קנדה בחרה ב- F-35 להחליף את מטוסי CF-18 ''הורנט''- ב2015 טרודו אמר שקנדה לא תבחר במטוס  

ואם כל מה שנאמר, נראה שיש סוף באופק לתהליך עם ההחלטה של קנדה לסיים תהליך תחרות לרכישת 88 מטוסי חמקן F-35A לייטנינג II מממשלת ארה"ב והיצרן לוקהיד מרטין.

בהצהרה היום, ממשלת קנדה אישרה כי היא בחרה את ה-F-35 כמועמד המוביל, שנבחר לטובת היריבה, גריפן E של סאאב.

מתמודד שלישי, F/A-18E/F סופר הורנט בלוק III, הודח מהמכרז בדצמבר בשנה שעברה.

שני מתמודדים אירופאים נוספים, הטייפון של היורופייטר ודאסו של רפאל הצרפתית, יצאו מהמכרז לפני שהחל, והתלוננו כי התהליך העדיף באופן לא הוגן חברות אמריקאיות.

RCAF CF-18B מטוס CF-18B של קנדה

קנדה מסרה כי בחרה ב-F-35 לאחר "הערכה קפדנית של ההצעות".

קנדה "תיכנס כעת לשלב הסיום של תהליך הרכש". במה שהממשלה מבשרת כהשקעה המשמעותית ביותר בחיל האוויר המלכותי הקנדי (RCAF) מזה יותר מ-30 שנה, השירות ישתמש ב-88 מטוסי החמקן כדי להחליף את צי ה-CF-18 הורנט הנוכחי שלו, מהלך שעשוי להתחיל כבר ב-2025.

לחיל האוויר המלכותי הקנדי (RCAF) יש כיום כ-75 מטוסי CF-18A/B+ בנוסף ל- 18 מטוסי F/A-18A/B הורנטס שהגיעו מחיל האוויר המלכותי האוסטרלי (RAAF) כדי לסייע בחיזוק הצי הגריאטרי שלו.

ממשלת קנדה מדגישה שה- CF-18 זקוקים נואשות להחלפה וה- F-35 הרב-תכליתי נבחר בגלל ההתקדמות ביכולת שהיא מביא למשימות של הבטחת הריבונות הארקטית, הגנה על צפון אמריקה ועמידה בהתחייבויות השונות של קנדה לנאט"ו ו- NORAD.

במה שהממשלה תיארה כ"תהליך פתוח, הוגן ותחרותי", צוות הבחירה בחן בין היתר את היכולות, העלויות וההשפעות היחסיות, כמו גם את היתרונות וההשפעות הכלכליות.
"מתוך הכרה בכך שמטוסי קרב אלה חייבים לשרת ביעילות את ה-RCAF והקנדים בעשורים הקרובים, קנדה העריכה מטוסים אלה כנגד תרחישים אופייניים המוכרים לבעלות בריתה של נאט"ו ו-NORAD, שהותאמו עוד יותר כדי לענות על הצרכים של ה-RCAF, כולל הגיאוגרפיה הצפונית הייחודית של קנדה", נכתב בהצהרה מטעם הממשלה.

העובדה כי ה-F-35 נחשב ככל הנראה מתאים יותר לשירות במזג אוויר קר מאשר ה Gripen E של סאאב צפויה להיות מכה עבור סאאב, אשר הדגישה זה זמן רב את התאמתו של המטוס לפעולות פשוטות בצפון הרחוק של אירופה.

Saab Gripen E
עם זאת, העובדה שה-F-35 נבחר הן על ידי נורבגיה והן על ידי פינלנד מצביעה על כך שהמפעילים רואים את המטוס עמיד בתנאים קשים אלה.

בינתיים, הממשלה פועלת כדי להבטיח ששני בסיסי פעולה עיקריים יתאימו למטוס הקרב של הדור הבא. בסיסים אלו הם כנף 4 Cold Lake באלברטה, וכנף 3 Bagotville בקוויבק.

בשנתיים האחרונות בסיס Cold Lake קיבל כ-7.3 מיליון דולר לתכנון מתקן חדש למטוסי קרב, בעוד שכ-9.6 מיליון דולר הושקעו ב- Bagotville לאותה מטרה.

בסופו של דבר, ה- F-35 לא היה בחירה מפתיעה עבור קנדה, כאשר רק ה- Gripen E של סאאב שאינו חמקן ובלתי מוכח יחסית היה במרוץ.

אבל מה שמפתיע הוא כמה זמן לקח להחלטה ליפול על ה-F-35 ועל כל הפיתולים והפניות שהביאו אותנו לבחירה הזאת. הגרסה הנוכחית של פרויקט הרכש, Future Fighter Capability Project, הושק בשנת 2017, אם כי זמן רב לפני כן, קנדה נכנסה לתוכנית ה- F-35 כשותפה תעשייתית.

