''השאיפה של כולנו היא לייקר את הארנונה למגורים, ולהוזיל אותה לעסקים''  

את שנת 2022 פתחה שרת הפנים איילת שקד עם ניצחון קטן בחזית המאבק בינה לבין מוסדות התכנון במדינת ישראל — המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה לאשר הקמת יישוב חדש בן 500 בתים בעוטף עזה. חמושה בהצלחה ראשונה, התפנתה שקד לקרב הבא, וכעת היא מקדמת אישורם של 10 יישובים חדשים נוספים בנגב. בשני המקרים, גורמי המקצוע הביעו את התנגדותם המנומקת היטב.

מצד אחד הם מתריעים כי מלאי השטחים הפתוחים בישראל אוזל במהירות, ולכן חשוב לבנות ביעילות ולחסוך במשאבי קרקע. בנוסף, מצב התחבורה בארץ מחייב בנייה צפופה, והתרחבות כזאת בפריפריה תעודד שימוש ברכבים פרטיים. מנגד, שקד מבהירה כי "היא השתכנעה שיש חשיבות בהקמת יישובים חדשים באזורים אסטרטגיים", ולדבריה, לא מדובר רק בבשורה לשוק הדיור, אלא גם בהגשמת החלום הציוני.

אבל מעבר לחלום הציוני, מדובר גם בהגשמת החלום האישי של שקד, להיות מעורבת ופעילה בכל הגזרות הבוערות: פיתוח הנגב, זירוז תוכניות בנייה להקמת דירות לעולים מאוקראינה ורוסיה, חיזוק ועדות התכנון והבנייה, אישור תוכנית תמ"א 38 וגיבוש תוכנית דיור חדשה. בחלק מהמקרים מדובר בהתערבות חריגה, בטח בהשוואה לקודמיה בתפקיד. התערבותה הפוליטית המתמשכת במוסדות התכנון עשויה להיות מסוכנת ומשכה לא אחת ביקורת, גם מצד המשנה ליועמ"ש לשעבר, ארז קמיניץ.

אבל שקד ממשיכה בשלה. לדרישתה נקבע שעם ביצוע הרוטציה בין נפתלי בנט לרה”מ החליפי יאיר לפיד באוגוסט 2023 היא תחזור ללשכת שרת המשפטים. בינתיים לא בטוח שזה יקרה, ולא בגלל שאין ודאות אם הרוטציה תתממש בכלל, אלא כיוון ששקד התאהבה במשרד הפנים שמקנה לה עוצמה רבה.

היא מרבה בסיורים אצל ראשי הערים, לקחה חלק במינוי ראשי ועדות תכנון ועומדת כעת בפני מינוי ראש מנהל התכנון, שיחליף את דלית זילבר, שמולה ידעה שקד לא מעט מחלוקות. גם, בין היתר, על אישור יישובים חדשים. "החלטות הממשלה האחרונות שהעברנו על הקמת יישובים חדשים בנגב, בהן העיר כסיף, היישוב ניצנה, חמשת הישובים בבקעת ארד ועוד, הן שורה של החלטות ממשלה היסטוריות. לא אפריז אם אומר שהן אולי בין החלטות הממשלה הכי מרגשות שהעברתי בכל שנותיי כשרה בממשלות ישראל", היא אומרת בריאיון מיוחד למוסף "כלכליסט".

"ליישוב הנגב ותפיסת הקרקע יש חשיבות ציונית גדולה אך יותר מזה, יש להחלטה הזו חשיבות אסטרטגית אדירה לחיזוק המשילות בנגב. בעקבות מדיניות תכנונית שגויה מהיסוד, ממשלות נתניהו עצרו את קידומם של היישובים האלה קרוב לעשור. בממשלת נתניהו, חזון בן גוריון היה רק בשלט בבה"ד 1. עכשיו הוא הופך למציאות".

עם כל הכבוד לציונות, הקמה של יישובים חדשים מחלישה את עיירות הנגב, מעודדת פרבור ותורמת לבעיות תשתית ותחבורה.

