בקיץ 2018 עילי חיות שכב בבית החולים כשהוא נע בין חיים למוות. הרופאים כבר אמרו להורים שלו שכדאי להיכנס לחדר כדי להיפרד והכינו אותם לגרוע מכל. אבל עילי הוא פייטר יוצא דופן, לוחם בנשמה. כאשר חזר להכרה, כשכבר הבין שהפך למשותק והוא עומד להתמודד עם מגבלה גופנית קשה, הוא ביקש, לפני הכל, שנועם גרשוני יבוא לבקר אותו. למחרת, כשהתעורר, גרשוני כבר היה שם לצידו.
זו הייתה נקודת הפתיחה של אחד מסיפורי הספורט המדהימים בישראל, חיבור אנושי מרגש שהולך ומתפתח להצלחה ספורטיבית על המגרש. שלוש שנים וחצי אחרי המפגש בין הספורטאי הפראלימפי המצליח לבין החייל הפצוע – השניים משחקים זה לצד זה בנבחרת הטניס בכיסאות גלגלים, בדרגת הנכות הקשה ביותר (קוואד). לפני שבועיים העלו יחד עם שרגא ויינברג את ישראל לאליפות העולם לנבחרות. זו הייתה הופעת הבכורה בנבחרת של חיות בן ה־24, שהפך לבן טיפוחיו של גרשוני (39), המסייע לו להתקדם בענף.
נקודת הפתיחה כואבת. שני סיפורים שהכניסו אותם לתודעה הציבורית: התאונה במלחמת לבנון השנייה של טייס מסוקי הקרב גרשוני, ומדליית הזהב המופלאה במשחקים הפראלימפיים בלונדון שריגשה את המדינה; והפציעה המרתיחה של חיות, שקפץ בהוראת מפקדיו לערימת קוצים מתוך האמר נוסע במהלך אימון ביחידת מגלן – ושמחדליה נחשפו ב"ידיעות אחרונות". גם מי שלא מתעניין בספורט מכיר אותם היטב. אבל מתוך הרגעים הקשים הללו נוצר משהו חדש וייחודי, ניצוץ שיכול לשגר את הטניס הפראלימפי לדור נוסף של הצלחות כחול־לבן.
"הוא היה עציץ, אאוט לגמרי"
"נועם, תספר להם איך ראית אותי בפעם הראשונה, מחובר לצינורות", זורק עילי, וגרשוני מתחיל לשחזר: "שמעתי על הסיפור של עילי בתקשורת, וניסיתי לברר מה המצב שלו. גם המשפחה המדהימה שלו וגם חבר משותף יצרו איתי קשר והעבירו אליי את הבקשה שלו, שאבוא. הגעתי לבקר אותו במחלקת הטראומה כשהוא היה במצב מאוד קשה, בעצם במצב ההתחלתי שאחרי הפציעה, כשהגוף הכי חבול, כאוב ומוגבל.
גרשוני: "רואים על המגרש את ההשקעה, הנחישות וההתמדה של עילי. הדרך שהוא עשה ועושה באמת מדהימה. וזה גם כיף בשבילנו, כי הוא מכניס רוח צעירה וחדשה. אנחנו כבר לא ילדים"
"היום אני מתאמן איתו בבית הלוחם, המקום שבו הכל התחיל גם בשבילי, עם המאמן נמרוד ביכלר שמדריך עכשיו את עילי, ובשבילי זה מייצג את מעגל החיים. בדיוק חזרתי מנסיעה מוצלחת איתו, וזה מחזק אותי לראות מה קרה מאז שפגשתי אותו בשלבים הראשונים של השיקום. הוא היה עציץ, אאוט לגמרי".
עילי: "לא יכולתי להזיז אצבע. ביקשתי שהוא יגיע אליי כי אמרתי לעצמי: 'אוקיי, נפצעת, עכשיו הדבר הבא שאתה רוצה זה לחזור לספורט כמה שיותר מהר' (בגיל נוער, חיות היה אלוף ישראל בריצת הרים). מיד חשבתי על נועם שנתן לי השראה. אני זוכר איך כילד בן 14 צפיתי בבית בגמר שלו באולימפיאדת לונדון 2012".
נועם: "איזה זקן אני".
עילי: "אני לא יודע אם הוא זוכר, אבל הוא הבטיח לי שנשחק זוגות ביחד כשאחלים. הוא אמר לי שנעשה כל מה שאני רוצה, נראה לי בגלל שהוא לא האמין שאשחק טניס".
נועם: "כן, מה אכפת לי להגיד? הבחור פצוע".
"עילי נתן משחק הרואי"
גרשוני ליווה את תהליך השיקום של חיות, עם המון ניסיון ותמיכה. המאמן ביכלר מספר כי גרשוני נרתם לעזור לקדם את הקריירה של עילי, ואת הקשר המיוחד ביניהם אי־אפשר לפספס.
