השתמרו בצורה מלאה: התגלו פרחים בני 99 מיליון שנה  

לא גילו את הDNA בגלל תאורית האבולוציה, הכומר MENDEL שחקר גנטיקה בצמחים לא האמין באבולוציה ואפשר להמשיך.

עם הסתעפות צורות החיים השונות מהאב הקדמון, הסתעף מאוד גם מנעד החלבונים, אך התרחבות זו גבתה מחיר יקר: ככל שהחלבונים נהיו מורכבים יותר, כך גדל גם הסיכוי שלהם להיפגם או לא להתקפל כהלכה מלכתחילה – תנאי יסוד לתפקודם התקין; חלבונים משובשים אלה עלולים היו להצטבר ולהרוג את התא. הפתרון שמצאה האבולוציה לאתגר הוא ציוד תחזוקה מולקולרי ייעודי בשם שפרונים. מולקולות אלה, המכונות גם "שומרי החלבונים", עוזרות לחלבונים להתקפל, מפרקות צברים שנוצרו, ומפנות למיחזור חלבונים שלא ניתן עוד לתקנם. בדומה לעיר גדולה המחולקת לרבעים כדי לאפשר תחזוקה יעילה של תשתיותיה הנרחבות – למשל ניו-יורק, העיר האולטימטיבית בעיני רבים, מחולקת לחמישה רבעים – כך גם לתאים יש חמש משפחות שונות של שפרונים, אשר משתפות פעולה ודואגות לבקרת איכות של החלבונים.
בל כיצד השתנו החלבונים ושומריהם במהלך האבולוציה? ליתר דיוק, כיצד התפתח ה"פרוטאום" – הרכב החלבונים השלם ביצור החי – לאורך ארבעה מיליארד שנים, וכיצד התפתחו השפרונים על מנת לתמוך בהתפתחות זו? כדי לבחון שאלות אלה, חברו פרופ' דן תופיק המנוח והחוקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר סאורב מליק מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של מכון ויצמן למדע לפרופ' פייר גולובינוף ומתיו רבו מאוניברסיטת לוזאן. במחקר שהתפרסם באחרונה, הם דגמו פרוטאומים של 188 יצורים מכל ממלכות החי העיקריות ומיקמו אותם על-גבי "אילן יוחסין" – עץ פילוגנטי שבשורשיו האב הקדמון, ובענפיו צורות החיים השונות לפי הסדר שבו התפתחו לאורך האבולוציה.

על בסיס מיפוי זה, ערכו המדענים ניתוח ביואינפורמטי שיטתי כדי לבחון כיצד התפתחו החלבונים והשפרונים במרוצת הזמן. הניתוח הראה כי עם העלייה במורכבות החיים, חלה גם עלייה מקבילה במורכבות החלבונים ומספרם הכולל בפרוטאום זינק כמעט פי 200 – מכ-700 ביצורים החד-תאיים הפשוטים ביותר עד לכ-120 אלף בבני-אדם. כמו כן, חלבונים מסוימים נהיו גדולים יותר ועם הזמן נולדו גם חלבונים חדשים לגמרי, עם צורות קיפול ושילובי קיפולים חדשים.ם השפרונים היו פשוטים בתחילת הדרך, ורק שתיים מתוך חמש משפחות השפרונים נכללו ב-LUCA. עם התפשטות החיים מהים ליבשה, ככל הנראה לפני כשלושה מיליארד שנה, והתפתחות החיידקים היבשתיים, נוצרו שלוש המשפחות הנוספות של השפרונים וכן מולקולות עזר הקרויות קו-שפרונים – מולקולות המקדמות את פעילות השפרונים, מגבירות את יכולתם לשלב ידיים ולפעול כמערכת אחת, ומפנות חלבונים פגומים לתיקון.

עם זאת, למרבה ההפתעה, אף שמורכבות החלבונים הרקיעה שחקים עם הופעת היצורים הרב-תאיים – ועימה גם הסכנה להצטברותם של חלבונים שלא התקפלו כהלכה או נפגמו – לא נוצרו מאז שפרונים חדשים. כיצד, אם כך, מבצעת מערכת שפרונים בת שלושה מיליארד שנה בקרת איכות על חלבונים מורכבים כל-כך?https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/tags/4371

ברור שאסור לראות כל מקצוע בנפרד וצריך לחבר בין תחומים, אבל אין שום דבר שהופך את האבולוציה לבסיסי. ממש לא.

