1. עידית, שימי שיר של להקת בלגן

    הג'וב העתידי שסידרה לעצמה חברת הכנסת עידית סילמן השבוע עתיד לעלות לכולנו הרבה כסף. אמנם, מתווה סיוע לעצמאים שנפגעו בקורונה זה חשוב, אבל מה זה לעומת האפשרות להיות שרת בריאות בממשלה של נתניהו. אולי. אם הכל יסתדר.

    ייתכן שאנחנו מחמירים. כל צד פוליטי אוהב את הניצחונות שלו, ונוטה להתעלם מהמחיר שלהם גם אם הוא עצמו משלם אותו. סילמן לא המציאה את האופורטוניזם. גם לא חברי הכנסת של הימין. אלא שבדרך, הכנסת וחבריה שוכחים כבר כמה שנים טובות לעבוד למען המטרה האמיתית עבורה נבחרו: להיטיב עם אזרחי ישראל.

    הנה רשימה חלקית של הצעדים שצפויים להיתקע בעקבות התערערות מאזן הכוחות בכנסת: הוספת נקודות לזיכוי להורים עובדים, הגדלת מענק העבודה, חוק המטרו, הגדלת מס הרכישה. הורדת מס הבלו עליה הכריז ליברמן תלויה ברצונה הטוב של ועדת הכספים. גם הרפורמה בתחבורה עלולה להיתקע. הכאוס, כפי שחזינו בשנים האחרונות, נוטה להזין גם את שוק הנדל"ן, ולהטיס את המחירים כלפי מעלה. המדינה רק נזכרה איך עובדים עם תקציב מסודר, וכבר התקציב הבא בסכנה.

    אחרי שנים של כאוס שנוצל למטרות אישיות, המדינה התחילה לעבוד באופן שמזכיר מדינות נורמליות אחרות. לא כל אחד תומך ברפורמה בחקלאות או בהעלאת גיל הפרישה לנשים, אבל מבחינת המשק, הכל היה עדיף על פני המצב הקודם.

    האם אזרח ישראלי לא יכול לצפות מחברי הכנסת שלו שגם תוך כדי ניסיונות להחליף את הממשלה השאלה מה צריכים אזרחי ישראל תהיה חשובה יותר מהשאלה "על שם מי נרשם ההישג"? כנראה שלא. הציבור הישראלי התרגל לקבל מעט מאוד מנבחריו, ולשלם הרבה.

    נ.ב. למרות שפרשנים בכירים רוצים לשכנע אתכם שקמפיין הבחירות הבא כבר התחיל, כרגע עדיין הכנסת מתפקדת ויכולה להעביר חוקים. אולי בכל זאת נזכה לכמה שיפורים בחיינו. ברוב רגיל.
    עידית סילמן בארץ נהדרת (צילום: ארץ נהדרת, קשת12)
    דמותה של עידית סילמן בארץ נהדרת. הבדיחה על חשבוננו | צילום: ארץ נהדרת, קשת12
  2. אל תקראו את זה אם אתם שונאים שקוראים לכם פראיירים

    אף שהרשתות התחייבו לעלות את המחירים רק אחרי פסח, בדיקתmako ו-N12 חשפה נתונים הפוכים. הבדיקה, שנעשתה בשיתוף המועצה לצרכנות, כללה סל קניות המכיל 60 מוצרים, כאלו שכמעט כל בית בישראל קונה - בייחוד לקראת חג הפסח. בשרים, ירקות, פירות מוצרים כשרים לפסח וכמובן מצות.

    ברוב הרשתות התגלתה עליית מחירים משמעותיות. ברמי לוי למשל הייתה עליה של 20 אחוזים (420 שקלים בשנה שעברה  ו- 524 שקלים השנה לאותו סל המכיל 60 מוצרים). כך גם בשופרסל דיל, יוחננוף ורשת ויקטורי.