חיות: "ביקשתי שנועם יגיע אליי כי אמרתי לעצמי, 'אוקיי, נפצעת, עכשיו אתה רוצה לחזור לספורט'. חשבתי על נועם שנתן לי השראה. כילד בן 14 צפיתי בגמר שלו באולימפיאדת לונדון 2012"
יחד עם ביכלר, גרשוני לא מפסיק לכוון ולייעץ לחיות במהלך האימון. יש בנבחרת האת דינמיקה מיוחדת, אווירה מאוד משוחררת, מכבדת ומהנה, וחיות סופג כל הערה באהבה. הוא מחכה להוראות האלה וטורף אותן בתיאבון. יש לו תשוקה עצומה להשתפר כל הזמן, והוא מקשיב ומפנים.
את התוצאות ראו מצוין בטורניר המוקדמות לאליפות העולם שהתקיים בטורקיה. ויינברג וגרשוני כבר מכירים את הסבב כמו את מגרש האימונים, אבל חיות, כאמור, שיחק לראשונה במדי הנבחרת במעמד כזה. ביום השני הוא הדהים כשעזר לישראל להשלים 0:3 על אקוודור עם ניצחון 7:5, 5:7, 1:6 על המדורג 37 בעולם, אנחל מוראנו רואיס, במרתון מטורף של 3:40 שעות.
באותו יום אפשר היה לראות כמה פוטנציאל טמון בו, מה שמעורר הרבה תקווה לקראת האליפות שתיערך בתחילת מאי בפורטוגל. "עילי נתן משחק הרואי מול האקוודורי", אומר גרשוני. "תנאים קשים במיוחד, רוחות, אפס מעלות, משטח חימר. לא שיחקתי אף פעם בתנאים כאלה. הוא הראה יכולת ועמידה בלחץ".
כשגרשוני עולה על מדים
גרשוני הגיע לטורניר ממקום אחר לגמרי. למעשה, הוא פרש מטניס כבר לפני עשר שנים, אחרי שזכה במדליית הזהב בלונדון (לצד ארד בטורניר הזוגות יחד עם ויינברג), ולא משתתף בתחרויות–אבל מגיע לשחק במדי הנבחרת כשקוראים לו.
6 צפייה בגלריה
פרש מטניס כבר לפני עשר שנים, אחרי שזכה במדליית הזהב בלונדון. גרשוני
(צילום: gettyimages)
למרות שהוא כבר לא בשיאו, בטח ללא משחקים סדירים, אפשר לראות מיידית שמדובר בעילוי. הדיוק, העוצמה, הזריזות. שלא לדבר על כך שהוא שומר על כושר גבוה. לא פלא שגם בלי פעילות אינטנסיבית גרשוני עדיין מביא ניצחונות לנבחרת – למרות שהתחרות בטורקיה הייתה הראשונה שלו במדים הלאומיים אחרי שלוש שנים.
"השנה זה היה מיוחד, כי בשנה שעברה לא השתתפנו באליפות ושנה לפני כן הכל בוטל בגלל הקורונה, כך שזה היה גם המשחק הרשמי הראשון שלי מאז 2019", אומר גרשוני. "אין מה לעשות, כמה שאתה מתחמם ומתאמן, ומנסה לדמות נקודות, משחק של הנבחרת זה משהו אחר. כשאתה לובש את המדים, ההרגשה שונה. אתה לא משחק בשביל עצמך או בשביל המועדון, אתה מייצג משהו יותר גדול. זה מוסיף למתח, להתרגשות, לאדרנלין.
"זה היה שבוע מדהים. היה כיף שעילי הצטרף לסגל, תוספת מעולה לנבחרת. והוא השתלב מיד: בדי־אן־איי, באווירה, בהווי, בצחוקים, בייצוגיות. הוא תמיד מוכן ועוזר".
עילי, איך הרגשת בבכורה?
"היה מדהים. פעם ראשונה עם נועם ושרגא, שהם מודלים לחיקוי. למדתי מהם המון. גם מבחינת התוצאות הלך מעולה. זה היה מאוד מרגש בשבילי, חוויה אדירה".
גרשוני: "הוא קיבל את דלי המים שאנחנו שופכים אחרי ניצחון ראשון במדי הנבחרת. לצערנו הרב גילינו שזה היה כד חרס. אחרי ששרגא זרק אותו ראינו את ה'דלי' מתנפץ לרסיסים. המארגנים לא היו מרוצים מזה".
עילי, לפני שנה וחצי נפגשנו כאן בבית הלוחם, אבל בבריכה. הקדשת את כולך לשחייה, והזכרת בקטנה את השאיפה לעבור לטניס. מה קרה מאז?