"למה כ''כ מתעקשים ללמד את תאוריית האבולוציה בבתי הספר? " -לא מתעקשים.זו הבעיה
"מה שמרגיז אותי, זה שמרצים לביולוגיה מרמים אותי. אומרים שהתאוריה הזאת נצרכת להבנת התחום" -המומחים והמרצים סבורים שהנושא חיוני ,אבל לאנורמאלי יודע טוב יותר שהם רמאים..
"האבולוציה היא "לא" תאוריה מרכזית במדעי החיים. אפשר ללמוד ביוכימיה, בילוגיה של התא, מולקולרית, אימיונולוגיה, פיזיולוגיה..... בלי להדרש לתאורית האבולוציה"- תוֹרַת הָאֵבוֹלוּצְיָה היא תאוריה מדעית הולכת ומתפתחת המסכמת את הבנתם של חוקרי הביולוגיה בתהליכי האבולוציה הביולוגית. תורת האבולוציה הודגמה בניסויים רבים ומקובלת כיום על ידי רובם המכריע של הביולוגים, והיא כוללת בבסיסה ידע בדבר מנגנוני הורשה וגנטיקה, את תורתו של צ'ארלס דרווין על אודות אבולוציה דרך ברירה טבעית וכן התפתחויות מאוחרות יותר, כגון הסינתזה המודרנית.

לתורת האבולוציה השלכות מדעיות וטכנולוגיות נרחבות. מתוך זיהוי והבנת המשותף לכל עולם האורגניזמים – מנגיפים וחיידקים עד צמחים, פטריות ובעלי חיים – היא מאפשרת להכיל את תחומי הביולוגיה השונים בגוף ידע אחד ולנצל ידיעות שנרכשו בחקר אורגניזם אחד לצורך העמקת המחקר וההבנה הביולוגית של אורגניזמים רבים אחרים. תורת האבולוציה מסבירה את היווצרות מגוון היצורים החיים ואת השוני הרב הקיים בתכונותיהם המורפולוגיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות. כמו כן, היא מלמדת על מורכבותם של היצורים החיים ועל היווצרותם של מינים טקסונומיים חדשים ומאפשרת להבין את המבנה של מערכות אקולוגיות. הבנת עיקרי התהליך האבולוציוני תרמה למחקר הביולוגי, הרפואי והחקלאי, והביאה לפיתוחן של שיטות ייצור והפקה של מוצרים וחומרים מהטבע, לשימור טבע ולניהול מושכל של משאבי טבע וסביבה.

לתורת האבולוציה הביולוגית השלכות חשובות גם על התפיסה האנושית של תהליכים: היא העניקה השראה לחוקרים בתחומים כמו תכנות מחשבים ותהליכי אופטימיזציה (כגון אלגוריתם גנטי), וכן תרמה להתפתחות רעיונות חברתיים ואנתרופולוגיים (כגון אבולוציה חברתית ותרבותית), אתיים ופילוסופיים. השפעות אלה על תחומים שאינם ממדעי הטבע עוררו גם התנגדות חזקה מימי דרווין ועד היום – בעיקר במישור החברתי, במישור המוסרי ובמישור התאולוגי (ראו: התנגדות לתורת האבולוציה). האבולוציה מציגה מצבי ביניים רבים בטבע.
נעצור כאן כי את העיקרון בטח הבנת. מדען טוב משאיר את האמונות האישיות והאידיאולוגיה שלו- מחוץ למעבדה ולא מנסה לאנוס את העולם כך שיתאים לאמונתו

זמן מחצית החיים של איזוטופ רדיואקטיבי הוא הזמן הדרוש למחצית מהאטומים של איזוטופ זה כדי לדעוך ולהפוך לאטומים של איזוטופ אחר. זמן מחצית החיים משקף את מידת היציבות של האיזוטופ. זה הוא נתון מרכזי בתחום הפיזיקה הגרעינית. דעיכה מעריכית היא אירוע סטטיסטי בעל התפלגות מעריכית: היא אינה מאפשרת לנבא מתי אטום מסוים יתפרק, אלא מה שיעור האטומים שיתפרקו בפרק זמן נתון. זמן מחצית החיים נע בין חלקיקי שנייה במקרה של איזוטופים רדיואקטיביים מאוד לא יציבים ועד מיליארדי שנים לאיזוטופים יציבים במיוחד.