"ההיסטוריה מוכיחה שיש מקום לכולם, ושזה הערך הכי חשוב שיש בציונות, ואני נאמנה לאג'נדה שלי. אני לא מתביישת בציונות שלי. אני לא מתביישת בזה שאני רואה בהתיישבות ערך שהוא רלבנטי גם היום. כשהגעתי למשרד הפנים וזאב אלקין הגיע למשרד השיכון, עשינו ניעור של כל התוכניות בנגב שיש עד היום ואפשר לקדם: גם בנייה ביישובים קיימים וגם הקמת יישובים חדשים. ראינו בעצם שיש הרבה מאוד יישובים שהיו תקועים בשלב זה או אחר בצנרת הממשלתית בגלל בעיקר התנגדויות פוליטיות והתנגדויות של גופי התכנון. יואב גלנט שכיהן כשר השיכון ניסה לקדם אותם, והיועץ של נתניהו התנגד, ולכן זה נתקע.

"אנחנו החלטנו ללכת על תוכנית גרנדיוזית — לקדם את הכל ביחד מתוך הבנה שמה שהיה נכון לפני עשר שנים לא נכון היום. היישובים החדשים לא מחלישים את הקיימים. כל המכרזים לשיווק קרקעות בכל ערי הדרום נחטפים. הביקוש עולה משמעותית על ההיצע. אפשר לעבות ולהקים יישובי ספר חדשים. ליישובים הללו מבחינה ביטחונית יש חשיבות מאוד משמעותית כי הם מהווים רצועה בין דרום הר חברון לערביי הנגב. לכן הם מאוד חשובים והמיקום חשוב אסטרטגית".

החלטתם לייעד את כסיף לחרדים ולא לבדואים תושבי האזור, בניגוד לעמדת מנהל התכנון. אתם לא גוזרים עוני על חרדים שיגורו ביישוב מרוחק ממרכזי תעסוקה?

"גם ההחלטה על כסיף התקבלה משיקולים אסטרטגיים ורצון לייהד את הנגב. לצערנו זה מאוד רלבנטי גם היום. בעוד כמה עשורים יהיו 500 אלף בדואים. אנחנו צריכים להסדיר את ההתיישבות שלהם, וגם לעודד התיישבות יהודית בנגב. יש גרעין גדול בערד של חסידות גור. דיברנו עם חסידויות שונות והן מוכנות לעבור לכסיף. אני מבינה את הטענה שזו עיר מוחלשת, לכן הצעד הזה מלווה באזורי תעסוקה. חלק מהחרדים מוצאים עבודות בתוך הקהילה".

שר השיכון הקודם יעקב ליצמן, מאגודת ישראל, התנגד לתוכנית וביטל אותה.

"נכון, ליצמן ביטל את התוכנית, אבל אני אומרת לחרדים שהם חייבים להשתתף במאמץ הציוני ליישב את הנגב. נציע להם עוד מגוון של פתרונות: נשווק לחרדים בקרית גת, נגדיל את קרית יערים, נשווק גם בירושלים".

קיבלת את הסכמת רע"מ לפני אישור הממשלה להקמת היישובים בנגב?

"הם ידעו על ההחלטה אבל זה לא נעשה יחד איתם. העבודה נעשתה במשרדי הפנים והשיכון. במשך 8 שנים ניסו לקדם את זה ולא הצליחו".

מי מבטיח שהקמת היישובים לא תטורפד או תיתקע?

"החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית תמר הסכימו לקחת חלק בתוכנית, וצריך כעת להוריד את ההחלטות לביצוע. התנועה הקיבוצית רוצה להפוך אחד מהיישובים לקיבוץ. כעת נדרש לבצע".

