מודאג מאוד מהדברים'': ראש המוסד לשעבר בתגובה לתחקיר על יוסי כהן  

"אכן. יש לי פוזיציה קשה מאוד נגד שרלטנים, שקרנים, מסיתים ונאשמים סידרתיים בפלילים. אני עוף מוזר. מודה"

https://tinyurl.com/4ezs5s4j
https://www.psakdin.co.il/

הבעל הגיש את תביעת הגירושין נגד אשתו ואם שלושת ילדיו, בטענה שבמשך שבע שנים היא בגדה בו עם חברו הטוב. בתביעה – שהוגשה לבית הדין הרבני בתל אביב באמצעות עו"ד מיה רשל ארבל – הוא סיפר כי נושא הבגידה נפתח בינו לבין אשתו והם אף ניסו לתקן את המצב בטיפול זוגי, פסיכולוגי והוליסטי, אך לא צלחו את המשבר.

האישה, שיוצגה בידי עו"ד שמעון פרץ, הכחישה את טענת הבגידה והודיעה כי היא מעוניינת בשלום בית (אם כי הגישה תביעות רכוש, מזונות ומשמורת ילדים בבית המשפט למשפחה), אף שלטענתה בעלה בגד בה עם הפקידה שלו – שהיום הוא מתגורר עמה.

כדי לנסות להוכיח את צדקת טענותיו, הציע הבעל בדיון שהתקיים לפני כשלושה חודשים, שאשתו תוותר על סודיות רפואית כדי שיוכל להעיד את אחד המטפלים ויוכיח כי נושא הבגידה היה מדובר וידוע. למרות שבית הדין הבהיר לאישה כי מדובר בוויתור נקודתי שיעסוק רק בשאלה אם נושא הבגידה עלה בשיחות – האישה סירבה. היא גם סירבה להישבע שלא בגדה או להיבדק בפוליגרף.

דין מתחמקת

אב בית הדין הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן והרב יצחק רפפורט הביעו תמיהה על התנגדות האישה:"אם אכן האשה לא בגדה בבעלה הרי שאין לה ממש לחשוש מקבלת עדות המטפלים. במיוחד לאור העובדה שבית הדין הבהיר שהעדויות המבוקשות יעסקו אך ורק בשאלה אם עלה ענין של בגידה במהלך הטיפול ולא יחדרו לפרטיות האשה בשום צורה".

לעמדת הדיינים,"סירוב האשה למתן העדויות האמורות יכול להיות מובן רק אם אכן צודק הבעל ואכן האשה בגדה בו ועניין הבגידה עלה בטיפולים".

מהבעת תחושות וסברות עברו הדיינים לבדוק את הנושא ברמה ההלכתית, ומצאו כי הסירוב כמוהו כהתחמקות ממתן תשובות ומניעת בירור האמת – והדבר מאפשר לקבל את טענות הבעל במלואן.

לפי דעת הפוסקים, כתבו הדיינים, כשמדובר בענייני ממון, כאשר בעל דין לא מאפשר את בירור הטענות נגדו תוך התחמקות ממתן תשובות, ניתן לחייבו גם מבלי לברר את הטענות נגדו לאשורן. הלכה זו, הם קבעו, חלה גם על בירור "מעשה זנות", כפי שניתן ללמוד מהרמב"ם – הלכות סוטה – אותה הלכה שדנה באישה הנחשדת בבגידה ומסרבת לשתות מים 'ארורים' (רעילים). לפי רש"י, למשל, אישה שמסרבת לשתות מים כדי להוכיח שלא בגדה, למעשה מודה בכך שהיא טמאה.

הדברים הללו הובילו את הדיינים לקבוע כי כאשר אישה מונעת בירור של חשש כי זנתה – החשש נותר ועמו הספק שהיא יכולה לחזור לבעלה. משכך, הדיינים פסקו כי האישה אסורה לבעלה, ולכן חייבת לקבל את הגט ואף מפסידה את כתובתה.

לפני סיום, ציינו הדיינים כי בכל מקרה, התביעות שהגישה לבית המשפט מעידות על כך שתביעתה לשלום בית אינה כנה והיא "נתנה עיניה בגירושין".

לסיכום, תביעת הגירושין של הבעל התקבלה והצדדים זומנו לגט עוד החודש. בתוך כך צוין כי אסור להם לחזור זה לזו, וכמו כן, אם האישה תרצה להינשא לחברו של בעלה – העניין יצטרך להתברר קודם בבית הדין.

ב"כ התובע: עו"ד מיה רשל ארבל
ב"כ הנתבעת: עו"ד שמעון פרץ
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתה מכיר עליו איזה פרט שהפך אותו לראוי בעיניך?