אף שהמושג "זמן מחצית חיים" הוא המקובל בעולם המדע, אין הוא מדויק מילולית, שהרי אין מדובר במחצית אורך חיי החומר (זמן זה הוא אינסופי, שכן ההתפרקות היא תהליך אקספוננציאלי), אלא בזמן שבמהלכו יתפרקו מחצית מהאטומים במערכת, כלומר "זמן חיי המחצית". השימוש במושג "זמן מחצית חיים" התרחב גם לתחומים שמחוץ לרדיואקטיביות: בתהליכים כימיים מסוימים, קצב התהליך מושפע מריכוז החומרים המשתתפים בתהליך, וכך גם בהתפרקות של תרכובת. בהתאם לכך ניתן לדבר על זמן מחצית החיים של חומר ההדברה די-די-טי, שהוא הזמן שבו חצי מהחומר שרוסס בשדה מסוים מתפרק לחומרים אחרים.https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D
על מנת להתגבר על הבעיה הנובעת משינוי רמות הפחמן-14, הוכנסו לשימוש עקומות כיול שבאמצעותן מכיילים את התיארוכים הגולמיים (המדווחים ב"שנות BP"), עקומות הכיול מבוססות על השוואה של התיארוך המתקבל באמצעות פחמן 14, לתיארוך המתקבל על ידי שיטות אחרות, כמו תיארוך באמצעות טבעות עצים (דנדרוכרונולוגיה), מדידת שכבות של סלעי משקע, שכבות אלמוגים ונטיפי מערות.

גרף הכיול הסטנדרטי בגרסתו משנת 2004 (INTCAL04), נמשך לאורך 26,000 השנים האחרונות. שיעור השגיאה המקסימלי שלו הוא 16± שנים עבור 6,000 השנים האחרונות. ולא יותר מ-163± שנים לאורך כל 26,000 השנים שעליהן הוא מוסב.

למרות זאת, צורתו של הגרף בתקופות מסוימות, גורמת לכך שלא תמיד יהיה ניתן לקבל תיארוך חד משמעי. כיוון שעקב השינויים ברמת הפחמן 14 באטמוספירה בתקופות מסוימות, דגימות בעלות שיעור זהה של פחמן 14, יכולות להיות שייכות לזמנים שונים. במהלך עשרת אלפים השנים האחרונות חוסר הוודאות הממוצע הוא 335 שנים, אף על פי שבאזורים מסוימים בגרף אי הוודאות מגיעה רק ל-113 שנה, ובאזורים אחרים היא יכולה להגיע עד ל-801 שנה.

ב-2009 פורסם גרף כיול רשמי נוסף (INTCAL09), המרחיב את הגרף הקודם ל-50,000 שנה אחורנית.

הקטנת טעות הדגימה
בתחילת השימוש בשיטה, לפני הכנסת ספקטרומטרי מסה, היו זקוקים לכמויות גדולות של חומר אורגני על מנת לבצע את הבדיקה ולכן השתמשו בגזעי עצים. עם השנים התברר שלעיתים קרובות בנאים, בעיקר באזורים מדבריים למחצה כמזרח התיכון, השתמשו בקורות עצים שנלקחו מתוך בניינים ישנים יותר (שימוש משני), דבר שהביא לתוצאות שגויות כאשר קבעו את תיארוך הבניינים החדשים יחסית בעזרת הקורות העתיקות יותר. כך לדוגמה, בעת בניית מסגד אל-אקצא במאה השביעית לספירה, השתמשו הבנאים בקורות ארז הלבנון וברוש עתיקות יותר. לאחר שיפוץ שנערך בשנות ה-30 של המאה ה-20 נחשפו הקורות וחלקן נבדקו מאוחר יותר בבדיקות פחמן 14. התברר שחלקן מהמאה הראשונה לפני הספירה ואחת מהמאה התשיעית לפני הספירה. לפיכך על פי ההיסטוריה המקובלת הקורות הן מבית המקדש ההרודיאני ואף מבית המקדש הראשון. כדי להימנע מטעות זאת משתמשים בדגימות של חומר אורגני קצר חיים שאינו ממוחזר כזרעי דגנים וגלעיני זיתים.

בנוסף, התברר כי לעיתים קרובות נספחים לפני השטח של הדגימה חלקיקים מתקופות אחרות המטים גם הם את תוצאות הדגימה ולכן יש להשתמש בחומר מעומקה של הדגימה.