"לא אהבתי את העלאת מס הרכישה, זה לא גליק גדול"

באוקטובר האחרון כינסו שקד, אלקין ושר האוצר אביגדור ליברמן מסיבת עיתונאים חגיגית כדי להציג את תוכנית הדיור הממשלתית. בין עיקרי התוכנית: החזרת מס הרכישה למשקיעים ל־8%, הגבלת ההתרחבות של דירות Airbnb ותמרוץ משקיעים להשכיר את דירותיהם. בין היעדים שהציגו השרים לשנים 2022–2025 הם 300 אלף שיווקי קרקע של המדינה ו־280 אלף התחלות בנייה. בין היתר הצהירו השרים על הכנסת 30 אלף זכאים נוספים לתוכנית דירה בהנחה, שהיא גלגולה החדש של מחיר למשתכן ורשמה ביקושים חריגים בכל רחבי הארץ.

אלא שלאחר פרסום נתוני עליות מחירי הדיור, שלף ליברמן תוכנית דיור נוספת משלו, שאותה לא תיאם עם השרים האחרים. הריאיון עם שקד התרחש שבוע לאחר הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלפיו מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה, ממארס 2021 ועד מארס 2022, ב־13%. לפי הנתונים, הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות לפי הלמ"ס עולה למרות הצגת תוכניות הממשלה השאפתניות.

עולה הרושם שכל שר שולף תוכנית משלו.

"שר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין ואני עובדים ביחד על כל תוכנית הדיור, ואנו אותה מוציאים לפועל. חלקה קודמה וחלקה עוד בצנרת".

וכמה חודשים אחר כך, ליברמן הציג תוכנית משלו, שכוללת בין היתר שיווק מגרשים לקבלנים במכרז שבו התחרות היא על המחיר הזול לדירה, ולא לקרקע, כמו גם העלאת מס רכישה על דירה רביעית ומעלה ל־12.5%?

"שר האוצר העלה רעיונות אבל לא ישבנו ודנו ביחד. צריך לשבת ולדון בזה, ואם יש עוד רעיונות אפשר לשקול אותם. בגלל שעוד לא דיברתי איתו, אני מעדיפה ללמוד תחילה את ההצעות עם גורמי המקצוע".

את תומכת במיסוי גבוה יותר על דירה רביעית ומעלה?

"אפשר לשקול את ההצעה לחיוב, היא בהחלט עושה שכל. אנו רואים שהעלאת מס הרכישה על הדירה השנייה ומעלה (מסוף 2021 מס הרכישה על דירות להשקעה הועלה ל־8% — צ"ז וא"ג) לא היתה גליק גדול. לא אהבתי את הצעד הזה".

מחירי הדיור עלו בשנה האחרונה ב־13%. הציבור מביע בכך אי־אמון בממשלה?

"לא. המחירים עולים מהרבה סיבות. כבר אמרנו שההיצע נמוך יחסית לביקוש, והדבר המרכזי בתוכנית שהצגנו באוקטובר, שיווק 300 אלף יחידות דיור במשך 5 שנים, הוא להעלות את ההיצע. על הריבית הנמוכה (שמעודדת ציבור ליטול משכנתאות זולות — צ"ז וא"ג) אנו לא שולטים. ההחלטה על הריבית היא בלעדית של בנק ישראל. צריך לזכור שאנו גם מגדילים את ההיצע ואני גם פועלת לקצר את הליכי התכנון. בנוסף יש את ההצעה של ליברמן להגביל את מחירי הקרקע".

איך תבנו מחדש את אמון הציבור?

"עם כמות הדירות שאנו מכינים ומשווקים אז אני מעריכה שהעלייה במחירי הדירות תתמתן. בנדל"ן הכל לוקח זמן. נכנסנו אחרי שנתיים שבהן היה בור רציני בשיווק קרקעות מדינה לבנייה למגורים. את שנת 2021 סיימנו עם שיווק ותכנון של 100 אלף דירות חדשות. ב־2022 נשווק קרקעות לבניית עוד 100 אלף יחידות דיור ונשלים תוכניות לבניית 125 אלף יחידות דיור. הוותמ"ל עובד באמת בקצב מסחרר. הוועדות המחוזיות עובדות בצורה רצינית ואני מקווה שזה ישפיע. צריך לזכור כי תוכניות שהיו תקועות באזורי ביקוש לאורך זמן השתחררו".

