כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלים מירידה בשמיעה, כשכל אדם שלישי מעל גיל 65 הוא כבד שמיעה, ומעל גיל 70 מדובר בכ־50 אחוז מהאנשים. "היכולת שלנו לשמוע היא יקרה", אמר ד"ר תאודרוס אדהנום גברה־יסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, עם פרסום הדו"ח השנתי של הארגון, החוזה שבתוך שלושה עשורים יסבלו כשניים וחצי מיליארד איש מירידה בשמיעה, ולפחות 700 מיליון מהם יזדקקו למכשיר שמיעה או לטיפול רפואי בבעיה.
"לאובדן שמיעה לא מטופל יש השפעה הרסנית על יכולתם של אנשים לתקשר, ללמוד ולהתפרנס. איבוד שמיעה עלול להשפיע גם על הבריאות הנפשית והיכולת לקיים מערכות יחסים".
הדו"ח מדגיש את הצורך להגביר במהירות את המאמצים למניעה ולטיפול באובדן שמיעה על ידי השקעה במניעת פגיעה בשמיעה, גישה לטיפולים במחלות אוזניים, שיפור שירותי שיקום השמיעה וזיהוי גורמים סביבתיים שעלולים לגרום לפגיעה בשמיעה. אצל ילדים, מדגיש הארגון, ניתן למנוע כ־60 אחוז ממקרי הפגיעה בשמיעה, באמצעות מניעת מחלות מולדות הגורמות לחירשות, ובהן אדמת, דלקת קרום המוח וזיהום בנגיף CMV.
אצל מבוגרים בעיות שמיעה עשויות להיות מהלך טבעי של ההזדקנות, אבל גורמים נוספים עלולים להוביל לכך, בהם רעשים סביבתיים במקומות העבודה וחשיפה לקולות בעוצמות גבוהות דרך אוזניות.
עניין הבושה משימוש במכשירי השמיעה עדיין קיים, אבל הוא הולך ופוחת עם השנים במידה ניכרת. אבי שגיא שוורץ, פרופ’ לפסיכולוגיה ומרצה באוניברסיטה, איבד את השמיעה, אבל במקום לצאת לפרישה מוקדמת ממקום עבודתו, החליט להיעזר בעזרי שמיעה, ובעיקר להפסיק להתבייש. "מלכתחילה הייתי עם מכשיר שמיעה באוזן אחרת והמכה הזו, מלבד שהייתה למטרד גדול, גם הרגישה כמו מכת מוות לקריירה שלי", כתב ב"מוטק'ה", הרשת החברתית הגדולה בישראל לבני 50 פלוס. "אני פרופסור לפסיכולוגיה ולהתפתחות הילד, מרצה ומעביר הרצאות באולמות גדולים, לוקח חלק בכנסים ובסמינרים, ומשתתף בישיבות רבות משתתפים. אם אין לי שמיעה, אפשר לסגור את הדלת ולהודיע על פרישה מוקדמת. קשה להסביר במילים מה שאובדן כזה עושה לאדם שאוהב את החיים ואת עבודתו.
"עם מכשיר שמיעה באוזן אחת ואוזן שנייה שכלל לא מתפקדת, המחשבה הראשונה הייתה שעליי לחפש עיסוק אחר. אחרי שהמציאות החלה לשקוע, החלטתי לא לשקוע יחד איתה, ולבדוק האם באמת מדובר בצו סגירה לחיים או שרק באבן בדרך. לשמחתי, זו התגלתה כאבן קטנטנה במיוחד, כזו שעם כמה מכשירי עזר ומעט תעוזה הופכת ללא מורגשת. ניגשתי לקלינאי התקשורת שלי וביקשתי ממנו עזרה. ביקשתי שיציל לי את הקריירה, את העתיד ואיתם את שמחת החיים שלי.
