"כשהמשטרה, על מעט שוטריה, כורעת תחת נטל המשימות, ובנוסף נדרשת לאכוף הוראות קורונה - מי שנפגע הוא הציבור"

הכתבה שפרסמנו כאן בשבוע שעבר, ובה ביקורת קשה של המפכ"ל לשעבר אסף חפץ ושל ניצבים בדימוס על תפקודה של המשטרה בשנה האחרונה, עוררה סערה במשטרה.

"אני לא מחפש קהל מעודדות שיגיד לי עד כמה אני יפה ומוצלח, אבל אני גם לא מתחבר לטענות של ניצבים בדימוס, שמעיזים למתוח ביקורת על המשטרה", אומר ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, ניצב בועז גולדברג. "חלקם שירתו במשטרה מזמן ואינם מכירים כבר את הליכי הארגון ואת השיקולים.

"אין ספק שהשנה האחרונה היתה מאתגרת. אסון מירון, המהומות בעקבות מבצע שומר החומות והעלייה במספר מקרי הרצח במגזר הערבי. נשמעה טענה שהמשטרה לא היתה מוכנה לפרעות בערים המעורבות, אבל אני לא מכיר שום מערכת שמתפקדת מאה אחוז באירועי קיצון. מספר השוטרים בעת שגרה לא מספיק לאירועים כאלה, ולקח לנו כמה שעות להיערך. עדיין נערכנו מספיק מהר, גייסנו אנשי מילואים והסטנו כוח אדם למוקדי האירועים".

הניצבים אמרו דברים שגם הציבור חושב. אי אפשר להתעלם ממשבר האמון בין האזרחים למשטרה ומהפיחות במעמדו של השוטר.

"כשהמשטרה, על מעט שוטריה, כורעת תחת נטל המשימות, ובנוסף נדרשת לאכוף הוראות קורונה, אז מי שנפגע הוא הציבור. זה בא על חשבון משימות אחרות. אין לנו מספיק שוטרים לעשות הכל. אנחנו פועלים כמשטרה קטנה וחכמה, אבל גם לזה צריך תקציבים, כי אי אפשר לעשות יש מאין".

ממה נבע הגל של התפטרויות שוטרים השנה?

"בשנת 2021 התפטרו מהמשטרה 603 שוטרים, 150 יותר לעומת 2019. אני לא מתייחס ל־2020, כי זו היתה שנת קורונה, ומספר המתפטרים היה מועט.

"התפטרות היא מגמה שאינה ייחודית רק למשטרה, אלא מגמה עולמית, שמאפיינת את הדור הצעיר. דור ה־Z מרגיש פחות מחויב למקום עבודה ומחפש את השלב הבא בחיים. אפשר לראות תופעות כאלו גם בארגונים ביטחוניים אחרים בישראל וגם בחברות פרטיות, כולל בהייטק.

"מצד שני, בארגון שבו השכר אינו גבוה ושעות העבודה מרובות, על תחושת השליחות מאפיל לפעמים לחץ מאוד גדול. אין שוטר שלא עשה משמרות בסופי שבוע. השוטרים נשחקים.

"שוחחתי עם המתפטרים, וחלקם ראו שבמגזר הפרטי מרוויחים יותר. הם, לעומת זאת, מקבלים שכר נמוך ועובדים תחת עומס. אחרים דיברו על חוסר היכולת לאזן בין העבודה לבין הבית והמשפחה. היו גם כאלה שהביעו טענות כלפי הארגון ואמרו שהיד קלה על ההדק מבחינת ההקפצה מהבית. הם חושבים שזה לא תמיד נחוץ, ואנחנו רוצים לתקן את זה.

"עניין נוסף הוא יחס לא ראוי ממפקדים. הזזנו כמה קצינים מתפקידם והקמנו צוות מיוחד, שתפקידו לוודא שמפקדים אינם מתעמרים בשוטרים. ברגע שהארגון ייתן שירות טוב יותר לאנשיו, השוטר ייתן שירות טוב יותר לציבור.