    הרשת היחידה, אם להיות הוגנים,  שדווקא הייתה בה הוזלה היא רשת יינות ביתן: מחיר הסל ירד מ-616.80 שקלים בפסח קודם ל-526.50 שקלים השנה.

    גם במוצרים הייעודיים לפסח יש פער ענק בין המוצרים הכשרים לאלו שנמכרים ביום רגיל. בבדיקה שערכנו עולה, לדוגמה, ששקדי מרק של חברת אסם נמכרים ב-132 אחוזים יותר לעומת שקדים בכשרות רגילה. גם מארז לחמניות כשרות לפסח נמכר בפער לא הגיוני: 330 אחוזים. 1.52 למארז של 6 לחמניות רגילות לעומת 6.55 שקלים למארז לחמניות כשרות לפסח.

    איך זה קורה שלמרות ההתחייבויות לא להעלות מחירים אנחנו רואים כזו עלייה?

    בעיקר בגללנו - הצרכנים.

    הרי רק לפני חודש, בפברואר האחרון, בזמן מחאת המחירים הגדולה ראינו שהמכירות של חברת אסם, שעמדה במוקד, ירדו רק בתחום הפסטות בכ-380 אלף שקלים. קטגוריות אחרות של המותג ספגו גם הן פגיעה רצינית. אבל החל מהרגע שהמאה הצרכנית ירדה מהכותרות - המחירים בשוק ממשיכים לזנק, ונראה שהשחקניות המשפיעות במשק הבינו ולמדו משהו:

    כשאין מחאה - אפשר לעשות הכל.

    מה בכל זאת אפשר לעשות עכשיו?

    תשוו מחירים, תסתכלו על המדפים של הסופר - המוצרים היקרים יותר בדרך כלל נמצאים בגובה העיניים בעוד שאחרים, הזולים, ימוקמו למטה או למעלה. אל תקנו בכמויות לא הגיוניות: אם אתם יודעים שלא תסיימו ארגז מצות לבד, נסו לקנות במשותף עם שכנים או משפחה. תערכו רשימות קניות מסודרות עם הארוחות שאתם מתכוונים לאכול במשך השבוע ותקנו בקנייה מרוכזת אחת.

    וזכרו - לרשתות חברתיות יש כוח. אם נתקלתם בפער מחירים שנראה לכם מוגזם- תשתפו. אין לדעת לאן זה התגלגל.
    מרים אדלסון (צילום: פלאש 90)
    מרים אדלסון | צילום: פלאש 90
  3. הדבר המעניין ברשימת המליארדרים שהתפרסמה השבוע

    תנו לנו לאמל"ק לכם: אילון מאסק שוב במקום הראשון ברשימת המיליארדרים השנתית של פורבס. אחריו ניצבים כמו תמיד השמות הרגילים, כמו ג'ף בזוס ברנאר ארנו, ביל גייטס, וורן באפט וכו' וכו'. 7 מ-10 עשירי העולם כיום הם המייסדים של ענקיות הטכנולוגיה הגדולות – טסלה, אמזון, מיקרוסופט, גוגל או אורקל – המחזיקים יחד בהון כולל של כמעט טריליון דולר.

    אבל לא הכל ורוד בממלכת העשירים מדי. לפי הערכות השווי המעודכנות של עשירי תבל, נראה שגם הם לא מחוסנים מפני השפעות שליליות של אירועים בקנה מידה גלובלי. התפרצויות מחודשות של נגיף הקורונה, אינפלציה משתוללת, ומלחמת רוסיה-אוקראינה, שהוסיפה דלק למדורת מחירי האנרגיה והסחורות והקפיצה את המתיחות הגאו-פוליטית לרמת שיא שלא נרשמה כאן מאז ימי המלחמה הקרה – כל אלו נתנו את אותותיהם גם על שורת הרווח התחתונה של העשירים ביותר.

