אמרנו להם שקיימים נזקים מהבעירה, נפלטים חלקיקים מזהמים, בעיקר ערכי PMS וחלקיקים נשימתיים. זו לא בדיקה מדעית ומדויקת, אך היא נותנת אינדיקציה ובעיקר הזדמנות לעורר שיח עם בעל הקמין ולהסביר לו מה זה עושה. בסוף הוא מחליט. התוצאה הייתה שכמה מבעלי קמינים הודיעו לנו שצמצמו משמעותית את השימוש בקמין העץ וחלקם אף סגרו לגמרי".
קיבוץ נאות מרדכי התמודד בשנתיים האחרונות עם קרע בין חברי הקיבוץ בגלל 17 משפחות שהשתמשו בקמיני עץ. רק לאחרונה הגיעו חברי ההנהלה להסכמה לפיה יוגבלו שעות פעילות הקמינים, ולא יותקנו קמיני עץ חדשים בשטח הקיבוץ. בנוסף, יזם הקיבוץ מהלך יוצא דופן שנועד לסייע למשפחות לעבור לאמצעי חימום חלופיים.
"במסגרת ההסכמות התקבלה החלטה חסרת תקדים לפיה הקיבוץ יסייע בסכום של כ-5,000 שקל לכל משפחה שתחליט בשלוש השנים הקרובות להחליף לאמצעי חימום אחר. ההסכם נחתם לפני כשלושה חודשים ומאז ידוע לנו על ארבע משפחות שהפסיקו את השימוש בקמין העץ", דברי פלר.
"יצאנו בקמפיין תחת השם 'אח שלי אתה חונק אותי' שיצר הד גדול", מוסיף יותם אשל, דובר איגוד ערים לסביבה שרון כרמל, המייצג כ-850 אלף תושבים מחוף כרמל עד נתניה כולל עמק חפר. "בנוסף אנו בוחנים כיצד ועדות התכנון של הרשויות המקומיות יקבעו כללים ומגבלות למשתמשי קמינים".
כאמור, אף שמדובר בסדר גודל מצומצם יחסית מכלל האוכלוסייה המשתמשת בתנורי עץ, השפעתם על הסביבה היא רחבה ומזיקה. כך קורה בכל עיר וישוב גם אלו השוכנים באזורים מדבריים ובנגב. בעיר ערד, אזור הררי בעל טופוגרפיה משתנה, מופעלים כיום כ-514 קמיני עץ. שם התקבלה החלטה לאסור על התקנת קמיני עץ בבנייה חדשה, והיעד של העירייה הוא שהעיר תהיה "נקיה" מקמינים אלה עד 2025. במקום זאת מעודדת העירייה את התושבים לעבור לקמיני גז, מהלך שאמור להיות טבעי בעיר ערד שחוברה כבר ב-2017 לרשת החלוקה של הגז הטבעי, כמו-גם בערים נוספות כאופקים ובאר שבע.
שמים גז
המתרחש בישראל מאפיין את הנעשה במדינות בעולם. בניו יורק למשל, בדומה לישראל, על אף שרק 2% מהבתים משתמשים בחימום ביתי באמצעות שריפת עץ, הם מייצרים פליטות מזהמים גבוהות הרבה יותר מייצור חשמל וכל התחבורה יחד. חשוב להבין, שהזיהום כתוצאה מפליטת החלקיקים הנשימתיים הוא גם אל פנים הבית, ולא רק מחוצה לו.
לאחרונה יצאה מדינת ניו יורק עם טיוטת תוכנית מקיפה שנועדה למזער את גזי החממה ולסייע בהפחתת התחממות כדור הארץ. התוכנית מתייחסת לסיבות בריאותיות חמורות הקשורות לשריפת עצים ומעודדת את בעלי הבתים לעבור לקמיני גז. בשלב זה למחלקת שימור הסביבה של מדינת ניו יורק (DEC), שהפיקה את טיוטת התוכנית, אין כוונה להעניש שורפי עצים. במקום זאת, היא מציעה תמריצים וטכנולוגיית חימום יעילים יותר שיובילו להפחתת שריפת העצים.
במאבק על הקמין היעיל ביותר, יעילות קמין הגז מנצחת את קמין העץ מסיבות כלכליות ובטיחותיות. בדומה לקמיני העץ, קמיני הגז מעניקים את תחושת "מדורת השבט" סביב האח, בעיקר כשמוצעים בשוק פיתוחים דוגמת לוג קרמי דמוי גזע עץ העולה בלהבות. קמיני הגז בוערים בצורה נקייה ומייצרים מעט מאוד פליטות מזהמות, ללא כל דילול החמצן בבית. נוסף על כך, לקמיני הגז מותקנות שתי ארובות, האחת לפליטה והשנייה ליניקת חמצן מבחוץ, ובאמצעות טכנולוגיית מפוח אוויר מתאפשר פיזור החום בבית המאפשר חיסכון בשיעור של כ-30% בעלויות ההסקה השנתיות.
נוסף על כך, בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות המאפשרות התקנת קמיני גז בבתי קומות ומגדלים ללא כל צורך בארובה. יעילות קמין הגז הכוללת תחזוקה קלה, ללא אפר או פיח בארובה, הפכה לפריט אינטגרלי בעיצוב הבית והדירה.
על הפופולאריות בשימוש קמיני הגז ניתן ללמוד מחברת הנדל"ן "בריזה" ששילבה התקנת קמיני גז מתוצרת ORTAL הישראלית, כחלק מהמפרט הטכני בפרויקט "אלפא" המוקם בישוב אלפי מנשה. קמין הגז שהציעה החברה מקולקציית CLASSIC כולל אפקט בעירה, הפצת אור וחום עם פטנט ייחודי הכולל מפוח אוויר עוצמתי לפיזור החום בחלל הבית. עוד קודם לכן הפרויקט הראשון שהשתמש בטכנולוגיה של החברה הישראלית הוקם בלוס אנג'לס, בבניין בשם Century Tower המכיל בתוכו 276 יחידות דירות - בכולן הותקנו קמיני גז ללא ארובה. דחיפת הפליטה דרך צנרת דקה מתחת לריצוף באמצעות מפוח.
לחברת ortal, המכונה "הסינדרלה של שוק הקמינים העולמי", מעל 200 דגמי קמינים, עוד מספר דגמים הנמצאים בבדיקות ובחינת מספר פטנטים ייחודיים נוספים, כשהחדש ביניהם הוא סדרת קמיני הלהבה WILDERNESS, המעוצבת בהשראתו של הטבע וכוללת טכנולוגיה פורצת דרך. מי האמין שממדינה מהמזרח התיכון תגיע הטכנולוגיה המובילה בעולם בתחום קמיני הגז? נמצא, אם כך, כי אם בעבר היה חשוב שהחדרים בבית יהיו חמימים, כיום מתעורר צורך נוסף – שמערכת החימום הביתי תיקח חלק משמעותי בעיצוב הבית, ואם על הדרך אפשר להעלות את ערך הנכס - דיינו.
מומחים בעולם סוברים כי הקמינים הם בעלי מאפיינים פופולאריים ביותר להעלאת ערך הנכס. על-פי רשת התיווך REDFINE שנוסדה ב-2004 ויושבת בסיאטל (וושינגטון), נכסים עם קמין המוצעים בשוק שווים יותר מנכסים דומים ללא קמין, זאת בעיקר שמדובר בקמינים שעלות ההתקנה והתחזוקה נמוכה, כגון קמיני גז. אלו רושמים את הטרנדים הביתיים הפופולאריים ביותר, והופכים לאחת ההשקעות החכמות. כמו-כן נמצא כי נכסים כאלה, בהם מותקנים קמינים, זוכים לאחוזי צפייה גבוהים יותר באתרי מכירה ומדורגים בין המאפיינים המובילים שרוכשי בתים מחפשים.
יתרונות קמין הגז
בעירה נקייה
פחות פליטות מזהמות
ללא דילול חמצן בבית
התקנת שתי ארובות
התקנת טכנולוגיית מפוח אוויר המאפשר פיזור חום
גז טבעי הנחשב זול יותר מעץ
תחזוקה קלה
ללא אפר ופיח בארובה המונע שריפות
נוחות שימוש
הפעלה בשלט
בשיתוף נדל"ן מדיה