בכמה להערכתך יעלו מחירי הדירות ב־2022?

"אני לא נוקבת במספר. אנו מעריכים שהעלייה תהיה מתונה מ־13% ".

עשרות ואלפי תוכניות בנייה תקועות בוועדות המקומיות שלא מצליחות לאשרן במשך שנתיים ויותר. אחרי כל התכנונים, בסוף יש פקק בקבלת היתרי בנייה.

"מה שאני יכולה זה להאיץ בראשי הערים בוועדות המקומיות, ואני עושה את זה. אני עובדת לחזק את המהנדסים ובודקי התוכניות, להגדיל את הקצב של האישורים ולקצר הליכים. בין היתר גיבשתי תוכנית לחלופת תמ"א 38 ורישוי עצמאי. אנחנו עורכים פיילוט עם עיריית ירושלים להפרטת הליכי הרישוי במגמה לקצר את הבירוקרטיה. הרעיון הוא שיהיו יועצים בשכר שתפקידם לפעול להשלמת ההליכים לקבלת היתר בנייה. בסוף היזם ישלם יותר כסף, אבל יקבל היתר יותר מהר. אם אתה הולך במסלול האגרה, היא תהיה גבוהה יותר כי היזם יממן יועצים חיצונים. בתמורה הוא יקבל היתר מהר יותר. "השאיפה היא להשלים תוך חודש את קבלת כל האישורים, תהליך שלוקח כשנתיים כיום. ההערכה היא שההליך יעלה ליזמים כ־2,000 דולר לדירה. כרגע צריכים לקחת כסף מהיזמים, והדבר דורש חקיקה. אנו צריכים לחשוב על דרך. אי־אפשר לדרוש מהיזמים את הכסף לצורך הפיילוט. יש גם בעיה של שיוויון — למה שנבחר לפיילוט חברה יזמית כזו ולא אחרת. מצד שני הוא נחוץ כי אנחנו רוצים להוכיח לשוק שהמהלך נכון".

היתר בנייה הוא השלב הסופי בהליכי התכנון, לאחר הוצאתו מתחילה בנייה בפועל. שלב קודם להיתר בנייה היא תוכנית בניין עיר שמגדירה מה מותר לבנות במתחם מסוים, באיזה גודל ובאילו תנאים. הכנתה של תוכנית כזו נמשכת כמה שנים. בשלב הבקשה להיתר הוועדה המקומית צריכה לוודא כי הבנייה תתאים לתוכנית, לתקנים ולהנחיות שונות של העירייה, למשל מיקום ומספר החניות, עיצובו החיצוני של הבניין וכדומה. בנוסף היזמים נדרשים להציג אישורים משורה ארוכה של גופים כגון רשות הכבאות, פיקוד העורף, חברת החשמל, פקיד היערות, רשות העתיקות ועוד. המסע הזה בין פקידים בעיריה ובעלי תפקידים במוסדות אחרים אורך חודשים ארוכים.

שקד מקווה כי ההפרטה תאפשר למנות מטעם העירייה מעין פרויקטור שתפקידו יהיה לפעול במהירות להשיג את כל האישורים הנדרשים. בנוסף בוחנים אפשרות ליצור פורום משותף לכל אותם גופים כך שהדרישות שלהן יהיו מתואמות.

רישוי עצמי שעבר עם אישור חוק ההסדרים מאפשר גם הוא הפרטה מסוימת של היתרי בנייה, בכך שאדריכלים יוסמכו לחתום עליהם. מתי יושלמו התקנות שמסדירות את החוק?

"במאי 2022 הן יאושרו על ידי המועצה ארצית ואז אוכל לחתום ולבצע. זה נקבע בכנסת בחוק ההסדרים. יכול לפתור פקק עצום".

