מתן כהנא במכתב לחברי הקואליציה: מתפלל לקיום הממשלה | חלק מחברי האופוזיציה לא בוחל בשום דרך של השתלחות| לחבריו משמאל- הפסיקו לתקוע אצבעות  

חברי,
את הממשלה הזו הקמנו לאחר שמדינת ישראל נקלעה למבוי סתום פוליטי של שנתיים. התגלגלנו ממערכת בחירות למערכת בחירות תוך שהשסע בעם הולך ומחריף, תוך שהמצב הכלכלי הולך ומדרדר, בתוך מגיפת קורונה שעקב המצב הפוליטי לא הצליחו לטפל בה ובתוך אובדן משילות מתמשך שנבע מהזנחה רבת שנים.

את הממשלה הזו הקמנו באומץ, מפלגות שחלוקות אידאולוגית במגוון נושאים מאוד מהותיים, מתוך ידיעה שבעת הזו נדרשת ממשלה אחרת. נדרשת ממשלה שתעסוק בהמון נושאים שכולנו יכולים להסכים עליהם. ממשלת "החיים עצמם" קראנו לה.

כולנו ידענו שבממשלה הזו לא נוכל לממש את מלוא מאוויינו והאידאולוגיה שלנו. כולנו ידענו שכדי להציל את מדינת ישראל מהמקום אליו היא טסה, נצטרך להוריד חלק מהחלומות שלנו ל 2/3 התורן.

מרגע שהקמנו את הממשלה ידענו שהסיכוי שלה לשרוד לא תלוי רק בהסכמים הקואליציוניים שנועדו להבטיח את זה שהדברים המקודשים לכל אחד מהצדדים לא יפגעו (דבר שאכן נשמר. עובדה היא שאף צד לא נאלץ עד כה להשתמש בזכות הווטו שלו), אלא תלוי לא פחות ברצון הטוב של החברים. ברצון הטוב שלא להכניס אצבעות בעיניים אחד של השני בשביל רווח קטנטן מול "הבייס" המפלגתי.

ואכן (כמעט) הצלחנו. הקמנו ממשלה שהעבירה תקציב שהוציא את המדינה מהסטגנציה הכלכלית. הקמנו ממשלה שסוף סוף באמת נלחמת בגרעין האיראני ונערכת להתמודדות מולו. ממשלה שמקדמת רפורמות כלכליות משמעותיות למען האזרחים. ממשלה שמשקיעה בפריפריה. ממשלה שנלחמת בפשיעה הערבית ומחזירה את המשילות. ממשלה שהתחילה בתהליך של העמקת הזהות היהודית של המדינה בלי כפייה ומתוך הסכמות.

הקמנו ממשלה עם בשורה. בשורה של תקווה. ממשלה שמראה שאנחנו הישראלים, למרות חילוקי דעות מהותיים, יכולים לשתף פעולה על הטוב המשותף שאנחנו מאמינים בו.
אבל זה רק כמעט...

חברי,
המבנה הקואליציוני של הממשלה בנוי כך שלממשלה הזו אין אופוזיציה מצד שמאל. פשוט אין. אבל מצד ימין נמצא גוש של 52 מנדטים של אופוזיציה לוחמנית, שחלק מחבריה לא בוחל בשום דרך של השתלחות ארסית, מכפישה, נמוכה ומכוערת. אופוזיציה שלא בוחלת בהפצת שקרים ופייק ניוז. אופוזיציה שתעשה כל שביכולתה כדי לזרוע קיטוב ולהעמיק את השסע בעם, והכל תוך מלחמה בחברי הכנסת הימניים שנמצאים בקואליציה.

חברי לקואליציה מגוש השמאל,
מול ביתו של אף אחד מכם לא מתקיימות הפגנות במשך חודשים. אף אחד מכם לא הותקף פיזית, אף אחד מכם לא זוכה למטר של קללות מבני נוער במקומות אליו הוא מגיע, בני נוער שעד לפני שנה נשאו אותו על כפיים. לאף אחת מכן לא הוצמדה אבטחה מחשש שיפגעו בה אלה שעד לפני שנה שרו לכבודה שירים (ואדגיש, אני משוכנע ש 99.99% מהמתנגדים לדרכנו סולדים מאלימות כל שהיא).

