הפקק בנמל מתדלק את יוקר המחיה, אך גלגל ההצלה מתעכב  

הפקק בנמלים הוא מחדל מתמשך שמלווה את כלכלת ישראל כבר שנה. נכון לאתמול, כ־55 אוניות עמדו בלב ים מחוץ לנמלי ישראל, והפתרון אינו נראה באופק. לעומס בנמלים יש עלות כלכלית אסטרונומית. לפי נתוני האוצר הפקק בנמלים מסב למשק נזק יומי של 16 מיליון שקל בייצוא ו־23 מיליון שקל בייבוא, והפסד שנתי של כ־14 מיליארד שקל.

רוב הנזק מרוכז בסקטור ספציפי של סחורות שמגיעות באוניות "מטען כללי", וכ־30 מהן מחכות נכון ליום חמישי מחוץ לנמלי ישראל. אוניות מטען כללי מובילות מטענים יבשים בתפזורת ומכילות מוצרים כמו מתכות, עצים, מכונות גדולות ומטענים אחרים. יבואנים ששוחחו עם "כלכליסט" סיפרו כי ההמתנה בלב ים מובילה לכך שחברות הספנות משיתות עליהם קנסות במאות אלפי דולרים. קנסות אלו, יחד עם העיכובים בהגעת הסחורה, מתגלגלים באופן מיידי לצרכנים, ואלו מובילות לעליית מחירים ובאופן ספציפי לעליית מדד תשומות הבנייה.

נתונים המתפרסמים כאן לראשונה ומופיעים בדו"ח חדש של רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה, שופכים אור על חלק מהסיבות לפקק בנמלים שישראל חווה בשנה האחרונה, ועל איך מתבטא השיבוש בשרשרת האספקה העולמית. הנתון הבולט ביותר בדו"ח נוגע למטען הכללי: בשנת 2021 חל זינוק חריג של 20.2% בהיקף המטען הכללי ששונע בישראל, מ-4,167 אלף טון בשנת 2020 ל־5,010 אלף טון בשנת 2021. מדובר בשיא של כל הזמנים בתנועות מטען כללי בישראל, כאשר השיא הקודם היה בשנת 2016 עם 4,258 אלף טון. במשרד התחבורה ובנמלים הממשלתיים טוענים כי הזינוק בהיקף המטען הכללי מהווה את ההסבר העיקרי לתורים הארוכים שקיימים מחוץ לנמלים.

אחת הסיבות המרכזיות לעלייה בהיקפי המטען הכללי המשונע לישראל היא המחיר של האלטרנטיבה — יבוא במכולות. המחיר הממוצע לייבוא של מכולה ממזרח אסיה לים התיכון עלה בשנה האחרונה בכ־500%, מ־2,000 דולר למכולה ל־14 אלף דולר למכולה. בעקבות הזינוק במחירי הובלת המכולות, שלווה גם במחסור של מכולות, יבואנים רבים מצאו אלטרנטיבה בהעברת סחורות דרך אוניות מטען כללי. סיבה נוספת לעלייה בייבוא המטען הכללי היא עלייה בהיקפי הבנייה ופרויקטי תשתית שדורשים חומרי גלם כמו מתכות. בהתאם גם יבוא המלט עלה ב־8.2% לעומת השנה שעברה. הסבר נוסף, שעדיין רלבנטי, הוא שבעקבות משבר הקורונה שוק הספנות העולמי סבל מהיצע נמוך של כוח אדם בעוד שבמקביל היו ביקושים מוגברים לסחורות, ובכך נוצר צוואר בקבוק של סחורות בנמלים רבים בעולם שהוביל לעליות מחירים בכל סוגי השילוח.

בפילוח לפי נמלים, מסתבר כי בארבעה הפעילים בישראל - אשדוד, חיפה, מספנות ישראל ואילת - חל זינוק בפריקת המטען הכללי. בגזרת המכולות, נמל אשדוד הציג עלייה של כ־2% בכמות הפריקות והטעינות ואילו נמל חיפה עמד במקום. נמלי המפרץ והדרום החדשים, שהחלו את עבודתם רק לקראת סוף השנה, הספיקו לפרוק ולטעון כמויות זניחות של מכולות בשנת 2021. 

נתון מעניין נוסף מתייחס לכמות המכולות הריקות שנפרקו בישראל בשנת 2021, שצנח בכ־35%. צניחה זו נובעת מכך שעשרות אלפי מכולות ריקות עדיין תקועות באיזורים הלוגיסטיים של הנמלים וזאת מפני שעלויות השילוח זינקו באופן שהופך את שינועם חזרה למזרח אסיה ללא משתלם.

מטען ראשון נפרק בנמל הדרום הפרטי

ביום שישי נחשף ב"כלכליסט" כי אוניית מטען כללי פרקה לראשונה סחורה בנמל הדרום הפרטי שמופעל על ידי חברת TIL השוויצרית. זו הפעם הראשונה שאוניית מטען כללי פורקת מטען בנמל הדרום, וזו גם הפעם הראשונה בה נמל הדרום עוסק בפעילות של פריקת סחורות ברציפיו. פריקת המטען הכללי בנמל התאפשרה לאחר שנמל המפרץ בחיפה פרק מטען כללי ברציפיו שבוע לפני כן, למרות התנגדות ההסתדרות שאיימה בשביתה. ירון כרמי מדינמיק שירותי ספנות שמייצגת את האוניה, אמר ל"כלכליסט" כי פריקת האוניה בנמל הפרטי במקום בנמל הממשלתי חסכה לחוכרי האוניה כ־2 מיליון שקל עקב קיצור התור.

