התעמרות בעבודה: הגיע הזמן לחקיקה ברורה

מהו מקום עבודה טוב? ההגדרה משתנה בין אנשים ותרבויות, בין מקומות גיאוגרפיים ולפי מגדר, אבל המכנה המשותף לכולם הוא הרצון של העובדים להרגיש מוערכים, להיות חלק מארגון מטפח ואמין, ולהסתמך על מנהיגות אתית. האם הציפייה הזו מוגזמת? ודאי שלא. האם הארגונים האלה נָדִירים? למרבה הצער, התשובה חיובית.

כיועצות ארגוניות, שמענו על הכל ובהרבה מקרים נכחנו והיינו עדות: התעללות מילולית ולא מילולית, שתיקות פאסיביות-אגרסיביות, תנועות מזלזלות, מבט משתק. גם צעקות רמות ואיומים, בכל דרכי התקשורת: בשיחת טלפון, במיילים, במסרונים, בישיבות רבות משתתפים, בפגישה אחד על אחד, בזום, ואפילו במסדרון בנוכחות עובדים נוספים. ההתעמרות אינה מבחינה בין נשים לגברים, בין בכירים לזוטרים. היא בתרבות הארגונית היומיומית סביבנו, ואנחנו לרוב שותקים.

ההגדרה להתעמרות בעבודה, כפי שהיא מופיעה בהצעת חוק, שהוגשה לפני שלוש שנים לכנסת ישראל, וכפי שהיא מופיעה בפסקי דין שונים, מדברת על "מונח כולל, משפטי וסוציאלי, שניתן לייחס להתנהגויות פוגעניות מצד המעסיק או מי מטעמו, שהן משפילות את העובד, מבזות אותו, פוגעות בו או שמות אותו ללעג".

לצערנו, עדיין לא התקיים הדיון בוועדת הכלכלה והעבודה של הכנסת. למה מחכים? כמו במניעת הטרדות מיניות, כך גם במניעת התעמרות בעבודה: עד שלא יחוקק חוק וייקבעו עונשים וסנקציות משמעותיים, יהיה קשה עד כמעט בלתי אפשרי למגר את התופעה.

כולנו אחראים לתופעה – עובדים, מעסיקים, מנהלים בכל הדרגים, ברמה האישית, הצוותית והארגונית. כל ארגון חייב להצהיר: "אפס סובלנות להתעמרות", ולנהוג בהתאם: להכיר בתופעה, להגדיר אותה על כל צורותיה וליצור תהליך מסודר ברור המאפשר תמיכה מתמדת בעובדים.

כשפונים אלינו עובדים (ולדאבוננו יש רבים כאלה) שסובלים מהתעמרות במקום העבודה, אנחנו ממליצות על אחת משתי האפשרויות: לעזוב ולחפש מקום עבודה אחר, או להישאר ולהתמודד. האפשרות של להישאר ולהמשיך לסבול אינה אפשרות אמיתית. לאלה שבוחרים להתמודד עצתנו היא אחת: לתעד. לתעד כל אינטראקציה עם המתעמר: התכתבות במיילים ובמסרונים, להקליט שיחות, פגישות אישיות וקבוצתיות. התיעוד מסייע בזיהוי ההתעמרות ובהגדרתה, ובהמשך יאפשר להתלונן ולקבל תמיכה מתמדת בתהליך עצמו ובתוצאותיו, ולמגר את התופעה.

ברמת המעסיק או הארגון יש להגדיר את התופעה וליצור מערכת תומכת לנפגעים. יש חשיבות רבה לסיוע ותמיכה בעובד, אבל נדרשת מערכת שלמה ומקיפה, בהובלת ההנהלה, כדי לבנות תרבות ארגונית של "אפס סובלנות להתעמרות".