"הקלינאי לא התרגש מהמצב שתיארתי לו על אובדן הדרך והקריירה, והציג לי מספר עזרי שמיעה קטנטנים שהחזירו אותי למסלול. בן רגע חזרתי לשמוע. אלו עזרים קטנים אבל לא בלתי נראים. את חלקם אני נושא על הצוואר. היה לי ברור שאם אני נעזר בהם, אז כולם יראו וכולם יידעו שאני לא שומע טוב. זה לא הגיע ברגע, אבל הפנמתי מהר שבדיוק כפי שאדם אינו מתבייש במשקפי הראייה ובעזרי הראייה שלו, אין לי סיבה להתבייש בעזרי השמיעה שלי. החלטתי ללכת עם העזרים בצורה פתוחה וגלויה, עניתי לשאלות הסקרנים, וכשאלה התביישו לשאול, הצגתי בעצמי את הדברים – וזה רק גרם לי להרגיש אטרקטיבי יותר. מיוחד, כזה שנשמע כמו כולם, שומע כמו כולם, בלי שום דבר להתבייש בו. הצלחתי להביא את הסביבה להתגבר על מכשול, ובכך הפכתי למנצח. לחזק, ולא ללקוי".
בדיקות שמיעה - חובה
אם בעבר היו הולכים לבדיקות שמיעה רק כי חייבים, או כי המצב ממש גרוע, היום כבר מסכימים שבדיקות שמיעה לבני 60 ויותר צריכות להיות חלק מהשגרה, מתוך הבנה שמכשירי שמיעה מאפשרים שיפור דרמטי באיכות החיים: מהבחינה החברתית, הנפשית והבריאותית.
הדבר הראשון שמפתיע אנשים הוא שתהליך התאמת מכשירי השמיעה לא פחות חשוב מבחירת המכשיר עצמו. אם קניתם מכשיר שמיעה משוכלל, השקעתם זמן ומאמץ בכיוון ובהסתגלות מול קלינאי/ת תקשורת, ואתם עדיין לא מרוצים, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בשלב ההתאמה.
כשם שמבצעים בדיקת שמיעה לפני בחירת המכשיר, יש לבצע בדיקה מדויקת גם אחרי שהותאם המכשיר לאוזן. כאן נכנסת לתמונה הבדיקה החשובה: REM- Real Ear Measurement, הבדיקה שמודדת במדויק את תפקוד מכשיר השמיעה באוזן של כל אחד ואחת באופן ייחודי.
לכל אדם יש מבנה אוזן ייחודי משלו. למבנה האוזן השפעה קריטית על האופן שבו מכשיר השמיעה יתפקד וייתן הגברה בתוך האוזן. אז איך יודעים שהכיוון מתאים לנו? בבדיקה עם מכשור מיוחד שמתבצעת בתוך האוזן, בזמן השימוש במכשיר, ומאפשרת כיוון של מכשיר השמיעה לפי נתוני מבנה האוזן הספציפית.
מכשיר שמיעה נתפס בעינינו לרוב כמכשיר בולט, מכוער ומגושם למדיי. בעבר מכשירי שמיעה היו אומנם גלויים ולא מאוד אסתטיים, אבל כיום המצב שונה. המכשירים עברו שדרוג ביכולת שיפור השמיעה ובעיצוב, כך שהם יותר קטנים ופחות בולטים לעין.
אילו סוגי מכשירי שמיעה זעירים קיימים בשוק? לפניכם כמה דוגמאות:
1. Completely in the Canal
מכשיר שמיעה מהסוג הזה ממוקם כולו בתוך תעלת האוזן. הוא אינו נראה לעין, אלא אם מביטים ישירות לתוך האוזן. קל לדבר בטלפון עם המכשיר הזה, וניתן להצמיד את הטלפון לאוזן בשיחות טלפוניות. כמו כן המכשיר חסכוני בסוללה.
הוא מתאים ללקויי שמיעה קלים עד בינוניים ואלו שתעלת האוזן שלהם אינה רחבה מדי, אך לא צרה. מכשיר זה לא מתאים לילדים, ויש להביא בחשבון, שאין בו שליטה על עוצמת הקול.
2. In the canal
מכשיר זה ממוקם בתעלת האוזן ומסתיים בתחילתה של התעלה. בדומה למכשיר הקודם, גם הוא לא נראה לעין, מקל משמעותית בשיחות טלפוניות, וצליליו טבעיים. להבדיל מהמכשיר הקודם, מכשיר זה מאפשר לשלוט בעוצמת הווליום, והוא נוח יותר לשימוש.