"אני בטוח שיש שוטרים שלא נוח להם ללבוש את המדים, בגלל התדמית הירודה של המשטרה. שנים שכולם חובטים בנו. החל מפוליטיקאים, דרך התקשורת וכלה בציבור. אם לא כולם אוהבים אותך, זה סימן שאתה עושה את עבודתך. לא פעם אני אומר לשוטרים - 'תהיו חזקים, תבצעו את המשימות שלכם, ואז רוב הבעיות שקשורות לדימוי ייפתרו מעצמן'".

מה צריך לעשות כדי שהם ירגישו בנוח במסגרת הגוף שבו הם משרתים?

"עשינו סקר בקרב 25 אלף מתוך 32 אלף השוטרים שמשרתים היום במשטרה. הממצאים הראשונים מצביעים על שחיקה שנובעת מעבודה מרובת שעות, משכר נמוך ומהיחס של המפקדים. בעקבות זאת הכריז המפכ"ל על 2022 כשנת השוטר. יזמנו פרויקט שנקרא 'מעיל רוח', שבו המשטרה תעניק למשרתים תנאי שירות טובים יותר. נוציא שוטרים לסדנאות ולנופשונים, נקפיד על היחס של המפקדים, נשקיע במקצועיות ונעניק הגנה לשוטרים שהוגשו נגדם תלונות, שקיבלו איומים על חייהם או שנעשה להם שיימינג ברשתות החברתיות.

"התוכנית תכלול גם סיוע לשוטרים בשכר דירה ובמשכנתאות. לראשונה, הקצבנו 34 מיליון שקלים מהתקציב למענקים על מצוינות. כל מפקד מחוז יהיה רשאי לתת בונוס כספי לשוטרים מצטיינים. בנוסף, חשוב לנו לקצר את שעות העבודה השבועיות מ־47.5 ל־42 שעות, כמו שמתנהל כל המשק הישראלי".

ממתי גוף ביטחוני מחתים כרטיס עבודה וסופר שעות?

"אין גוף במשק שעובד בשחיקה כמו המשטרה. המטרה היא לצמצם את השחיקה על ידי צמצום של חצי שעה ביום והעמדת המשמרת של השוטר על שמונה שעות. פעם אנשים לא האמינו שאפשר לצמצם את ימי העבודה משישה לחמישה, והנה זה קרה. רק המשטרה נשארה מקובעת".

• • •

ניצב גולדברג (58) התגייס למשטרה לפני כ־33 שנה ושירת בתחילה בימ"מ. ב־1990 השתתף בפעולה בגבול הדרום והיה בין הלוחמים שחיסלו חוליית מחבלים שחדרה לישראל. על כך קיבל את עיטור האומץ.

הוא נשוי לאתי, אחות חדר ניתוח, ואב לארבעה: אוהד (34), המשרת כראש מחלק סמים בימ"ר מרכז; אביהו (32), המשרת כחבלן במשטרה, אופיר (30), אומן בעץ ושיפוצניק; ו־א' (23), המשרת בתפקיד מסווג במג"ב.

כמה משתכר היום שוטר טרי, שמסיים את מסלול ההכשרה?

"9,000 שקלים ברוטו, שהם כ־7,400 נטו. לפני חמש-שש שנים השכר עמד על 5,000 שקלים, ואלה אנשים שעבדו מסביב לשעון, כולל משמרות בשבתות, הקפצות וכוננויות. היום שוטר שמתגייס יכול לקבל סיוע בשכר דירה, אם הוא מתגורר במרחק מאזור מגוריו, ויש תוספות מבצעיות נוספות - למשל, על שירות בירושלים. אבל אני מסכים שמדינת ישראל לא נותנת שכר הולם לשוטרים שלה, וצריך תקציב גדול יותר.