"אנחנו צופים עוד עשרות אלפי עולים מרוסיה ואוקראינה, וזה אתגר גדול"

תחום נוסף ששקד עסוקה בו בימים אלה הוא העולים מרוסיה ואוקראינה, שמחפשים מפלט מהמצב בארצם. "עד עתה הגיעו כ־10 אלף עולים חדשים", אומרת שקד, "אנו צופים עוד עשרות אלפי עולים וזה אתגר מאוד גדול. מדובר בעלייה מאוד גדולה, בעיקר מרוסיה, שמגיעה בטיפטופים. האתגר הוא לדאוג לפתרונות דיור לכל מי שמגיע, בנוסף למצוקת הדיור הקיימת. כיום אנו מבינים את גודל האירוע. דרושות לנו עוד 10 אלף יחידות דיור בשנה. השלב הראשוני הוא לנסות ולשכן את העולים בדירות של דיור ציבורי ובבתי אבות. אנחנו מבקשים מכל ראשי הערים להציע פתרונות, ואנחנו בודקים אותם. בין האופציות הנבחנות זה הקמת אזורי קרוואנים במקומות שבהם יש תשתית, באתרים ששימשו בעבר למגורים ובאתרים שמיועדים בעתיד לבנייה".

איך ראשי הערים מקבלים את הצורך בקליטת עלייה?

"יש כמה ראשי ערים שלהוטים לקלוט, כמו רונן פלוט מנוף־הגליל. הוא חושב שגל העלייה המבורך הזה יציל את העיר שלו. וגם יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון ובני ביטון, ראש עיריית דימונה. כשיש ראש עיר נחוש שרוצה לקלוט עלייה אנו עובדים איתו. יש צוות מנכ"לים שממפה את הבקשות של ראשי הערים ואת האפשרויות. בסוף זה להאיץ תכנון ובנייה שאנו מעדיפים לכוון לפריפריה".

אז שוב ייבנו אתרי קראוונים רחוקים מאזורי ביקוש ומקומות עבודה?

"אנחנו מבינים שהציבור רוצה להיות ליד מקומות עבודה, ולכן ננסה לשכן אותם בפריפריה הקרובה בשולי המרכז. בערים כמו אשקלון, באר שבע, קריית גת, ובקריות. ננסה לכוון למקומות כאלה, יותר מאשר למרכז".

ברחבי הארץ יש עשרות אלפי דירות פנויות. נשקלים צעדים שיאפשרו לאכלס אותן?

"זה אתגר לגרום לבעלי הדירות האלה להשכיר אותן. אפשר לחשוב על פטור ממס או תמריץ אחר, אבל זה מורכב להביא עולים לשכור את הדירות הריקות הללו".

התוכנית הממשלתית לעולים כוללת מבנים יבילים. זה נכון?

"זו החלטה של שרי השיכון, האוצר והפנים. אנו צריכים לראות מה הדבר הכי נכון בהתאם לכמויות. הערכה שלנו תיקבע בהתאם למספר העולים בפועל. גל העלייה הזה הוא דבר מבורך. העלייה בשנות ה־90 הזניקה את הכלכלה והחברה. אני כרגע חושבת שיש להימנע ככל האפשר מהקמת קרוואנים. נכון יותר לנסות ולשחרר את כל הדירות של הדיור הציבורי, בתי אבות ודירות רקות, ורק אם אין ברירה להקים קרוואנים.

גם שרת הקליטה פנינה תמנו־שטה מתנגדת להקמת שכונות קרוואנים גדולות.

"אני נוטה להסכים איתה שלא נכון לעשות מקבצים גדולים של דיור בקרוואנים".

התמונות של פליטים מאוקראינה תקועים בנתב"ג ולא יכולים לצאת ממנו לא עשו לנו טוב בעולם.