LOCKHEED MARTIN
חלקה של קנדה בבנית ה F-35

ואכן, בין 1997 ל-2021, ההשקעה הקנדית במיזם ה-F-35 הסתכמה ב 613 מיליון דולר.

עם נתח כזה בתוכנית, תמיד היה צפוי שה-F-35 יהיה המועמד המוביל בכל מכרז בקנדה. בשנת 2010, ממשלת המפלגה השמרנית בקנדה הודיעה על כוונתה לקנות 65 מטוסי F-35As. דבר כל כך צפוי. עם זאת, הדברים השתנו כאשר המפלגה הליברלית של קנדה זכתה בבחירות בשנת 2015 וראש הממשלה הנכנס ג'סטין טרודו נשבע לבטל את העסקה ולבטל את החוזה. "הקנדים יודעים היטב שבמשך 10 שנים, השמרנים החמיצו לחלוטין את הסירה בכל הנוגע לאספקת ציוד לקנדים ולכוחות המזוינים שלהם את הציוד שהם צריכים", אמר טרודו לכתבים בזמנו. "הם נצמדו למטוס שלא עובד ורחוק מלעבוד".

במשך זמן מה, נראה היה שהממשלה עושה כל שביכולתה כדי למצוא סיבות לא לקנות את ה-F-35.

לאחר מכן הייתה התוכנית לקנות מספר קטן של סופר הורנטס כמטוסי קרב "ביניים", מהלך שירד מהפסים כתוצאה מסכסוך סחר בין בואינג לממשלת קנדה. בעקבות הכישלון של מאמץ זה קנדה עברה לקנות F / A-18A / B הורנטס של שיצאו משרות חיל האוויר של אוסטרליה מהלך שגם גרם מחלוקת.

ללא ספק, זה היה דרך חתחתים כדי להגיע למקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו.

דרך זו ברורה כעת עבור קנדה שכן היא תיכנס לדיאלוג תחרותי עם ממשלת ארה"ב ולוקהיד מרטין, מה שעלול להוביל לחוזה לפני סוף השנה, על פי תוכניות שהוכרזו בעבר.

ממשלת קנדה אמרה שהיא מצפה להוציא בין 12 ל-15 מיליארד דולר על כל הפרויקט.

התוצאה מעלה שאלות לגבי האופן שבו ממשל טרודו טיפל בחיפוש אחר מטוס חדש.

בסופו של דברצזה עוד ניצחון גדול עבור ה F-35 שהולך מכוח לכוח כמוצר ייצוא.

עם ההחלטה האחרונה של גרמניה לרכוש F-35As כלוחם התקיפה הגרעיני הבא שלה, לייטנינג II זכה בכל תהליך רכש תחרותי שהוא נכנס אליו.

כל זה גם תורם לבסיס משתמשים גדול יותר, ומביא יתרונות של יכולת פעולה הדדית למאגר גדל והולך של מפעילים בנאט"ו.

עם מומנטום ניכר מאחוריו, יש סיכוי טוב ש F-35 יבנה על ההצלחה האחרונה שלהובקנדה והמסע המסובך למטוסי החמקן עשוי בסופו של דבר להישכח.

ואכן, סחיבת הזמן הארוכה של קנדה בבחירה אם כי יותר במקרה מאשר מתוכננת, עשוי גם לקצור תגמולים. ה-F-35 שקנדה אמורה לקבל הוא הרבה יותר בוגר - ככל הנראה בתקן בלוק 4 העדכני ביותר - ויהיה לו עלות יחידה נמוכה יותר מקודמיהם.

קיימת גם אפשרות כי המטוסים הקנדיים יהיו הראשונים מבין גרסאות ה- F-35A תצורה מיוחדת לתדלוק אווירי.

אם הכל ילך כמתוכנן, זה יהיה מהפך מדהים שכן ראש ממשלת קנדה הנוכחי התחייב לא לקנות את המטוס כשעלה לשלטון בשנת 2015.

U.S. AIR FORCE/AIRMAN 1ST CLASS VALERIE SEELYE
מטוסי F-35As של חיל האוויר האמריקאי, שהוקצו לטייסת הקרב ה-421, מבסיס חיל האוויר היל, יוטה, במהלך בבסיס חיל האוויר ספנגדאלם שבגרמניה, בשנת 2019. ההחלטה של קנדה לרכוש את ה-F-35 מוסיפה לטביעת רגל הולכת וגדלה של נאט"ו עבור הסוג.