חברי לקואליציה מגוש השמאל,
כולנו יודעים שהמצב בדיוק הפוך. כולנו יודעים שלכל מקום שאתם מגיעים נושאים אתכם על כפיים. כולנו יודעים שלכל מקום שאתם מגיעים רק מבקשים מכם לשמור על הממשלה הזו. להחזיק מעמד. לא לתת למחרחרי הריב והמדון לנצח. אתם יודעים את זה ואני יודע את זה. אני יודע את זה כי ב 30 שנים האחרונות רבים מחברי הם בעצם אתם. אנשי שמאל, ציוני, ממלכתי. ואני רואה, שומע ופוגש אותם.

והנה הקאצ' חברי לקואליציה.
בכל מה שקשור באצבעות בעין אחד של השני, יותר מידי פעמים נראה שאתם לא ממש מבינים את הסיטואציה. יותר מידי פעמים נראה שכדי להרוויח עוד נקודה וחצי בבייס אתם מוכנים לדרוך לנו על הרגל ואז קצת לסובב.
אחרת, אני לא ממש מבין למה דחוף לכם לצאת לסיבוב תקשורתי שמה שנשמע ממנו זה שהממשלה מעודדת הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. אחרת לא ממש ברורה הדחיפות "להכנס באמאמא של הרבנות", שהיא מוסד שאמנם חייבים לתקן אבל בעיניים שלנו הוא כמעט מקודש. אחרת לא ברור למה צריך כל הזמן לפמפם על תחבורה ציבורית בשבת כאשר כולנו יודעים שזה נושא שאם לא נקדם מתוך הסכמה קואליציונית רחבה לא יתקדם בכלל.

חברי, כשיצאנו לדרך ידענו כולנו שהממשלה תמשיך לבנות ביהודה ושומרון. לא יותר מהממשלות הקודמות אבל גם לא פחות. סטטוס קוו. אז למה פשוט לא עושים מה שהתחייבנו? הוסכם שתבנה ישיבה באביתר. למה זה מתעכב? החלטנו שמסיבות כאלה ואחרות נכון להעביר חשמל נורמאלי להתיישבות הצעירה. גם חברי כנסת מאוד שמאלנים חשבו שזה ראוי. אז למה עבר עוד חורף כשאזרחים ישראלים קופאים מקור?

חברי,
עוד ועוד דברים שיקרים לנו והוסכמו לא קורים. עוד ועוד אצבעות בעין שלנו. וכל זה תוך מסע הסתה והכפשות שחברי הכנסת שלנו עוברים.
וכך בסוף עידית נשברה.

חברי ואני מאמינים בממשלה הזו. רבים בימין הממלכתי ורבים מאוד בציבור הדתי לאומי מאמינים בממשלה הזו ורוצים בכל מאודם שהיא תמשיך להתקיים.
זה אפשרי.

רק צריך לחזור להבנות הבסיסיות איתן יצאנו לדרך.

בהזדמנות הזו אני רוצה לפנות גם אליך, חברתי עידית סילמן.

יצאנו לדרך יחד. מתוך אמונה שלמה שזה הדבר הנכון לעם ישראל. בחודשים החולפים את היית ראש החץ של הקואליציה. נלחמת עליה ועל תפקודה ולכן גם היית בקו החזית של אש הביקורת. וזו הייתה מתקפה ברוטלית וחסרת מעצורים. במשך חודשים לא נשברת, אבל ברור כמה זה היה קשה. אבל גם אחרי היומיים האחרונים עובדות היסוד לא השתנו. מערכת בחירות נוספת שוב תביא כאוס שלטוני שיפגע במדינה.

אני מאמין שגם עכשיו, עדיין אפשר לתקן ולהמשיך ולקיים את הממשלה הזו.

ביחד.
למען מדינת ישראל