‏''טוויטר, שלום'': יוזמה של השר יועז הנדל, מבקשת לחייב את הרשתות החברתיות להפעיל מוקד בעברית  

חוקים שונים ששמותיהם נזרקים לאוויר ויש בלבול ביניהם: נשתדל לעשות סדר כרונולוגי.

חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, הגיש בכנסת קודמת הצעת חוק שנועדה לייצר תמריץ לרשתות חברתיות להימנע מצנזורה ובוודאי מצנזורה מפלה.
מטרת ההצעה, שסייעתי במעט בניסוחה: להתמודד עם השתקה ופגיעה בחופש הביטוי של האזרחים. "חוק הרשתות החברתיות".
הצעה זו עלתה גם בכנסת זו, על ידי עמיחי שיקלי, שלמה קרעי וגלית דיסטל בה תמכו רבים לרבות עבדכם הנאמן. היא נפלה בהצבעה בחודש יולי השנה.

מאחר ואת ההסדר כולו, אי אפשר לקדם בקואליציה הזו ניסיתי לקדם חלק קטן אך משמעותי מאותה הצעה של עמית הלוי, וזה הסדרת מנגנוני ההסרה והערעור, כך שיהיו יותר שקופים כלפי המשתמשים ויהיו חייבים להינתן בתוך פרק זמן קצר.
המנגנונים האלה, שקיימים היום ופועלים בצורה לא טובה, המאפשרת למעשה לרשתות להתחבא מאחורי טענות עמומות כמו "הפרת כללי הקהילה" או "דיווחים שהתקבלו", צריכים להיות מוסדרים בחקיקה על מנת להגן על חופש הביטוי שלנו האזרחים, מפני הרשתות.

את ההצעה הזו, אני מנסה לקדם בהסכמה קואליציה ואופוזיציה יחד עם חה"כ אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו), ואתמול ראיתי שגם יועז הנדל רוצה לקדם משהו דומה לזה כהצעה ממשלתית.

כחלק מתמיכתי בהצעה זו סוכם על כך שההצעה תתמקד במתן אפשרות לאזרח לבקש מהרשתות להסיר תוכן שמסית לאלימות, מהווה הטרדה מינית או מידע רגיש בדומה לאופן הטיפול במוקד 105 ולא תעסוק במבחנים עמומים או בהסרת מידע בשל טענות לפייק ניוז וכדומה.

מצד שני מבקשת הצעת החוק לחייב את הרשתות לדווח גם למבקש הסרת המידע, וגם למפרסם המידע, את הנימוקים להסרה או לאי ההסרה ואת אפשרויות הערעור.
חשוב להדגיש שהחוק הזה לא מחייב הסרה או מאפשר הסרה של תוכן שהרשתות לא מסירות היום. כל מה שהחוק עושה הוא לחייב את הרשתות לנמק בתוך זמן סביר, לתת אפשרות לערער ולהעמיד מוקד אנושי כדי שאדם שפורסמה (למשל) תמונת עירום שלו, והוא מבקש להסיר אותה באופן מיידי, לא יצטרך להתמודד עם טופס אילם כשבכל דקה שעוברת, עוד אנשים נחשפים והפגיעה בו הולכת וגדלה.
שם הצעת החוק הזו: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירותים מקוונים).

חוק אחר שמקודם כרגע, של מאיר יצחק הלוי ואח' הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב-2021. חוק זה והחוק הממשלתי שככל הנראה יקודם יחד איתו, הם חוקים שמאפשרים הסרת תוכן, ואף מחייבים את הסרת התוכן. מייצרים הליכים חדשים של הסרת תוכן על ידי שופט וכד'.
הצעות חוק אלו מאוד בעייתיות, וזכו לביקורת סופר מוצדקת על ידי נתניהו ועל ידי חברי כנסת רבים אחרים. הם גם זוכים לביקורת קשה מארגונים חוץ פרלמנטריים, מימין ומשמאל, ובצדק רב.

כל מה שאני מבקש, זה לא לעשות סלט ולא לשפוך את התינוק עם המים.

1. חוק הרשתות החברתיות שנפל ביולי של גלית דיסטל ושות' - חוק טוב בגדול.

2. חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירותים מקוונים), של אלינה ברדץ' ושלי (קואליציה אופוזיציה) חוק טוב בגדול (אם כי חלקי)

3. חוק הסרת תוכן של מאיר יצחק הלוי ושות' - חוק צנזורה בעייתי מאוד.