לדוגמה, כיוון שזמן מחצית החיים של פחמן-14 הוא כ־5,730 שנים:

אם מצויה בחומר רק מחצית מהכמות שהייתה מצויה באוויר בימי חייו של החומר, גילו של החומר כ־5,730 שנים.
אם כמותו ביחס לאוויר רק רבע, גיל החומר כ-11,460 שנים.
אם כמות פחמן-14 רק שמינית מהכמות באוויר, גילו של החומר כ-17,190 שנים, וכך הלאה, עד שבלתי אפשרי למדוד כמות מדויקת של האיזוטופ.
ההנחה הראשונית של השיטה הייתה שרמת הפחמן-14 באוויר (ממנו מגיע הפחמן לצמחים) קבועה, ולכן ניתן לשער ששיעור הפחמן-14 באוויר בזמן חיי החומר הייתה זהה לשיעורו באוויר בזמן הבדיקה (כלומר כיום). הנחה זו התבררה כלא מדויקת, כיוון שגורמים שונים יכולים להשפיע על שיעורו של הפחמן-14 באטמוספירה. על מנת לפתור בעיה זו יש לכייל את הנתונים הגולמיים המתקבלים מהמדידות (ראו כדלקמן).

תהליך המדידה
בעבר המדידות נעשו על ידי שיטות המונות את אטומי הפחמן-14 שדועכים בזמן המדידה. עבור דגימות בגודל מתאים (המכילות לפחות מספר גרמים של פחמן) השיטה הזו עדיין בשימוש נרחב גם בשנות ה-2000. לדוגמה, כל טבעות העצים המשמשות לצורכי כיול (ראו לקמן) נמדדו בשיטת המדידה הזו. אולם שיטת המדידה הזו, אינה רגישה באופן יחסי, וקיים בה חוסר ודאות סטטיסטית עבור דגימות קטנות. זאת מכיוון שכאשר בדגימה יש כמות קטנה של פחמן-14, רק מספר קטן של אטומים מתפרקים במהלך הזמן המיועד לבדיקה, דבר שמשפיע על דיוק הבדיקה.

גרף הכיול הסטנדרטי בגרסתו משנת 2004 (INTCAL04), נמשך לאורך 26,000 השנים האחרונות. שיעור השגיאה המקסימלי שלו הוא 16± שנים עבור 6,000 השנים האחרונות. ולא יותר מ-163± שנים לאורך כל 26,000 השנים שעליהן הוא מוסב.

למרות זאת, צורתו של הגרף בתקופות מסוימות, גורמת לכך שלא תמיד יהיה ניתן לקבל תיארוך חד משמעי. כיוון שעקב השינויים ברמת הפחמן 14 באטמוספירה בתקופות מסוימות, דגימות בעלות שיעור זהה של פחמן 14, יכולות להיות שייכות לזמנים שונים. במהלך עשרת אלפים השנים האחרונות חוסר הוודאות הממוצע הוא 335 שנים, אף על פי שבאזורים מסוימים בגרף אי הוודאות מגיעה רק ל-113 שנה, ובאזורים אחרים היא יכולה להגיע עד ל-801 שנה.

אין צורך להתכחש לזה, זה לא סותר שום דבר כי העולם היה תוהו ובוהו ואין לדעת מה זה אומר בפועל מבחינת צמחייה ובעלי חיים מסוגים שונים

גם אם אתה מאמין בבריאה אלוהית, אנחנו עדיין יכולים למדוד כמה זמן הכדור שלנו קיים וממה הוא מורכב (אחרת לא היית גר בבית עם ברזל, סיליקון, מתכות, חשמל ועוד)
וסיפור הבריאה לא סותר את זה שלפני תיאור בריאת האדם, היה כדור / עולם. כמו שסיפור הבריאה לא סותר את זה שחוץ מאדם חווה וילדיהם היו פה עוד בני אדם.

גם השיטפון הגדול (נוח והמבול) ידוע כמקרה אמיתי, מתואר בהרבה דתות וכתבים היסטוריים. תיאור די מדויק לסיפור נוח והמבול, עם ניואנסים שונים. אגב, מבחינת אופי כתיבה ותיאור החיים - הסיפור היסטורי יותר ממה שכתוב אצלנו אבל זה כבר נושא אחר