מכבי חיפה הציגה הערב (שני) בסמי עופר את מכבי חיפה החדשה. למרות שהוליכה את הטבלה, ונכון שעד כאן היא גם נתנה תצוגות גדולות, אבל שני המשחקים האחרונים בליגה של הירוקים מול הפועל ירושלים ומול מכבי נתניה, לימדו את ברק בכר לקח מאוד חשוב: שמות במכבי חיפה לא ישחקו יותר. בסמי עופר או בכל מגרש אחר בישראל, לא ישחקו פרות קדושות. אין ביטחון וטאבו לאף כדורגלן בהרכב של הירוקים.
אם ניקח בחשבון שמכבי חיפה הביאה שני שחקני רכש, המגן הימני, מיקאל אלפונס, שראינו ממנו ניצוצות בחלק האחרון של המשחק, ומאוויס צ’יבוטה, שנראה חלוד אבל תרם את חלקו, לבכר יש 18 שחקנים בסגל שיכולים כל אחד מהם לפתוח בהרכב, מהשוער ועד קצה הספסל.
בכר וצ'יבוטה אחרי ה-0:6 על אשדוד
אם לפני חודש בכר היה מסתכל על הספסל כדי לראות מי יחליף את עומר אצילי או צ’ירון שרי, ולא היה מוצא, היום הוא כבר מפנה את מבטו לעבר הספסל והיה לו שם את שרי, דולב חזיזה, מאור לוי, מחמוד ג’אבר ושלא נדבר על גודסוויי דוניו. כל זה הביא היום את הירוקים לתת הצגה מושלמת בחצי הראשון. כל שחקן שהיה על הדשא יודע שאם לא יבצע את ההוראות בצורה הכי טובה עבור הקבוצה, יש מחליפים מספיק טובים כדי לעשות את העבודה. תחרות היא שם המשחק.
עכשיו למשחק עצמו: בכר ידוע כתלמידו של רן בן שמעון, אבל כבר מזמן הוכח שהתלמיד עלה על רבו. הוא עשה לבן שמעון בית ספר לטקטיקה. השחצנות של בן שמעון למעשה עלתה לו ביוקר. מאמן מ.ס אשדוד לא המציא את הכדורגל והוא גם יכול ללמוד ממאמנים אחרים (בני לם וזיו אריה) שידעו להוציא את העוקץ מחיפה ולספק מולה תוצאות טובות. לעומתם, בן שמעון בא עם האף למעלה ורצה לשחק פתוח בסמי עופר. הוא הרגיש בנוח מתחילת המשחק. כל קבוצה שתרצה לשחק מרחבה אל רחבה מול מכבי חיפה, פשוט תקבל בראש, וזה בתנאי שמכבי חיפה טובה.
עכשיו נעבור לבית הספר של ברק: חוסה רודריגס תופקד כמגן ימני, אבל למעשה הוא לא שיחק בעמדה הזו, אלא כקשר ימין לכל דבר. כשהיה צריך לעזור כמגן הוא עשה זאת וגם עזר בהגנה לבלמים, אבל בעיקר הפך לקשר האחורי ברוב המשחק ושחרר את עלי מוחמד קדימה. לא רק שלאשדוד היה שחקן אחד פחות, אלא לחיפה היו שלושה קשרים באמצע. היה לירוקים יתרון מספרי בכל עמדה במגרש. סגנון המשחק של רודריגס - שחקן קלאס באפס מאמץ. הוא פשוט מביא את ריאל מדריד לסמי עופר. שחקן אירופי לכל דבר, עם שכל ותבונה במשחק שלו בכל פרמטר. זה היה הנדבך הכי חשוב של חיפה במחצית הראשונה.
נדבך נוסף וחשוב לחיפה זה הלחץ על מובילי הכדור של אשדוד בעומק שטח היריבה. טעות גדולה של בן שמעון שנתן לשחקנים שלו להניע כדור בחלק שלהם ורק לזה חיפה מחכה, כי סגנון המשחק שלה זה מה שאתה עושה כשהכדור אצל היריבה. מכבי חיפה לוחצת ואגרסיבית, משחקת לעיתים עם שני שחקנים על אחד, שלושה על אחד, לפחות שני גולים באו מחטיפות כדור כאלה. היו עוד הרבה מצבים שהשוער לקח ואם לא הוא זו הייתה תבוסה גדולה יותר, אני מדבר על 0:9 ו-0:10. השחקנים של חיפה באו לסמי עם תשוקה ענקית אחרי שתי תוצאות ליגה מביכות, כשאחת מהן מול מועמדת לירידה ואחת נגד נתניה, שנמצאת בתהליך עלייה לפלייאוף העליון.
מכבי חיפה רוצה ללכת עד הסוף, אך אסור לה לחזור על הטעויות שהיא עשתה כשגנבה תיקו בשני המשחקים האחרונים בליגה. וכמובן, אי אפשר לסיים את הטור בלי לציין את עומר אצילי. לכבוש רביעייה ב-33 דקות זה משהו ששמור לכוכבי על דוגמת רוברט לבנדובסקי, ליאו מסי או שחקן אחר בקליבר הזה. הוא עשה משהו חריג שרק מעטים הצליחו לעשות בעולם, וכל גול שלו היה יותר יפה מהשני. הוא עבד קשה גם כשהכדור היה אצל היריבה. הוא לא מפונק, ווינר וכל הזמן רעב. אין סוף לרצון שלו לכבוש שערים.