"בשבועות האחרונים מדינת ישראל התמודדה עם אירוע חדש. מדינה שיש לנו איתה יחסי ידידות הדוקים נמצאת תחת אש ואנחנו, אחרי הערכת מצב מהירה, הושטנו יד והצענו את עזרתנו. כמו בכל דבר, כשעושים גם טועים. אנחנו לא חפים מטעויות. אבל אני יכולה להתחייב שאנחנו לומדים תוך כדי תנועה ולומדים מהר. התמונות שראינו בנתב"ג היו אירוע נקודתי שנוצר עקב הצטברות של עולים חדשים ואזרחים אוקראינים שהמתינו לאישור בכניסה לארץ.

"מיד כשנחשפתי לתמונות נתתי הוראה לפנות את המסורבים לבתי מלון ולהעביר את העולים לטרמינל 1. האירוע טופל במיידי. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה מדינת ישראל עושה המון, בין אם זה לקלוט אזרחים אוקראינים פה בישראל, ועד להקים בתי חולים שדה באוקראינה. אזרחי המדינה יכולים להיות גאים בחלק שהמדינה שלהם לוקחת".

ספגת ביקורת על מדיניותך בנושא הפליטים. בראייה לאחור מה את חושבת על זה?

"מדינת ישראל, בשונה משאר מדינות העולם, היא מדינת הלאום של העם היהודי. מדינת ישראל היא תעודת הביטוח של העם היהודי. זהו תפקידנו, בראש ובראשונה לדאוג ליהודים. לי, כשרת הפנים של מדינת ישראל יש את האחריות גם לשמור עליה ככזו, לשמור על הצביון היהודי שלה. לכן אני לא מתכוונת להתנצל על העובדה שזכאי חוק השבות הם בסדר העדיפויות הראשון של מדינת היהודים. לפני כשלושה שבועות, כשפרצה המלחמה, נאלצתי גם אני להתמודד עם סוגיה מורכבת מאוד. מצד אחד הרצון ההומניטרי לעזור למדינה בצרה, ומצד שני להיות המבוגר האחראי שחושב כמה צעדים קדימה וגם יודע להתמודד אחר כך עם ההשלכות של זה.

"כשישבתי עם אנשי רשות האוכלוסין וההגירה וניתחנו את המצב, קודם כל הכרנו בנתון הכי חשוב שאזרחי המדינה אולי לא יודעים — כל האוקראינים, שמגיעים לישראל אינם מגיעים מאוקראינה. כולם מגיעים מחוף מבטחים, ממדינות אירופה שמסכימות לקלוט אותם לשלוש שנים. זה מוצג באופן מעוות בתקשורת. עם זאת, אני מבינה, שיש אוקראינים רבים שרוצים להגיע למשפחות שלהם, ולהם שערי המדינה פתוחים.

"עוד נתון, שהוא אולי החשוב מכל, הוא שבעקבות המלחמה מדינת ישראל צפויה לקלוט עשרות אלפי זכאי חוק השבות. זה מטורף. תראה לי עוד מדינה בעולם שבה אנשים הולכים לקבל אזרחות באופן מיידי. עסקנו פה בריאיון, במשבר הדיור הקשה גם ככה שיש כאן בישראל. אז תחשב שבנוסף למשבר הזה אנחנו כרגע צריכים להתמודד גם עם אתגר אדיר של דיור לעולים. שלא לדבר על קליטה, ורווחה, וחינוך ועוד. אנחנו מוכרחים לקחת את הכל בחשבון ולנהוג באחריות".

"שתי תוכניות התמ"א ירוצו במקביל כדי לייצר ודאות בשוק"

הריאיון עם שקד נערך בשתי פגישות. החלק הראשון התקיים ביום נעילת מושב הכנסת, והיא נאלצה לקטוע אותו משום שהקואליציה גויסה לשורת הצבעות דחופות לפני פיזור הכנסת. הקואליציה חילקה בין סיעותיה מכסה של חקיקה, ושקד נאלצה לוותר על החוק שהיא חתומה עליו ונועד להחליף את תמ"א 38 התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. במקומו היא העדיפה לקדם את חוק האזרחות. בעקבות החלטתה, וגם בגלל מורכבות החוק, שקד לא תצליח להשלים את כל הליכי החקיקה עד למועד הפקיעה של תמ"א 38 – אוקטובר 2022, לפי החלטה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מ־2019. לבסוף, נאלצה שקד לבקש מהמועצה הארצית להאריך את תמ"א 38 בשנה נוספת. המועצה אישרה בשבוע שעבר את בקשתה, בעוד משרד האוצר ביקש להאריך את התוכנית בשלוש שנים.