במשרדי התחבורה והאוצר עוקבים ביתר תשומת לב ובשביעות רצון גלויה אחר ההתפתחויות האחרונות שהובילו את הנמלים החדשים לפרוק מטען כללי ברציפיהם, ומקווים שזו תוביל לקיצור בתור התפעולי. עם זאת, כדאי לצנן את ההתלהבות — כושר פריקת המטען הכללי בשני הנמלים החדשים מוגבל, מפני שהמכשור והרציפים שם מותאמים לפריקת מכולות.

בנמל הדרום מודים כי על אף התקדים מדובר רק באירוע נקודתי, וכי פריקת האוניה בעיקר איפשרה להם לתרגל פריקת אוניות ומערכות פנימיות ואת בחינת המערכות שלהם מול המכס. כמו כן, פריקת המטען הכללי בנמל צפויה להיפסק לחלוטין עד תחילת אפריל, שכן אז יגיעו לנמל מנופי מכולות חדשים שיחסמו את הרציף שנפרק בו כעת המטען הכללי. בנמל המפרץ לעומת זאת רואים את פריקת המטען הכללי כמנוף לחץ על הממשלה בכדי שזו תתן לה את רציפים 7 ו־8 הריקים.

משבר לאומי שמוביל ישירות לעליות מחירים

כניסתם של שני הנמלים החדשים לתחרות ישירה אל מול הנמלים הממשלתיים אמורה היתה לאותת על הצלחה ברורה של הרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2003, במטרה להכניס תחרות לשוק הריכוזי שנשלט על ידי חברות ממשלתיות וועדי עובדים עוצמתיים. אך במשרדי הממשלה יודעים כי זו לא בדיוק התחרות שציפו לה: הנמלים החדשים היו אמורים להשתלט במהירות על שוק המכולות והנמלים הממשלתיים היו אמורים להתמקצע, בלית ברירה, בסקטורים כמו מטען כללי ובכך לצמצם את התור התפעולי. בפועל, פריקת וטעינת המכולות בנמל המפרץ עדיין מצומצמת ובנמל הדרום עוד לא מוכנים לפעילות מסחרית מלאה, ולכן הנמלים הממשלתיים ממשיכים להתמקד בתחום המכולות הרווחי ולא הפנו את תשומותיהם לפריקת מטען כללי ולחיסול התור התפעולי.

משרד התחבורה לא מתעמת עם ההסתדרות - המכשול העיקרי לגיוס כוח אדם לנמלים. ולא מאפשר פריקה ברציפים הריקים מחשש לפגיעה בנמלים הממשלתיים ובתמלוגים מהפרטת נמל חיפה

כאמור, עשרות אוניות מחכות כעת מחוץ לנמלי ישראל, וגם אם במשרד התחבורה תולים את האשם במשבר שרשרת האספקה העולמית והעלייה החדה בביקוש לסחורות — עדיין מדובר במשבר פתיר שרובץ לפתחה של הממשלה הנוכחית. בכירים במשרד התחבורה ששוחחו עם "כלכליסט" אמרו כי המשרד סבור כי הפיתרון למשבר הוא גיוס מאסיבי של כוח אדם על ידי הנמלים הממשלתיים, וכי בפורומים סגורים מנכ"לית המשרד מיכל פרנק מתעקשת על כך אל מול הנהלות הנמלים וההסתדרות.

נכון לעכשיו, מנכ"לית המשרד פרנק ושרת התחבורה מיכאלי ממעיטות להתבטא בנושא באופן פומבי, ולא יוצאות נגד ההסתדרות שמהווה את המכשול העיקרי לגיוס כוח אדם זמני נוסף. פתרון נוסף שהמשרד יכול לספק הוא הענקת הרציפים הריקים באשדוד ובחיפה לנמלים הפרטיים החדשים, אך בממשלה נמנעים מלעשות זאת מתוך חשש שמהלך כזה עלול לפגוע בנמלים הממשלתיים יותר מדי ואף לפגוע בתמלוגי המדינה מהפרטת נמל חיפה.

הפקק בנמלים הוא משבר לאומי שמוביל באופן ישיר לעליות מחירים לצרכן ולעליית מדד תשומות הבנייה. נדרש שבמשרד התחבורה יפעלו בכל הכלים שברשותם וביצירתיות בכדי לפתור אותו.

מנהל רספ"ן יגאל מאור מסר כי "העלייה בהיקפי המטען הכללי ב־2021 שברה כל שיא קודם והוכיחה את חשיבותם של נמלי ישראל בפיתוח הכלכלה הישראלית. משרד התחבורה ורספ״ן שוקדים להבטיח את רציפות סחר החוץ הישראלי באמצעות הנמלים וזאת באילוצים ובאתגרים הרבים של השנתיים האחרונות שהתאפיינו באנדרלמוסיה לוגיסטית גלובלית".