שגרה חדשה: משטרת נהריה מאבטחת הלוויות של יהודים כדי למנוע התנכלות מצד ערבים  

תפיסת העולם המערבית מנטרלת כל יכולת תגובה או הגנה במצב הנתון. לכן הפתרון נעוץ בתרבות ובאופי הקשוח שצריך לקבל מהבית, עד אז אפשר לסמוך על היהודים שהחוזק שלהם נשען על מורשת שמניעה אותם ומייצרת עוגן של חוסן נחישות בהירות ומנהיגות, כי אנחנו בבסיס חלשי אופי ומושפלים, יוצאים מנקודת הנחה שהאוייב צודק ושהארץ לא ממש שלנו. לכן אנחנו סופגים ומכילים.

מדינה (כל מדינה) לאחר שקמה, הופכת למדינה בעצם זה שהיא מקימה את כלל המנגנונים שמחזיקים את מבנה המדינה.

זה כולל מההגדרה מי יכול לקבל בה אזרחות, דרך יצירת כוחות שמירה על גבולותיה ושמירת חוק בתחומה, דרך שירותים שונים שאזרחיה יהנו מהם, עד לשאלה מי מפנה את הזבל מהרחובות.

מדינה לא יכולה להמשיך להתקיים לאורך זמן במוד ובמצב הלא יציב שאפיינו אותה בתחילת הדרך, בזמן תקומתה והתהוותה. הדרך והמהלך הטבעי לכן הם מעבר ממצב של ישות טריטוריאלית לא מוגדרת, לא יציבה שלא מתקיימות בגבולותיה הסכמות ברורות בין מי שחיים בתוך אותה טריטוריה שהם חיים במקום שבו הוגדרו בפירוט זכויותיהם וחובותיהם של כל אזרח ואזרחית, חוקים שלהם יש לציית בדיוק באותה מידה, אם אתה גר בתל אביב, תל יוסף, תל עמל או תל שבע.

את השמירה על המבנה הזה, זה בדיוק מה שאנחנו האזרחים מפקידים בידי מנהיגים שאנחנו בוחרים לניהול המדינה. וכאן אני חוזר למה שכתבתי קודם. מנהיגים שנבחרו ואינם פועלים בתוקף ומתוך המנדט שהפקדנו בידיהם לשמור את מבנה המדינה ולאכוף את חוקיה בכלל שטחי הטריטוריה שלה, הם מנהיגים שלא ראויים להנהיג אותה.

במדינה דמוקרטית, כשאזרחים רבים משוכנעים ע"י שקרנים מניפולטיביים ואגואיסטים, תאבי שלטון שאותם שקרנים הם מי שכדאי לאותם אזרחים להפקיד בידיהם את ניהול המדינה וכשאותם אזרחים לא מבינים שאותם פוליטיקאים אינם מנהיגים ראויים ולא מנהלים כראוי את המדינה, למשל, אינם עוסקים בדברים לא נוחים להם ומאשימים את כל העולם בבעיות שהם, מתוקף המנדט שביקשו וקיבלו מהאזרחים, אחראים לטיפול בהן,
Beer Sheva (and Nahariya, and Akko, and, Ramla, and....), we have a problem.

סידור נפלא,
לאותם אזרחים שאוהבים את הפוליטיקאי הנכלולי יש כתובת לשנוא ולהאשים ולראות בה את מי שלא מאפשרת למלכם האהוב והמסכן לפעול.
לאותו פוליטיקאי ירד כאב ראש גדול. הוא לא צריך להתמודד ולעשות בשום מקום ודבר ועניין שלא קלים ונוחים להתעסקות בהם. בעניינים הלא קלים הללו הוא רק צריך להסית ולהסיט.
ורק המדינה מפסידה.

כדי שזה לא ישאר דיון ברמה תיאורטית, אתן לך למשל דבר מאוד פשוט שוליטיקאי יכול לעשות, ששומט מיידית את הקרקע מתחת לחרטא של כוחות דמוניים שלא נותנים לו לפעול.

את ספר החוקים של מדינת ישראל לא קובעים שופטים ובתי המשפט. קובעת אותו הרשות המחוקקת, דהיינו כנסת ישראל שהריבון בה הוא ממשלת ישראל. עדכון ספר החוקים הזה, למשל כפי שאני מציע פה מזה זמן, כך שיגדיר מספר סוגי פשע ובהם, עיסוק ושימוש בנשק לא חוקי, עיסוק בפרוטקשן, אלימות כלפי אדם אחר ללא סיבה וללא היכרות מוקדמת איתו, גניבה מצה"ל ועוד, כפשעים אסטרטגיים (כאלו שחורגים מגבולות המקרה הפרטי שבו התרחשו ויש להם השפעה על התודעה והחוסן של כלל מדינת ישראל) והגדרה עבור פשעים מסוג זה של רף ענישה עם עונשי מינימום קשים תוך הקטנת מידת שיקול הדעת שיש לשופט במקרים כאלו הוא דבר שהפוליטיקאים יכלו לעשות בקלות.

וזו רק דוגמה למה החרטא שמזמרים פה אוהבי האיש היא לא יותר מחרטא. זו הסיבה למה אני טוען שאוהבי האיש, למרות שכוונותיהם טובות, הובלו באופן מניפולטיבי לתוך תפיסת עולם שתביא לחורבנה של ישראל, בבחינת, הדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות. באופן אישי הגעתי למסקנה שכפי הנראה, מספרם הגבוה מאוד של האנשים מקרב הציבור היהודי שמחזיק בתודעה שתיארתי ולא מסוגל להבין שאנשים תאבי שלטון ומניפולטיביים עובדים עליו ומשתמשים בו, אכן מוליך אותנו לאיבוד מדינת ישראל. מקווה שזה לא יקרה. כרגע חרד מהתרחשותה והתממשותה של התופעה ממש מול הפרצוף.

אני מתכוון כמובן לעובדה שחיות בתחומי מדינת ישראל שתי ישויות לאומניות שרוצות אחת בחורבנה והיעלמותה של השניה.

אין לי מושג איך זה יפתר. זו גם הסיבה למה למשל אני כועס על מי שמבקרים את פעולות צה"ל ביו"ש. מדינת ישראל כלאה את צבאה ומחזיקה אותו מזה 55 שנים במצב ששום צבא מעצם המהות של צבא לא יכול לצאת ממנו טוב - ניהול צבאי של שליטה על אוכלוסיה אזרחית. שום צבא לא הצליח במשימה כזו לאורך זמן.

בהנתן שלפוליטיקאים אין באמת פתרונות ניתנים למימוש (פנטזיות לא קשה למכור ולשווק) לבעית העומק המרכזית של מדינת ישראל, המינימום לדרוש ממי שמפקידים בידיהם את השלטון זה אכיפת חוק שלא תאפשר לאספירציות לאומניות להתבטא בחיי היום יום במפגשים בין אזרחים.

זה לדעתי מה שכדאי לכל ישראלי יהודי לזכור. הפוליטיקאים מחרטטים ואינם יודעים כיצד ואינם מסוגלים לפתור את בעית העומק המרכזית שלנו. לפחות שלא יתנו להן אפשרות לביטוי פיזי בחיי היום יום במדינה.

כשאדם יודע שאין דין ואין דיין ולא חלים עליו חוקי המקום, יתקיים בתוכו מאבק שאינו נסמך על פחד מפני עונש אלא רק על שיקולי כדאיות ואולי קצת איזה בסיס נורמטיבי כלשהו שנמצא בתודעתו וזהו.