החוק שיחליף את תמ"א 38 נולד במסדרונות מנהל התכנון וזכה לכינוי 'חלופת שקד'. הוא למעשה הפתרון התכנוני לבניינים בודדים שמבקשים לעבור הליך של התחדשות, חיזוק והוספת ממ"ד. במקביל, מנהל התכנון דחף את הרשויות להכין תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית, שבה ייקבעו הכללים לחידוש שכונות ומתחמים גדולים. עירייה שתאשר תוכנית לא תצטרך לפעול על פי חלופת שקד, ולמעשה היא זו שתגדיר את כללי ההתחדשות והיקף זכויות הבנייה. החוק יאפשר הגדלה של זכויות הבנייה במגרש שבו הבניין הישן ייהרס ב־400%, במקרים חריגים בצו של שרת הפנים תתאפשר הגדלה של 500%, זאת כדי לשפר את הרווחיות ולעוד כניסה של חברות יזמיות לפרויקטים בפריפריה.

החוק החדש כולל הרבה חידושים מהפכניים. המשמעותי שבהם הוא שאישורה של תוכנית יהווה גם היתר בנייה. אלא שיזמים בענף וגם גורמים בממשלה חוששים כי הארכת תוקף תמ"א 38 בשנה בלבד לא תספיק. עד שהשוק ילמד את החוק החדש, הוא ייכנס לקיפאון ותהיה ירידה בכמות הפרויקטים.

בדיעבד, זו הייתה טעות לקדם את חלופת שקד כ"כ מהר בלי להכין את השוק?

"בדיוק הפוך, החלופה שאני מציעה צפויה לעבור בכנסת במאי 2022, ואחר כך ייקח חודשיים־שלושה עד שנסיים את הכנסת כללי המיסוי, תקנות וביצועם. מאוקטובר 2022 ירוצו במקביל שתי חלופות: גם 'חלופת שקד', וגם תמ"א 38 שהוארכה בשנה. ביקשתי מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה להאריכה בשנה כדי שתהיה ודאות בשוק, כדי שבשנה אחת יפעלו שתי התוכניות במקביל".

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מונה 36 חברים — נציגי הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה, מהנדסים, נציגי ציבור. שלומי הייזלר יו"ר מטה התכנון הוא גם יו"ר המועצה, לצידה מתכננת המועצה היא דלית זילבר שגם לה קול וקשרים במועצה והיא מתנגדת להארכת תוקף תמ"א 38. משרד הפנים עתיר הכוח מאפשר לשקד למנות יושבי ראש ועדות מרחביות ומחוזיות, ובמיוחד את העומד בראש מנהל התכנון עם עזיבתה הצפויה של זילבר ביולי.

איש אמונה של שקד בעולם התכנון הוא הייזלר, שהקים כבר בפברואר ועדה לאיתור איש התכנון שיחליף את זילבר. במקביל הייזלר בוחן שינוי ארגוני כך שדרגתו של המחליף של זילבר תרד מדרגת מנכ"ל למנהל רשות. השינוי הזה יגרום להכפפת המחליף להייזלר, ויאפשר לשקד לממש ביתר קלות את מדיניותה גם אם היא מנוגדת לעמדת מנהל התכנון.

במנהל התכנון מתנגדים להארכת תמ"א 38 אפילו בשנה אחת בלבד. תגיעי להסכמות במועצה הארצית?

