התוכנית לקידום הכדורסל במגזר הערבי

כחלק מהמאמצים שמשקיעה המדינה בחודשים האחרונים בפיתוח התשתיות והגדלת התקציבים למגזר הערבי, גם באיגוד הכדורסל שוקדים לאחרונה על תוכנית גדולה לקידום ופיתוח הענף במגזר, ועיקריה הגיעו לידי "ישראל היום".

בשונה מענף הכדורגל שמשופע בשחקנים מהמגזר הלא־יהודי, שאף מיוצגים בשיעור גבוה בנבחרות הלאומיות, בכדורסל המספרים נמוכים בהרבה. בליגת העל אין אף שחקן ערבי־מוסלמי, ובוודאי לא בנבחרת ישראל.

בכדורסל הנשים המצב מעט טוב יותר; ישנה עלייה במספר הקבוצות, ובשנים האחרונות גם הגיעו שלוש נציגות מהמגזר הלא־יהודי לנבחרת הבוגרת, אך עדיין מדובר במספרים נמוכים, שלדעת אנשי האיגוד יכולים לעלות בצורה משמעותית. מי שמרכז את הפרויקט הוא ד"ר איציק בן מלך, מנהל הדרכה ויועץ אסטרטגי באיגוד.

משרד הנגב והגליל יתמוך?

איגוד הכדורסל ישקיע בפרויקט החשוב בין מיליון למיליון שקלים וחצי, ולאחרונה מתקיימות שיחות עם משרדי הממשלה השונים כדי שיצטרפו גם הם לפרויקט ויקצו תקציבים לטובתו. שר הספורט חילי טרופר, שביקר לאחרונה במשרדי האיגוד, שמע אף הוא על המאמצים, וכמו כן ראשי האיגוד נפגשו לאחרונה עם ח"כ מאזן גנאים מרע"מ, שהבטיח לסייע.

ייתכן שגם משרד הנגב והגליל, שהשקיע סכומי כסף נאים בפרויקט שמקדם את הכדורסל בנגב בשנים האחרונות - בין השאר במגזר הבדואי - יצטרף אף הוא לתוכנית ויקצה משאבים לטובתה. באיגוד מאמינים כי לאחר שקלול של הוצאות והכנסות, התקציב הנדרש הוא לפחות שני מיליון שקלים וחצי.

בפגישות עם הגורמים השונים הציג בן מלך מחקר שנעשה באירופה לפני כמה שנים, שמראה כי על כל השקעה של יורו אחד בספורט לצעירים, המדינות למעשה מחזירות לעצמן 6.8 יורו המתבטאים בחינוך, ברווחה, בבריאות ובמניעת פשע, סמים ואלימות. הגורמים הרלוונטיים טוענים כי ככל שיותר צעירים מהמגזר יעסקו בספורט, כך כמות הפשיעה והאלימות תפחת.

בין השאר נעשים מאמצים גדולים להגדלת כמות המתקנים ביישובים הלא־יהודיים ושיפור מצבם, שכפי שניתן לראות בטבלה המצורפת סובלים מחוסר משמעותי. חלק חשוב מהשיחות מול משרד הספורט עוסקות בנושא זה. כמו שעשינו בדרום המטרה המרכזית של התוכנית היא להגדיל משמעותית את מספר הכדורסלנים במגזר הלא־יהודי, וכן את מספר הקבוצות.

כיום יש כ־300 קבוצות כדורסל במגזר הערבי בכל הגילים, כ־100 מתוכן של נשים ונערות. המטרה היא להכפיל את כמות הקבוצות , ואף יותר מכך, בתוך כמה שנים. כתוצאה מכך, גם מספר העוסקים בענף יעלה בצורה משמעותית.

השאיפה היא להעתיק את הפרויקט בנגב שמצליח עד כה גם לגליל וליישובי המשולש. בן מלך ואנשיו מאמינים כי למגזר הלא־יהודי יש פוטנציאל פיזי ומוטיבציוני גדול לספק בעתיד כמות נאה של כדורסלנים טובים לליגות הבכירות ולנבחרות השונות.

פרט לעבודה בגילי הילדים הצעירים יותר, צפויים להיות מוקמים במסגרת התוכנית עשרה מרכזי אימונים עם כ־60 נערים ונערות, בגילי 16-13 כל אחד, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. חלק מאותם מרכזים יהיו משולבים לחברה היהודית והערבית, וחלק ייועדו למגזר הלא־יהודי בלבד. במסגרת המרכזים יתקיימו אימוני כדורסל, כושר, הדרכות ופעילויות נוספות, שיכוונו את הצעירים לכדורסל ופעילויות ספורטיביות אחרות.

השתלמויות והכשרות

באיגוד מבינים שכדי לתת דחיפה משמעותית לענף במגזר, צריך להגדיל את כמות המאמנים ולשפר את רמת המקצוענות שלהם. לצורך כך יוכשרו בשנים הקרובות מאמנים, מדריכי כדורסל ומנהלים מקצועיים, על ידי קורסים והשתלמויות מטעם האיגוד.

המטרה היא להביא את אנשי המקצוע הבכירים בישראל שיעבירו את אותן השתלמויות והדרכות. המנהל המקצועי של נבחרות ישראל, פיני גרשון, החל לאחרונה סבב השתלמויות, גם מאמן נבחרת הנשים שרון דרוקר מעורב בתוכנית, ובהמשך גם מאמן נבחרת הגברים גיא גודס ישתלב במערך. כמו כן, מאמני הכושר של הנבחרות ידריכו ויכשירו מאמני כושר צעירים במגזר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות