יכול להיות שבתוך תוכו, מיץ’ גולדהאר רצה אמש (שני) שמלאדן קרסטאיץ’ יענה לו על השאלה הגדולה ביותר – להשאיר או לא להשאיר. סביר להניח שעד הדקה ה-80, ההחלטה הייתה יותר לכיוון של ‘כן’. בכל זאת, הבכורה של אוסקר גלוך הייתה חלומית, מכבי תל אביב הובילה ואם לא סדרת החמצות מרהיבה של סטיפה פריצה, ג’ורג’ה יובאנוביץ’ ואף גלוך עצמו פעם אחת, המשחק הזה היה יכול להיגמר כבר הרבה לפני. אך זה לא קרה, ואז התרחש מה שקורה יותר מדי מאז שהגיע הסרבי, הוא פשוט לא ניהל את האירוע כמו שצריך.
ההחלטה לוותר על גלוך ופריצה ולהכניס במקום את מתן חוזז ומתן בלטקסה, לעבור לשחק 5:4:1 קווים, ריסקה לגמרי המשחק. מכאן היו 13 דקות של קבוצה אחת בלבד על הדשא, ואז הגיע גם החילוף של אבי ריקן על ג’ורג’ה יובאנוביץ’ שהשאיר את הקבוצה בלי חלוץ לשלוח אליו את הכדור. פתאום מכבי ת”א שיחקה 5:5:0. אז יגידו שדן גלזר לא היה צריך לגלוש ככה על סף הרחבה, ודניאל פרץ היה חייב לקחת כדור שנבעט בגובה כזה לפינה שלו, ועדיין קרסטאיץ’ פשוט הזמין את חיפה להשוות. אגב, פרץ סיים את המשחק כשהוא דומע וטל בן חיים ניגש אליו במהרה כדי לעודד אותו.
גם בסמי עופר הוא שגה מול אותה היריבה וזו אולי הבעיה הגדולה. קרסטאיץ’ מצליח להביא הברקות. אנריק סבוריט כבלם? הברקה. גבי קניקובסקי כ-8? הברקה. ג’ורג’ה יובאנוביץ’? שינה את העונה של מכבי ת”א בינואר. ההחזרה לחיים של דן ביטון? מי חשב שזה יצליח. הוא נפצע? אז נעלה את אוסקר גלוך. יש הרבה דברים טובים שהוא מצליח לעשות, אבל כשמנסים לחבר את זה לכדי מכלול שלם? מתקבלת כל הזמן תמונה לא שלמה.
גלוך: אי אפשר לתאר את מה שעבר בגוף
אחרי חמישה חודשים בישראל, פרק מכובד לכל הדעות, עולה התחושה שזה לא מספיק ואכן, הדעות במכבי ת”א לגבי קרסטאיץ’ חלוקות, בדיוק כפי שהן חלוקות בקרב הקהל. זה נע בין “חייב להישאר”, לבין “הוא לא מתאים”, וגם במועדון הצהוב לא סגורים לגמרי מה צריכה להיות ההחלטה הנכונה, כאשר כרגע המאמן נמצא יותר בדרך החוצה מהמועדון מאשר בדרך להישארות. אלמנט נוסף שמפריע הוא האופי. הקבוצה לא מצליחה להשיב את האופי המנצח שלה וזה משהו שמפריע מאוד במועדון.
כאן נכנס משתנה אחר. ולדימיר איביץ’ שלא חזר אחרי פיטורי פטריק ואן לוון בשל החשש של משפחתו, לא מוכן לשבת בבית יותר ורוצה לעבוד בעונה הבאה, אבל למרות ההצלחה ההיא בישראל וביוון, מאז הפיטורים מווטפורד ההצעות שהיו לו היו שלא לרוחו. בשלב הזה, כשאלו פני הדברים, הוא פתוח מאוד לרעיון של לחזור למכבי ת”א ויש סיכויים טובים מאוד שזה יכול לקרות.
רק הצעות חדשות שייכנסו ועד כה לא היו על השולחן, יכולות לשנות את דעתו. כאן צריכה להגיע ההחלטה של גולדהאר. האם באקט נדיר הוא פונה בפעם השלישית ברציפות לאיביץ’ כדי שיחזור, או שהוא בסוף כן נותן לקרסטאיץ’ את האפשרות לבנות קבוצה מההתחלה. כרגע לפחות, כמו שזה נראה על פי ניתוח המהלכים של מכבי ת”א וגולדהאר, נראה כי הכיוון הוא יותר לשינוי על הקווים בקיץ ואיביץ’, שסיכוי גבוה שיסכים לחזור, יהיה שם החם ביותר והמועמד מספר 1. בכל אופן, הדילמה הזו של גולדהאר תוכרע בקרוב מאוד שכן הקיץ במכבי ת”א רוצים להגיע למחנה האימון בסוף יוני עם סגל מלא ככל האפשר וכמובן, מאמן חתום.
אמש כאמור קרסטאיץ’ קיבל הזדמנות לשפר את סיכוייו, אך סיים בפעם השלישית ברציפות בתיקו בתוך הפלייאוף. עם 3 מ-9, אליפות כבר לא תהיה ונשאר רק הגביע. בשבוע הבא הוא יפגוש פעמיים את הפועל באר שבע, פעם אחת בליגה במשחק שהפך חסר חשיבות לשתי הקבוצות כמו שזה נראה, ובפעם השנייה במשחק הכי חשוב עבור שתיהן העונה על הכרטיס לגמר.
קרסטאיץ’ יוכל לקחת איתו לשני המשחקים האלה את גלוך, ששיחק אותה בבכורה שלו והוכיח שמקומו בסגל הבוגר עד הסוף, והוא שחקן שצריך לבנות עליו חזק לעונה הבאה. המאמן גם יכול להיות מרוצה משחר פיבן, ז’וסוואה סה, אנריק סבוריט שהיה רמה מעל המשחק ואופיר דוידזאדה. הבעיה שלו היא דווקא באמצע כאשר גבי קניקובסקי חווה משחק פושר וגם נפצע די מוקדם, וכמובן הבצורת אליה נקלעו שני החלוצים שלו.
אגב, בניגוד לדעות ברחבי הרשת, במכבי ת”א דווקא אהבו את השינוי שהכניסו שרן ייני וטל בן חיים למשחק וציינו כי הכניסה שלהם הובילה לעוד מצבים מסוכנים שהיו יכולים לגמור את הערב. הבעיה הייתה עם שלושת החילופים האחרונים שכבר הזמינו את חיפה לשבת על השער של דניאל פרץ, וכמובן, ההחמצות הרבות מאוד שקדמו לכך בצד הצהוב.