3. In The Ear
מכשיר שמתאים לרוב לקויי השמיעה, ואף למי שסובל מקשיי שמיעה חמורים ומשמעותיים יותר. מדובר במכשיר קטן ונוח, אבל לא זעיר ודיסקרטי כמו השניים הקודמים לו. הוא ממוקם באפרכסת האוזן. בגלל פני השטח הגדול של המכשיר, נוחות השימוש בו גבוהה משמעותית בהשוואה למכשירים הקודמים.
4. Open Fit
מכשיר שממוקם מחוץ לאוזן ומורכב משני חלקים זעירים. ממדי המכשיר קטנים למדיי והוא מוסתר לחלוטין מהסביבה. מדובר במכשיר חיצוני, שמאפשר נוחות במקביל לשמירה על הדיסקרטיות של המשתמש. הוא מתאים לרוב קשיי השמיעה, כולל קשיי שמיעה חמורים וקשים יותר.
איך תבחרו מכשיר שמיעה זעיר?
לא כל מכשיר שמיעה זעיר מתאים לאנשים עם בעיות שמיעה חמורות. אם יש לכם בעיית שמיעה חמורה, יש צורך לוודא שמכשיר השמיעה שאותו אתם רוצים לקנות, מתאים עבורכם ולקושי השמיעתי שלכם. רוב מכשירי השמיעה הזעירים מתאימים לאנשים עם בעיות שמיעה קלות עד בינוניות, אם כי יש מכשירי שמיעה זעירים שמתאימים גם לאנשים עם בעיות שמיעה קשות וחמורות יותר.
מוטב לבחור במוצר מתקדם ככל הניתן. מכשיר איכותי יספק סאונד איכותי, שמיעה חדה יותר וצלילים בהירים יותר. נוסף על כך הוא גם יחזיק מעמד שנים רבות יותר ויתקלקל לאט יותר ממכשיר זול יותר ופחות איכותי.
על מנת לבחור מכשיר טוב ובעל איכויות גבוהות, יש לבחור מכשיר שמציע 10k HD Sound. מכשיר מסוג זה כולל מיקרופון שהינו רגיש מאוד למגוון רחב של צלילים.
עשרה סימנים לירידה בשמיעה
1 אתם מגבירים לעתים קרובות את הטלוויזיה או את הרדיו לעוצמה גבוהה.
2 אתם מתקשים לעקוב אחר שיחה ומבקשים מאנשים לחזור על משפטים.
3 אם אתם לא מבחינים בגיוון בקולות הסביבה, והם נשמעים לכם כמו "רעש אחד גדול", ייתכן שמדובר במצב זמני של חרדה או עייפות, אבל אם התופעה נמשכת, כדאי לכם לפנות לבדיקה.
4 אם יש לכם יותר מדי שיחות טלפון שלא נענו, ולא משום שאתם עסוקים או ששכחתם את הנייד על מצב שקט, או שחבריכם מתלוננים שאתם לא עונים לצלצול בדלת או לטלפון, זו עוד נורת אזהרה.
5 אפרכסות האוזניים בנויות כך שהן אמורות לקלוט היטב את קולות הסביבה, גם כשהם מגיעים מהצד. אם אתם מסובבים שוב ושוב את האפרכסת לכיוון הקול, רק כדי לשמוע אותו - ייתכן שחלה אצלכם ירידה בשמיעה.
6 כמו בתחומים רבים, גם כאן השלב הראשון בהתמודדות עם הבעיה הוא הכחשה. אם אתם כועסים כשמישהו מעלה את האפשרות שחלה אצלכם ירידה בשמיעה, ייתכן שההערה במקומה.
7 אם אתם מסרבים להגיע לאירועים שדורשים קשב, ולא משום שהנושא לא מעניין אתכם, ייתכן שזו עוד נורה אדומה.
8 אם אתם מעדיפים לשבת בשורות ראשונות במופע, בהרצאה או בסרט, ולא משום שהראייה נפגעה, אלא משום שבשורות אחרונות אינכם מצליחים לשמוע היטב - גשו לבדיקת שמיעה.
9 אם אתם לא מסתדרים בשיחה, כשאינכם בקשר עין עם הדובר, ייתכן שאתם בתהליך ליקוי שמיעתי, והתחלתם לקרוא שפתיים.
10 ירידה בשמיעה עלולה לגרום להתרחקות חברתית ולנסיגה במצב הנפשי.