"אנחנו אחת המשטרות הקטנות ביותר במדינות ה־OECD, ואנחנו עושים המון עם מה שיש ומתמודדים עם אתגרים ביטחוניים שלא קיימים במדינות אחרות. בישראל, למשל, יש בממוצע 3.5 שוטרים על אלף איש, וגם זה נתון בעייתי, משום שבחישוב מובאים גם 8,000 לוחמי מג"ב, שאינם משתתפים במשימות סיור, אכיפת תנועה או חקירות. אם נוריד את שוטרי מג"ב מהחישוב, אז יש לנו בערך 2.5 שוטרים על כל אלף תושבים. לשם ההשוואה, ביוון יש 4.7 שוטרים על כל אלף איש, ובאיטליה 4.5. אין לנו מספיק שוטרים".

מפקדי המשטרה לדורותיהם התמודדו עם בעיות תקציב. מה השתנה עכשיו?

"היום כולם מבינים את החשיבות המכרעת שיש למשטרה בשמירה על הביטחון הלאומי. האיומים הביטחוניים, הלחימה בגזרת הסייבר והטילים. גם איומי הפנים הולכים ומתגברים. הפשיעה הופכת יותר ויותר מתוחכמת. היא נודדת למרחב הקיברנטי, והמשטרה צריכה להיות צעד אחד לפני העבריינים. בשטח יש טרור של מְפגעים בודדים, מחאות שהופכות לאלימות כלפי שוטרים, משפחות פשע שמבססות את האחיזה בחברה הערבית ושחיתות ציבורית.

"האוכלוסייה בישראל גדלה מאוד בשנים האחרונות, אבל המשטרה לא. אין הלימה בין מספר התושבים לכמות השוטרים. יש יישובים שהכפילו את עצמם, אבל לתחנות המשטרה המקומיות שלהם לא נוסף עוד כוח אדם.

"מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה משטרה טובה, או שהיא רוצה לגמור אותה. אם היא רוצה משטרה טובה - שתוסיף תקציבים וכוח אדם, כי מי שנפגע הוא הציבור. אז לומר לכם שיש לי מספיק אנשים? לא. מצד שני, אני לא יכול לומר לממשלה שאני לא מבצע הוראות".

אתה מתייחס לאכיפת הוראות הקורונה?

"המשטרה היא גוף מבצע, אין מישהו אחר".

מה היית עושה אחרת?

"מצפה שעל הנושאים האלה תהיה אחריות של המדינה או הרשויות המקומיות".

אכיפה של עטיית מסיכות ובידודים פוגעת בתפקוד של המשטרה?

"אנחנו אחת המשטרות היחידות בעולם שעוסקת באכיפה באופן כל כך רחב, וחילקנו הכי הרבה קנסות. ברור שהמשימה הזו פגעה בנו, במשימות שיטור אחרות, במתיחת כוח האדם עד קצה גבול היכולת, ובעיקר ביחסי שוטר־אזרח. אכיפת הקורונה גוררת חיכוך גדול עם ציבור שרובו שומר חוק ונורמטיבי.

"הפקנו לקחים מאז הגלים הראשונים, פרסמנו תיעוד ממצלמות גוף בעימותים מול האזרחים, והרגשנו שהביקורת כלפי המשטרה בנושא הזה דעכה. היום אנחנו עוסקים יותר בהסברה ואוכפים בנוקשות מפירי בידוד סדרתיים או מקומות בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. חשוב שהציבור יידע שציות להגבלות הוא אחריות אישית שלו, והאכיפה אינה תחליף".

• • •

בחודש שעבר, לאחר שלוש שנים ללא תקציב, אושר תקציב המדינה לשנים 2023-2021. למשטרה אושרו 14 מיליארד שקלים לשנה הקרובה, ועוד כ־2 מיליארד נוספים, המיועדים ברובם לטיפול בפשיעה במגזר הערבי.