    תשאלו לדוגמא את רומן אברמוביץ שספג בתקופה האחרונה הפסדים אדירים, והונו האישי מוערך כיום בכ-6.9 מיליארד דולר "בלבד", לעומת 14.5 מיליארד דולר אשתקד. אברמוביץ' איבד בשנה האחרונה מחצית מהונו האישי – השלכה ישירה של הסנקציות האישיות שהטילה עליו ממשלת בריטניה, אשר האשימה אותו ב"מעורבות בערעור יציבותה של אוקראינה.

    אברמוביץ המסכן אף נאלץ לשנורר כסף מחבריו העשירים האחרים (על פי הדיווחים) כי אין לו כסף לשלם לעובדים שמתחזקים את כל האימפריה, ועולים  750 אלף דולר לשבוע – הכולל את השומרים על יאכטות היוקרה שלו.

    ברגעי משבר כאלו אתה מגלה מי החברים האמיתיים ומתברר שלאברמוביץ, מי שנחשב לאחד האנשים החזקים והמקושרים בעולם, והוכתר לאחרונה כ "איש הכספים של פוטין"- אין כאלה.

    ברשימת המיליארדרים העולמית של פורבס מופיעים השנה  גם לא פחות מ-36 מיליארדרים ישראלים, מספר שיא של מיליארדרים כחול-לבן.

    בראש הרשימה ניצבת גם השנה מרים אדלסון הממוקמת במקום ה-50 בדירוג הכללי. שוויה הכולל מוערך בדירוג בכ-27.5 מיליארד דולר. ד"ר אדלסון מחזיקה ביותר ממחצית מאימפריית המלונאות והימורים שהקים בעלה המנוח שלדון אדלסון – המנכ"ל והיו"ר לשעבר של "לאס-וגאס סנדס", אשר נפטר בגיל 87 בינואר אשתקד.

    אבל גם אדלסון סובלת מהמשברים, כך נראה. לפני שנה בדיוק הוערך הונה הכולל בלא פחות מ-38.2 מיליארד דולר- כך שבשנה האחרונה איבדה אדלסון כ-11 מיליארד דולר, בעיקר עקב צלילת מניית החברה שלה שאיבדה במהלך 12 החודשים האחרונים כ-40 אחוזים מערכה.

    גם משפחת ורטהיימר, שעלתה לכורות השבוע בגלל פטירת איתן ורטהיימר, המנהיג של המשפחה, נמצאת ברשימה. הונה הכולל של משפחת ורטהיימר (11 ברשימת הישראלים) מוערך כיום בכ-6.2 מיליארד דולר. משפחת ורטהיימר תמיד שמרה בקנאות על פרטי היקף עסקיה, ובניגוד למשפחות טייקונים אחרות, דור ההמשך של המשפחה לא מעורב בעסקים המשפחתיים, ואיתן ורטהיימר ז"ל עצמו אמר לא פעם כי הוא מניח להם לעסוק במה שירצו. כעת, עם מותו ממחלת הסרטן ולאחר מכירת מרבית עסקי המשפחה – אלה הנכסים שנותרו.

    בסיכום כללי, דירוג המיליארדרים העולמי לשנת 2022 מנפיק את השורה התחתונה הבאה: 2,668 מיליארדרים מככבים בדירוג השנתי ה-36 של פורבס, 87 פחות מאשר בשנה שעברה, והם שווים סך של 12.7 טריליון דולר, 400 מיליארד דולר פחות משנת 2021.
    שליח אמזון
    שליח אמזון. מתברר שהם דורשים זכויות
  4. איך מרוויחים מיליארד דולר? בעזרת המון אנשים שמרוויחים הרבה פחות

    אם כבר עסקנו באנשים ששווים יותר ממדינות שלמות...

    אמזון לא אוהבת לעסוק בקטנות. רק השבוע היא הודיעה שתשגר 3,000 לווינים לחלל כדי לספק אינטרנט מהיר לעולם, בפרק נוסף במלחמות המיליארדרים בין ג'ף בזוס לאילון מאסק. זה מרגש הרבה יותר מעובדים שדורשים זכויות, או סתם קצת מנוחה.

    למעשה, אמזון כל כך לא אוהבת את זה, שהיא הוציאה 4.3 מיליון דולר יועצים שיעזרו לה לשבור התארגנויות עובדים. זה עבד, עד שעובדי המחסן בסטטן איילנד הצביעו בעד הקמת איגוד עובדים.

    כנראה שבמקום להפציץ את העובדים בסמסים או לחייב אותם להשתתף במפגשים בהם מסבירים להם למה איגוד זה רע, כפי שאמזון עשתה לקראת הבחירות, עדיף היה להשקיע בשיפור תנאי ההעסקה. רעיון כזה. משוגע.

    לא ברור עם תאגיד הענק, המעסיק השני בגודלו בארה"ב, יצליח לשבור את העובדים בשלל האמצעים העומדים לרשותו. אבל ברור שגם שם וגם בישראל, אי אפשר להתייחס אל העובדים, גם אם כל מה שהם עושים הוא להכניס מוצרים לארגזים, כאל מטרד שמפריע ל"מודל העסקי".
    שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: סיון שחור)
    שר האוצר אביגדור ליברמן. כחול בעיניים | צילום: סיון שחור
  5. מה זה הבלו, ולמה היה כל כך קשה לוותר עליו?

    שר האוצר נכנע ללחץ הציבורי והודיע שהוא מתכוון להוריד את הבלו על הדלק והסולר בחצי שקל לליטר.

    לבשורה המשמחת יש רק כוכבית קטנה: המס יירד רק לשלושה חודשים.

    מס בלו הוא מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים כמו מוצרי טבק, מוצרי אלכוהול וכמובן גם מוצרי הדלק, מהסיבה שהמדינה מעוניינת להקטין את הצריכה שלהם משום שהם גורמים לפגיעה או נזק.

    בישראל מס הבלו מהווה כ- 50 אחוזים ממחיר הדלק. כלומר- המחיר שאנחנו משלמים על הדלק אילולא המס היה יכול לרדת בחצי.

    האצבע, בגל הנוכחי של עליות המחירים של מוצרים רבים במשק ההופנתה בין השאר לעליות במחירי הדלק, כאחד הגורמים המרכזיים לעובדה שהרשתות "נאלצו" להעלות  מחירים. ליברמן עמד עד עכשיו על 2 רגליו האחוריות והתעקש לא לוותר על המס שמכניס למדינה סכום של 21.5 מיליארד שקל, אבל לבסוף נכנע.

    הבעיה היא שאומנם הורדת המס יכולה להיתפס כפתרון קסם זריז שיקל את יוקר המחיה לאזרחים, אבל בתחשב בעובדה שמחיר הנפט תנודתי, וייתכן שבעוד כמה חודשים המחיר שלו ירד (תלוי בהתקדמות המלחמה באוקראינה), להעלות את שיעור המס בחזרה יהיה משימה הרבה יותר קשה מלהוריד אותו.

    מה הפתרון: להגביל מראש את ההורדה לשלושה חודשים, כשהמשך הפחתת המס לרבעונים נוספים תיבחן בהתאם "למצב המשק והשווקים הבינלאומיים".

    "אני לא מבצע שפכטל בזמן רעידת אדמה", אמר ליברמן בתדרוך לעיתונאים, כמשל לדרישה להפחית את המס על הדלק בגלל שמחיר הדלק זינק כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. והדגיש כי הוא "לא מקבל החלטות בשליפה מהמותן".

    נראה אותו בעוד שלושה חודשים. גם אם מחיר הנפט ירד- יהיה לו קשה מאוד ציבורית לעלות את המס חזרה. אם הקדנציה שלו תשרוד עד אז.