"כל כך הרבה דברים קרו בזמן הזה. בדצמבר 2020 זכיתי באליפות ישראל ב־100 מטר חופשי, ואחריה הרגשתי שאני רוצה לעשות את הצעד הבא ולהגיע לרמה העולמית הגבוהה ביותר בספורט הפראלימפי. רציתי להגשים את מה שאני חולם עליו מגיל חמש, להגיע לאולימפיאדה. בשחייה הפראלימפית לא מצאתי את עצמי, גם מבחינת הקטגוריות וגם בגלל העובדה שקשה להגיע לרמה הגבוהה בענף אם הנכות שלך לא מולדת או נגרמה בגיל צעיר מאוד.
גרשוני: "רואים על המגרש את ההשקעה, הנחישות וההתמדה של עילי. הדרך שהוא עשה ועושה באמת מדהימה. וזה גם כיף בשבילנו, כי הוא מכניס רוח צעירה וחדשה. אנחנו כבר לא ילדים"
"פגשתי בבריכה בבית הלוחם את יורם קיכל, שאחראי פה לתחום הטניס, והוא שילב אותי באימונים – וכמובן גם נועם עזר לי להיכנס לעניינים וענה לי על כל השאלות והתהיות. ישר התאהבתי במשחק, והרגשתי את החיבור ממש בפעם הראשונה שהגעתי למגרש, בלי קשר לחלומות שלי ולאן רציתי להגיע. זה הרבה יותר טוב מלקום בחמש בבוקר לאימון ולהירטב".
נועם: "תן לי כדור, תן לי עניין. תראה מה זה לשחק בחוץ במזג אוויר מושלם".
עילי: "גיליתי, ואני עדיין מגלה, עולם חדש בטניס. אני עוד כלום בענף, ממש כמו בשבועות הראשונים של הטירונות. זו ההרגשה שלי, אני מסתכל רחוק אבל גם ממשיך ללמוד, מבלה שעות כל יום על המגרש".
נועם, הופתעתם בנבחרת מההתקדמות המהירה של עילי? בכל זאת, תוך זמן קצר יחסית הוא עשה זינוק ונכנס לסגל.
"רואים על המגרש את ההשקעה, הנחישות וההתמדה שלו. ההבדל בין השחקן שהיה לפני שנה ומה שהוא עכשיו זה שמיים וארץ. הוא ממשיך להשתפר בקצב גבוה ויש לו עוד לאן להגיע. הדרך שהוא עשה ועושה באמת מדהימה. הוא היה ראוי לזימון לנבחרת, וזה גם כיף בשבילנו, כי הוא מכניס רוח צעירה וחדשה. אנחנו כבר לא ילדים. הייתה אווירה טובה מאוד בנסיעה הזו".
המאמן ביכלר היה זה שהביא את ויינברג וגרשוני למקום הראשון בעולם בעבר, ומצהיר שיעשה הכל להביא גם את עילי לטופ העולמי: "עד עכשיו עילי מקדים את התוכניות הכי אופטימיות שעשיתי איתו. התרשמתי שהוא בחור שמוכן לעבוד מאוד קשה, עם כישרון ואהבה גדולה לספורט. צפיתי שההתקדמות שלו תהיה מהירה, אבל הוא מצליח להפתיע לטובה. הניצחונות שהשיג, אחרי פחות משנה של אימונים רציניים, זה יפה מאוד".
ללמוד ללכת מחדש
לצד העיסוק בספורט, עילי לומד באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי) לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית עם התמחות בפסיכולוגיה בספורט, ושואף לעבוד בעתיד עם ספורטאים. כמו גרשוני, גם חיות מעביר הרצאות בכל הארץ. לצד זאת, הוא משקיע מאמץ גדול בשיקום במכון Bearphys – ורואה תוצאות. "אני ממשיך בשלוש־ארבע שעות של פיזיותרפיה מדי יום, ויש דברים שמשתפרים. כל יום אני פורץ שם גבולות מחדש. אני מקווה שבזכות ההליכה הטיפולית שאני עושה עם מכשירים ועזרים אגיע בקרוב להליכה עם קביים ביום־יום, אני עובד על זה קשה. אם פעם חלמתי לחזור לרוץ, זה מה שאני מכוון אליו היום".
איך נראה המסלול בדרך לפריז 2024?
"צריכים לקרות הרבה דברים כדי שאגיע לשם. קודם כל צריך להתברג בין 12 הראשונים בדירוג העולמי שמקבלים מקום לצד ארבעה כרטיסים חופשיים, אבל השתתפתי בסך הכל בשני טורנירים בינלאומיים עד עכשיו. אני צריך לעלות לאט־לאט. המטרה העיקרית היא לוס־אנג'לס 2028, ואם אגיע לפריז זה יהיה בונוס רציני. אני מכוון רחוק".
(ניתן ליצור עם עילי קשר גם באינסטגרם - elaychayot, ובפייסבוק - עילי חיות Elay chayot)
פורסם לראשונה: 10:32, 03.04.22