"אני סומכת על יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה שלומי הייזלר, ועל עצמי שאני יודעת לדבר עם ראשי רשויות" .

עיריית תל אביב תסכים לכך?

"אנו מתואמים איתה. הם מבינים שזה רק לשנה, אני לא רוצה ואקום בשוק".

מה הפתרון לכך שמבנה הארנונה יוצר ברשויות מוטיבציה שלילית לקליטת תושבים? לא הגיע הזמן לרפורמה?

"צריך. זו עובדה ידועה. השאיפה של כולנו היא להעלות את הארנונה למגורים ולהוריד אותה לעסקים. למרות תעריף הארנונה, הרוב הגדול והכמעט המוחלט של ראשי הערים בונה ורוצה לבנות למגורים. ברשויות בונים בהיקפים מאוד נרחבים, וראשי הערים רבים איתי על הכנסת תוכניות בנייה בעירם למסלול התכנון המהיר בוותמ"ל. למרות הפער הם נרתמו למאמץ הלאומי, בונים ומאפשרים לבנות, הם רוצים שהעיר תתפתח. בנייה חדשה מביאה אוכלוסייה חזקה יותר לעיר והם באמת בונים בטירוף".

הצהרת שתאפשרי להרחיב את ועדות הקבלה ליישובים כפריים. היישובים שעורכים ועדות קבלה בנויים על קרקע מדינה, משאב השייך לכל האזרחים. אין לכל אזרח זכות לגור גם באחד היישובים האלה?

"אותי מה שמעניין זה שיגדילו את מספר יחידות הדיור. כיום ועדות קבלה פועלות על פי חוק ביישוב שבו עד 400 משפחות. הייתה פנייה של ראשי מועצות אזוריות בעיקר בגליל תחתון, וגם בעמק יזרעאל ובמשגב, שטענו כי היישובים חנוקים. הם לא יכולים לגדול ולכן אני רוצה להרחיב אותם ל־600 משפחות. אבל עוד אין על כך הסכמה בתוך הקואליציה".

הם כן יכולים לגדול, אם הם יוותרו על ועדות הקבלה.

"הם לא מאפשרים לכל אחד. הם רוצים להמשיך במתכונת הזו כדי לשמור על הצביון והאופי של היישובים. כמי שמסתכלת מלמעלה, מה שמעניין אותי זה שהם יגדילו את כמות יחידות הדיור. בראייה של הממשלה זה חסם. בסופו של דבר מהבדיקה שעשינו אז, אחוז הסירובים היה מאוד נמוך. 97% מהמועמדים מאושרים. אני מסתכלת בעיניים פרקטיות. בפועל יש יישובים שרוצים לשמור על הצביון וזו עובדה מוגמרת".

מנהל התכנון הוביל תוכנית שתאפשר להקים מרינה חדשה בנהריה בלבד ודחה בקשה של חמישה יישובים נוספים להקמת מרינה, בין היתר, בנתניה. מדוע זו עוד לא עלתה לאישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה?

"יש ויכוח על נתניה. חוץ מנתניה ההחלטה של דלית זילבר היא הגיונית ומקובלת עליי. לראשת העיר נתניה מרים פיירברג מאוד חשובה המרינה, והיא מציגה שורה של טענות שיש בהן שכל. היא חושבת שהן לא חייבות להיות רק בתל אביב והרצליה. מרים עשתה סיור לדלית זילבר, ניסתה לשכנע אותה, ללא הצלחה. על הכל אנו מסכימים חוץ מנתניה וביקשנו לבחון את הנושא שוב".

את מתכננת ביקור בהודו כדי להביא עוד עובדים לתחום. זה יקרה?

"הרעיון הוא להכין הסכם בילטרלי בין ישראל והודו על הבאת עובדים זרים בתחום הבנייה. יש מצוקה וצריכים להביא 15 אלף עובדים עכשיו. פתחנו קו עם הסינים לעוד אלף עובדים, ואני רוצה לפתח קשר גם עם הודו".