"בשלוש השנים האחרונות לא גדלנו אפילו בשוטר אחד, ולא יכולנו להתפתח מבחינה טכנולוגית", אומר גולדברג. "המפכ"ל ביקש עוד 5,000 תקנים, ואושרו לו 1,100, שזה לא מעט. 90 אחוזים מהתקנים יוקצו לאנשי שטח, בעיקר לתחנות המשטרה במגזר הערבי ולהרחבה של מג"ב למטרות תגבור, כדי שנהיה מוכנים יותר לאירועי קיצון.

"השוטרים יהיו יותר זמינים לציבור. אזרח יתקשר למוקד 100, ויהיו יותר אנשים שייתנו לו מענה. יהיו יותר ניידות בכבישים. יותר כוחות בתחנות העירוניות שיטפלו באירועי פשיעה שוטפת, כמו גניבות רכב, פריצות לבתים, סכסוכי שכנים. השוטרים המקומיים יידרשו הרבה פחות לאירועי תגבור, למשל הפרות סדר בירושלים, כי מג"ב הם שייתנו את המענה".

יש שחיקה בהרתעה של המשטרה. אזרחים פחות חוששים משוטרים ולא מהססים להתעמת איתם, להעליב אותם או לתעד אותם בסרטונים בסטורי או בטיקטוק.

"נכון, יש שחיקה בהרתעה של השוטר. לא מעט מזה נובע מחוסר גיבוי של גורמים מסוימים. למשל, החקירה של שני לוחמי מג"ב, שחיסלו את המחבל בשער שכם, פוגעת בהרתעה. 70 אחוזים מהעבריינים שנתפסים היום על החזקת נשק לא יושבים אפילו יום אחד בכלא. השוטר רץ, עובד 24 שעות, כותב דו"ח פעולה ומביא את החשוד לבית המשפט, רק כדי לגלות ששם הוא משתחרר הביתה.

"לפני כמה ימים עצרנו צעיר מראשון לציון, שכתב בפייסבוק 'לרצוח את שבתאי, ויפה שעה אחת קודם'. האיש קורא לרצוח את המפכ"ל, הוא מובא להארכת מעצר, ובית המשפט מחליט לשחרר אותו הביתה. זה מתסכל את השוטרים, זה מחליש אותם ואת היכולת שלהם לפעול".

ואולי ירידת ההרתעה קשורה לירידה באמון הציבור. המשטרה מדווחת בכל שנה על ירידה בפשיעה, ובמקביל יש ירי בכבישי הדרום וחיסולי חשבונות של משפחות הפשע.

"קשה להתמודד עם תחושות. בסופו של דבר, הפעלת היחידות המיוחדות במאבק בפשיעה תביא את השינוי, ויש כבר שינוי. לפני כמה חודשים, כדי להחזיר את ההרתעה בהפרות סדר המוניות, כמו באירועי שומר החומות, המפכ"ל הורה להחזיר את האלות, אחרי 20 שנים שבהן לא היו בשימוש". 

שימוש באלות יחזיר לציבור את האמון במשטרה?

"מה שיחזיר את האמון הוא המעטפת שהמשטרה תיתן לשוטרים בעקבות התקציב החדש. כשלשוטר יהיה טוב, הוא יהיה גם טוב יותר לציבור.

"למרות הנטייה לחבוט במשטרה ולדבר על אמון הציבור, אנחנו מקבלים מדי יום יותר ממאה  בקשות של אנשים להתגייס למשטרה. לאור תוספת התקנים המתוכננת, יצאנו לאחרונה בפרסום שקורא לציבור להתגייס, ומספר הפניות הוכפל. הנתון הזה בלבד מעיד שמשטרת ישראל נחשבת לארגון שממלא תפקיד משמעותי בחברה הישראלית.

"תהליך המיון יימשך שנה, אבל המספרים האלה יאפשרו לנו לגייס את בעלי הנתונים הטובים והמתאימים ביותר".

tala@israelhayom.co.il