עמדת בנק ישראל: המידע בארנקים הדיגיטליים שייך ללקוחות

"כניסת הארנקים הדיגיטליים לתחום התשלומים בבתי עסק העלתה שאלות ביחס למבנה שוק התשלומים העתידי ולשירותים שיתפתחו אגב השימוש במידע שנצבר על הלקוחות והעסקות שביצעו" - קובע (יום ג', 11.1.22) בנק ישראל במסגרת פרסום עמדת הבנק לנוכח ההתפתחויות בתחום התשלומים ופעילות ארנקים דיגיטליים.

בנייר העמדה מבהיר הבנק כי התפיסה העקרונית שלו לעניין המידע אשר נוצר ונאסף בגופים הפיננסיים השונים על-אודות לקוח היא כי המידע שייך ללקוח, כך שיש בידיו את הזכות להחליט אילו גורמים יחשפו למידע האמור ואילו שימושים יעשו בו. תפיסה זו אינה נותרת רק בגדר אמירה עקרונית, אלא שבנק ישראל פועל מזה מספר שנים לקידומה הלכה למעשה. בהתאם לגישה זו, בנק ישראל סובר שיש לאפשר לגופים פיננסיים להשתמש במידע שקיבלו בהסכמה של לקוחותיהם לשימושים שהסכימו הלקוחות, והכל כפוף לדין.

לגבי מידע שנאסף בשירותי ה-P2P באפליקציות התשלום הבנקאיות, מהבהיר הבנק כי המידע הינו בעל ערך תחרותי כאשר מדובר במידע על תשלומים לרכישת מוצרים ושירותים בבתי עסק, אך בעל ערך תחרותי נמוך כאשר מדובר במידע על העברות בין אנשים פרטיים.

צעד נוסף שצפוי לקדם את הגישה למידע שנוצר בעת השימוש באפליקציות התשלום שומתחבר לרפורמת הבנקאות הפתוחה, הוא הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה שמקדם הפיקוח על הבנקים, כך שלפיה המידע הקיים באפליקציות הבנקאיות - הן העברות בין אנשים פרטיים והן תשלומים בבתי עסק - יהיה חלק מסלי המידע של הבנקאות הפתוחה, ומשכך נגיש גם לצדדי ג', וזאת בלוחות הזמנים שנקבעו בחקיקה בנושא.

באשר לשירות של גופים המציעים ארנק דיגיטלי תוך טוקניזציה של כרטיסי אשראי שהונפקו על-ידי גופים פיננסיים אחרים - השימוש במידע הנצבר מפעילות זו יהיה כפוף, מעבר להסכמת הלקוח, גם להסכם שייחתם בין הגוף שמציע ארנק דיגיטלי לבין מנפיק הכרטיס. בשלב זה, בנק ישראל לא מתכוון להתערב בשוק זה בשל היקף הפעילות השולי של הבנקים המפעילים ארנקים כאמור.

הקמת מאגר לממשק בין חשבונות תשלום

• בשירותי ה-P2P, בהיבט של העברות בין פרטים התפתח שחקן דומיננטי מאוד בשוק. כדי לשכלל את השוק בהיבט זה, בנק ישראל סובר שיש לעודד את השוק והשחקנים שבו להקים תשתית בתצורת מאגר שיאפשר העברות כספים וביצוע תשלומים בין אפליקציות וחשבונות תשלום מסוגים שונים, כאשר המאגר יקשר בין מספר הטלפון הנייד (או מזהה אחר כמו כתובת מייל) לבין פרטי אמצעי התשלום לזיכוי (כגון חשבון תשלום).

מאגר כאמור, יתרום להתפתחות השוק ככלל ולתחרות בו בפרט, ויפשט את יכולתם של שחקנים קיימים להציע שירותים נוספים ללקוחותיהם וכן לשחקנים חדשים להשתלב בשוק ולהציע חוויות לקוח חדשניות ומתקדמות בקלות יחסית תוך התממשקות קלה למשתמשים פוטנציאליים רבים.

"בעולם ישנן דוגמאות לסוגים שונים של תשתיות לממשק בין אפליקציות תשלום. תשתיות אלה עשויות להתבסס על מאגר מרכזי, חיבור בין מאגרים קיימים או סוג של שירות קישור או ממשק, כאשר הזיהוי של הלקוחות הוא תמיד על-ידי ערך חד חד ערכי כמו למשל מספר זיהוי ייחודי (למשל ת"ז) או מספר טלפון. השיקולים המנחים להקמת תשתית ראוי שייקחו בחשבון את היכולת להקמתה בקלות ובמהירות, התאמתה לשחקנים השונים בשוק, מהירות הטמעת התשתית והעמדתה לשימוש השחקנים בשוק והכל כמובן תוך הבטחת גבולות האחריות, שמירת המידע ופרטיות לקוחות הקצה", מציינים בבנק ישראל.

לשם קידום הנושא, הוקם צוות בין משרדי בהשתתפות משרד האוצר, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות התחרות ובנק ישראל, שבוחן לעומק את הסוגיות השונות העולות מהקמת תשתית זו".