אחרי תקופה של יציבות יחסית, הפוליטיקה הישראלית מכניסה את החברה הערבית למצב של חוסר ודאות, ובעיקר תהייה לאן הולכים מכאן. ההפתעה הפוליטית בחסותה של ח"כ עידית סילמן מספקת עוד דרמה להתגוששות הפוליטית בין מנהיגי המפלגות הערביות.
בזמן שיו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, ויו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה מחשבים את צעדיהם הבאים, ברחוב הערבי בעיקר מתעניינים בשאלה מה יעלה בגורל התקציבים שניתנו להם בשנה האחרונה, בהובלת מנסור עבאס.
לדברי ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבאן, צריך לתת הזדמנות לממשלה הנוכחית להמשיך ולעבוד כדי לממש את כל הצעדים שיו"ר רע"מ, מנסור עבאס החל לקדם. "מה שקרה זו לא מכה למנסור, זו מכה לכל הקואליציה. אנחנו בחרנו בממשלה הזאת, לא בגלל שזה הדבר האידאלי, אלא כי לא היה תחליף אחר. היינו בין בן גביר וסמוטריץ' ששוללים את קיומנו, לבין בנט, ולכן בחרנו ללכת איתו. אך בסיטואציה שנוצרה, 60-60 אנחנו מקווים שהרשימה המשותפת, או לפחות שני חברי כנסת, אחמד טיבי וסעדי יצטרפו לקואליציה, כי האלטרנטיבה היא נתניהו".
מוחמד דראוושה, מנהל אסטרטגיה במרכז גבעת חביבה אומר כי יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה צריך לתת רשת ביטחון לממשלת בנט בתמורה לביטול חוק הלאום, קידום חוק השיוויון, והתנעת תהליך מדיני עם הפלסטינים.
"אפשרות אחת היא שעודה יכול להודיע שהוא מוכן למו"מ לכניסה לקואליציה, ואם לא, אז לכל הפחות יכול להרחיב את השותפות עם הממשלה הזאת ולתמוך מבחוץ, בתמורה למילוי כמה תנאים. לא כל המרכיבים במשותפת חושבים אותו דבר. ח"כ אחמד טיבי, יו"ר בל"ד בא עם גישה יותר פרקטית, אבל גם הוא חושב על היום שאחרי כשיהיו בחירות".
לדברי דראוושה, הרשימה המשותפת צריכה להביע עמדה פרקטית. "זו לא סיטואציה קלה. צריך למצוא את הנוסחה שתשמור על העקרונות והערכים הזהותיים של החברה הערבית בישראל, לצד נושאים חברתיים-כלכליים. כל מפלגה ערבית שתיכנס לממשלה תמורת משהו כלכלי, זה לא יספק את הציבור הערבי. ולכן ח"כ איימן עודה צריך להביא הישג לחברה הערבית".
"אף אחד לא יודע מה יקרה"
לא ברור כיצד יחליט לפעול יו"ר רע"מ, מנסור עבאס. בינתיים הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה. בקרב תומכי הרשימה המשותפת יש שמחה לאיד כלפי מי שלטענתם זנח את הסוגייה הפלשתינית ואימץ גישה של שותפות ואינטגרציה.
הרחוב הערבי קרוע. מצד אחד, ישנה הערכה ליו"ר רע"מ, מנסור עבאס, שהצליח בפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית לצרף מפלגה ערבית לקואליציה בישראל, ולקדם מהלכים, בכללם הפניית תקציבים לטובת החברה הערבית.
מצד שני, בקרב תומכיו טוענים כי הכניסה לשותפות הפוליטית נעשתה במחיר זול מדי. "הוא יכול היה להעלות את רף הכניסה. אני חושב שכעת מנסור עבאס מעדיף שבנט יישאר, ולא רוצה דריסת רגל של המשותפת", אמר דראוושה.
"הציבור הערבי היום לא רוצה את נתניהו, בעיקר בגלל הניסיון של 12 השנים האחרונות שכלל את חוק הלאום, ותהליך דה לגיטימציה קשה שנועד לרצות את הבסיס הפוליטי שלו ושותפיו מימין. בגדול מעדיפים את הממשלה הנוכחית. נכון שבתקופת נתניהו היה קידום כלכלי של החברה הערבית, אבל זה לא מספיק".
במגזר הערבי מוטרדים כי התקציבים שעוגנו בהסכם הקואליציוני לא ימומשו אם המערכת הפוליטית תפנה לבחירות, וכי יהיה קושי לפרוע את ההבטחות והמהלכים שהונחו על שולחן הממשלה. "אף אחד לא יודע מה יקרה", אמר עלי סאלם, ראש עיריית נצרת. "בתוך שנתיים כמה פעמים כבר הלכנו לבחירות. אני חושב שהציבור הערבי יעדיף את נתניהו. הבעיה העיקרית היא שהמנהיגים היהודים לא פועלים בשביל להוביל את המדינה יחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו