פוטין: שאיפות גדולות, יכולת מוגבלת

האירועים הדרמטיים באוקראינה, וגם ההתנהגות הכוחנית והמתריסה של ולדימיר פוטין בזירה הבינלאומית בשני העשורים האחרונים, מעלים סימני שאלה בקרב מקבלי החלטות ומשקיפים במערב באשר ליעדיה הסופיים של רוסיה, ובנוגע ליכולתו של הנשיא להבין את ההשלכות של המדיניות התוקפנית שלו על ארצו, וגם על העולם כולו.

העוקבים אחר רוסיה מביטים בדאגה מרובה אל תהליך ההתחמשות הצבאית המאסיבי שלה והמעבר למדיניות יותר מיליטנטית - הן במסגרת המרחב הפוסט־סובייטי והן כלפי מדינות נאט"ו. פיתוחי נשק מתקדמים, קונבנציונליים ולא־קונבנציונליים, אפשרו לקרמלין לנקוט עמדה כוחנית כלפי מדינות סוררות במסגרת חבר העמים, כמו גאורגיה ואוקראינה, ואף לנסות להחזיר את רוסיה למעמד של מעצמת־על המשפיעה על סדר היום העולמי.

במסגרת המאמצים הללו, הרוסים חזרו לנוכחות קבועה במזרח התיכון ובגבולה הצפוני של ישראל, וחידשו את סיוריהם האוויריים והימיים בכל העולם. כמו כן, הם מעורבים בכמה מוקדי סכסוך וחוסר יציבות בינלאומיים.

ההרעה ביחסים בין קייב למוסקבה באה על רקע "המהפכה הכתומה", ושאיפות האוקראינים לקשור את גורלם עם האיחוד האירופי ועם ברית נאט"ו, למרות מחויבויותיהם הקודמות כלפי רוסיה. אולם הפלישה לאוקראינה נבעה מהידרדרות גיאופוליטית, שאינה נוגעת רק ליחסים הטעונים בין שתי המדינות, אלא גם להתפשטות נאט"ו למזרח אירופה והצבת מערכות התרעה וסוללות טילים באזור זה.

השאיפות האוקראיניות והתפשטות נאט"ו מזרחה מטרידות מאוד את פוטין, נוכח האיום הישיר על הביטחון הלאומי של רוסיה, שבחלקו מבוסס על רצועת ביטחון בשטחן של מדינות חסות הגובלות עם מרכז־מזרח אירופה. הן גם עשויות לפגוע במאמציו להחזרת רוסיה למעמד בכורה עולמית, לצידן של ארה"ב וסין.

אולם ספק אם הוא מסוגל לממש את שאיפותיו הטריטוריאליות ולהשיב לרשותו את כל אותם שטחים ומדינות במזרח אירופה, שהיו פעם חלק מהאימפריה הסובייטית וכיום משתייכים לנאט"ו. מעבר לכך, מצבה הכלכלי של רוסיה אינו מרשים ביותר, למרות עושרה הטבעי ומחצביה הרבים. עובדה זו עשויה לבלום בטווח הרחוק את חתירתה למעמד של מעצמת־על, וגם לצמצם את יכולתה לתחזק נכסים אימפריאליים במזרח אירופה.

כוחה הצבאי הגובר של רוסיה, ניסיונו העצום של פוטין בזירה הדיפלומטית ואופיו הארוגנטי, לצד חולשתה הניכרת של ארה"ב - עודדו אותו לקחת על עצמו סיכונים גדולים בכל הקשור לאוקראינה ולעימות עם המערב.לעת זו, אין כל הוכחה לכך שתהליך קבלת ההחלטות שלו מנותק מהעולם החיצון, או שדעתו השתבשה ולפיכך אינו מבין את משמעות החלטותיו. המלחמה באוקראינה מנוהלת באופן הדרגתי, ונראה כי הרוסים מנסים למזער את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. מדיניות יותר החלטית מצד מדינות המערב עשויה להרתיע את פוטין, ולמנוע את התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה במזרח אירופה.

הכותב הוא מרצה במחלקה להיסטוריה כללית, אוניברסיטת בר־אילן