להתראות לך ארץ נהדרת: לימודי ארץ ישראל משלבים בתוכם מגוון רחב של תחומי דעת, שבהם היסטוריה, תרבות, פוליטיקה, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה ועוד, שהמשותף להם הוא התמקדותם בארץ ישראל.
בדיוק כמו יתר תחומי מדעי הרוח, גם התחום הזה ספג פגיעה קשה עד כדי אנושה: המוסדות מדווחים על ירידה דרסטית במספר הסטודנטים בתחום זה במהלך השנים האחרונות. לדוגמה, במכללה האקדמית כנרת מדווחים על כ־20 סטודנטים בלבד בשנה א' לתואר ראשון בתחום זה, ומדובר בירידה ביחס ל־2010, אז החלו את לימודיהם כ-35 סטודנטים.
באותו החוג, באוניברסיטת בר־אילן בשנת תש"ע (2010), עמד סך כל הסטודנטים לתואר ראשון על 248, ומאז ירד: בתשע"ח כבר הצטמצם ל-115 סטודנטים, ובתש"ף, לפני כשנתיים, ל-72 סטודנטים. בשנת הלימודים הקודמת, תשפ"א, חל שיפור, ומספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחום עמד על 94 (אך יש לציין כי חוגים דומים במוסדות לימוד אחרים נסגרו).
גם באוניברסיטת חיפה מספר הסטודנטים ללימודי ארץ ישראל ירד. בשנת 2021 למדו בחוג 63 סטודנטים לתואר ראשון, לעומת 2010, אז למדו בו 114 סטודנטים לתואר ראשון.
לא על ההיי-טק לבדו
במכללה האקדמית אשקלון מציינים כי השנה (תשפ"ב) החלו רק שישה סטודנטים ללמוד בחוג ללימודי ארץ ישראל.
"בשנים האחרונות הביקוש לתארים פרקטיים עלה, ובהתאם נרשמה ירידה בהרשמה למקצועות מדעי הרוח, שביניהם החוג ללימודי ארץ ישראל", אומר פרופ' חיים ברייטברט, נשיא המכללה האקדמית אשקלון, ומסביר כי "בתגובה לכך, פעלנו בכל דרך אפשרית כדי למשוך ולעניין סטודנטים בלימודי ארץ ישראל. אך לצערנו, מספר הנרשמים לחוג מתמעט, ובפועל - לימודי ארץ ישראל נעלמים מהמפה האקדמית בישראל".
הקורונה, שהגיעה לפני כשנתיים, חיסלה בין היתר את תיירות הפנים ופגעה במורי הדרך, כך שזה הביא לפגיעה נוספת בקרב סטודנטים פוטנציאליים.
הדפוס הזה מופיע גם בתארים בעלי קווים משיקים. למשל, באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב, בין שנת 2010 לשנת 2022 ירד מספר הסטודנטים בתואר הראשון בחוג למחשבת ישראל מ-58 ל-25, בהיסטוריה של עם ישראל מ-67 ל-27, ובלימודי מדינת ישראל מ-134 ל-57. באוניברסיטת תל אביב, בחוג להיסטוריה של עם ישראל יש השנה רק 25 סטודנטים בתואר ראשון, לעומת 34 בשנת 2010.
כמו כן, לפני עשור למדו במקבץ לימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית תל-חי 103 סטודנטים, כעת לומדים שם 48 סטודנטים בלבד. דוגמה נוספת היא החוג למחשבת ישראל במכללה האקדמית לחינוך אורנים, שבעבר היה חוג נפרד, אלא שבמהלך השנים הלכו ופחתו הנרשמים. לפיכך, בשנים האחרונות אוחדו לימודי מחשבת ישראל, לימודי א"י ולימודי ההיסטוריה.
יש מי שחושבים שעדיין לא מאוחר: "מבחינה כלכלית, על המדינה לעודד באופן אקטיבי רישום לחוגים ולמחלקות במדעי הרוח בכלל, ובלימודי ארץ ישראל בפרט, תוך יצירת אפיקי מלגות ועידוד הרשמה ייחודיים. כל זאת, מתוך רצון לשמר את 'שמורות הטבע' האקדמיות הללו, הנאבקות מול כוחות שוק חזקים מאוד, ומול מוסדות ממשלתיים שדומה שאינם מבינים מספיק את משמעותן ואת חיוניותן לחברה ולמדינה", אומר ד"ר ראובן גפני ממכללת כנרת.
"על המדינה וקברניטיה להבין שמדינה לא יכולה להתבסס מבחינת ההשכלה אך ורק על תחומי ההנדסה וההיי־טק - משמעותיים ככל שיהיו לכלכלת המדינה - וכי זהותה ועתידה תלויים במידה רבה גם בחינוך לתכנים הנוגעים לארץ ולעברה, החל בגילים הצעירים ביותר, דרך בית הספר התיכון וכלה בהשכלה הגבוהה ובמסגרות החינוכיות, המיועדות לציבור הרחב".
יש נקודת אור
לצד הנתונים הלא מעודדים במיוחד, במכללה להכשרת מורים "אורות" מדווחים על גידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון בלימודי ארץ ישראל. עם זאת, יש הבדל בין סטודנטים מן המניין לבין מי שלומדים את התחום במכללות להוראה מתוך כוונה לעסוק בתחום בתוך מערכת החינוך. כמו כן, כמה מוסדות אף מדווחים על עלייה במספר הסטודנטים לתואר שני בתחום.
לדוגמה, במכללה האקדמית כנרת מדווחים על כ-20 סטודנטים בשנה א' לתואר שני. באוניברסיטת תל אביב, בחוג היסטוריה של עם ישראל יש כיום 54 סטודנטים לתואר שני.
באוניברסיטת חיפה 153 סטודנטים לומדים לתואר שני במקצוע, לעומת 63 לפני עשור. עיקר הגידול הוא בתוכניות שעוסקות בעמיות יהודית, הקשר בין ישראל והתפוצות. באוניברסיטה אומרים שהעובדה שמספר הסטודנטים בחוג גדל לאורך השנים מראה שהעניין בלימוד ובמחקר של מדינת ישראל, החברה הישראלית והעמיות היהודית לא ירד ואף עלה הרצון ללמוד לעומק נושאים אלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו