גארי קספרוב: "זו יכולה להיות תחילת הסוף של פוטין"

"המלחמה באוקראינה עשויה להביא לקיצן של 'תוכניות נפוליאון' של פוטין", אומר גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט לשעבר ואופוזיציונר בולט למשטרו של נשיא רוסיה.

אוקראינה לא היתה מספיק מוכנה למלחמה, מודה קספרוב. לדבריו, אילו היו מספקים לה מבעוד מועד מערכות נשק מתקדמות, היתרון האסטרטגי של הצבא הרוסי בכוח האש היה נמחק. עם זאת, הוא סבור שהפלישה הרוסית ועזות המצח של פוטין ניערו את מדינות המערב מתרדמתן, ומה שהיה - כבר לא יהיה, בעיקר בזכות העמידה העיקשת של האוקראינים מול הפלישה.

"אם פוטין לא יצליח בימים הבאים להביא להשגת יעדיו הצבאיים - מחכה לו הפסד צורב, והפסד גיאופוליטי משמעותי הוא תמיד מרכיב הכרחי בתסריט הנפילה של עריצים", משוכנע קספרוב. "ברגע שהמשטר נראה חלש בעיני נתיניו, קיצו מופיע באופק. נסיגת בריה"מ מאפגניסטן היתה נקודת אל־חזור מן הסוג הזה. אם האוקראינים יחזיקו מעמד עוד כמה ימים, ובנוסף גם טבעת הסנקציות תתהדק, ואם המערב לא יירתע - זו יכולה להיות תחילת הסוף של משטר פוטין. מצד שני, כדי להימנע מהפסד, פוטין עלול לזרוק עכשיו למערכה מול האוקראינים את כל כוחו, בלי רסן".

"עסקת הגרעין - כניעה"

לצד הדאגה מן הצפוי באוקראינה, קספרוב לא מסתיר את דעתו על ניסיון המעצמות לפייס את משטר האייתוללות בעוד הסכם גרעין.

"תמיד התייחסתי בשלילה לעסקת הגרעין עם איראן, ואני רואה בה אחת מהשגיאות החמורות הרבות של ממשל אובאמה, שנושא באחריות לכך שגם המשטר של פוטין וגם כל המשטרים הטרוריסטיים והטוטליטריים בעולם צברו כוח וביטחון עצמי", תוקף קספרוב בראיון. "אם מחפשים את שורשי ההידרדרות, אפשר להגיע גם לנשיאים קודמים, כמו בוש הבן ובוודאי ביל קלינטון - בתקופתו אפשר היה לייצב את מתאר הביטחון העולמי באופן מיטבי, והוא פספס זאת. עסקת הגרעין היתה כניעה.

"ועכשיו גם ממשל ביידן נוהג לא נכון, ויש יסוד ממשי להניח שאפילו הרפיסות שלו מול רוסיה נבעה מכך שהוא ירש מממשל אובאמה את העסקה המזיקה הזאת ומנסה לחזור אליה בכל מחיר. כדי להגיע לחתימה עם האיראנים ביידן זקוק לרוסים, וכמי שזקוק להם, הוא לא היה מסוגל להתנהל מולם בקשיחות".

"המערב נשאר רופס"

איך הגענו למצב שהעולם החופשי שוב מפקיר מדינה ריבונית לתוקפנות של עריץ?

"צריך להפריד בין ההפקרות רבת־השנים שהפגין העולם החופשי, וחוסר נכונותו עד כה לזהות ולהתמודד עם האיום, לבין הפעולות שננקטות בימים האחרונים. פוטין לא הסתיר את ההכנות למעשי התוקפנות. הוא שטח את משנתו בכנס לביטחון במינכן בשנת 2007, ופרש בה את חזונו לחזור ולשלוט באזורים שייראו בעיניו כ'אזורי השפעה'. מאז הוא מימש את התוכנית האסטרטגית שלו שלב אחרי שלב - והעולם החופשי הכיל.

"בגלל התוקפנות שלו וחוסר המעש של המערב הגענו לנקודת השפל. בחודשים האחרונים, ההכנות לפלישה מצד רוסיה היו גלויות, והמערב עדיין נשאר רופס. אין מילת ביקורת שיכולה לתאר במלוא החריפות את פעולותיו ממאי 2021 ועד סוף השנה. אבל יש סימנים שכעת זה משתנה. בלחץ האירועים, אמריקה בכל זאת חוזרת במידה מסוימת לקדמת הבמה העולמית: היא מזיזה כוחות לאגף המזרחי של נאט"ו ומספקת נשק לאוקראינה. זאת עדיין חזרה חלקית, פחות ממה שרציתי, אבל יותר ממה שפוטין ציפה. שילוב הסנקציות הכלכליות, הצבאיות והפוליטיות שהוטלו על רוסיה עשוי ליצור עבור פוטין קשיים שעליהם לא ניתן להתגבר".

מהן הסנקציות האפקטיביות ביותר שטרם הוטלו?

"הסנקציות המשתקות ביותר שייכות לתחום הפיננסי. נשמעו ידיעות על כוונת האיחוד האירופי להקפיא את הנכסים של הבנק המרכזי של רוסיה - מהלך כזה ודומים לו עשויים להביא לפשיטת רגל של משטר פוטין ולחוסר יכולת להמשיך במדיניות של תוקפנות. אם רוסיה של פוטין תבודד מן השווקים הפיננסיים, ההשפעה תורגש מהר מאוד - לא יהיה כסף למכונה הצבאית, לתשלום משכורות של מי ששומר על המשטר ולמנגנון התעמולה.

"מכה מכאיבה אחרת קשורה בתפיסת נכסי האוליגרכים שמקורבים לפוטין. מאות מיליארדי דולרים שלהם פזורים בעולם, והיו בטוחים - הם לא מחזיקים אותם בסין אלא במדינות המפותחות. בלתי אפשרי לרדוף אחרי כולם, אבל אפילו כמה משפטים לדוגמה שיביאו להחרמת הרכוש הזה - ואולי להפנייתו לסיוע לאוקראינה - יכולים להביא לאפקט רצוי".