אמנם נבחרת ישראל לא נמצאת בתקופה הטובה ביותר בתולדותיה, אך הגרלת ליגת האומות זימנה לנו בית עם שלוש נבחרות נוספות שעוברות ימים לא פשוטים. רוסיה, איסלנד ואלבניה רחוקות מאוד מלהרשים, ומצבן הנוכחי משאיר מקום לאופטימיות זהירה מבחינתנו. הנבחרת בכחול-לבן מסוגלת לשאוף לתוצאות טובות מול כל אחת מהן, וגם המקום הראשון אינו בגדר אשליה בלתי אפשרית.
רוסיה – אפורה וכבויה
"לבנדובסקי, איברהימוביץ', שיק, זבולוטני – רק אחד מהם יהיה במונדיאל!" – זה היה הציוץ בטוויטר הרשמי של נבחרת רוסיה אחרי הגרלת פלייאוף מוקדמות גביע העולם, בו שובצו הרוסים נגד פולין, כאשר מנצחת תפגוש את שבדיה או את צ'כיה. חייבים להעריך כאן את ההומור העצמי המשובח, כי גם בהתאחדות יודעים היטב – אנטון זבולוטני, החלוץ המוגבל של צסק"א מוסקבה הוא סוג של בדיחה. הוא רחוק שנות אור מהרמה הבינלאומית, והקבלתו ליריביו הזוהרים גורמת לאוהדים הרוסים לפרצי צחוק בלתי נשלטים.
ואולם, זבולוטני הוא החלוץ הפותח כיום. אטריום דזיובה, גיבור המונדיאל הביתי ב-2018, נופה מהסגל בשל סכסוך אישי ישן עם המאמן הלאומי החדש ואלרי קרפין, בהחלטה שגרמה לדיון לוהט וייצרי בתקשורת המקומית. סיכויו לחזור כל עוד קרפין עומד על הקווים קלושים. מנגד, גם סיכוייו של קרפין להישאר לא גבוהים, והוא יעזוב כמעט בוודאות את התפקיד אם רוסיה לא תעפיל לקטאר.
אנטון זבולוטני. מושא לבדיחה (רויטרס)על הנייר, הייתה רוסיה רחוקה 11 דקות מהעפלה ישירה – היא הייתה זקוקה לתיקו בקרואטיה במחזור הנעילה כדי לסיים בפסגה, ופספסה בגלל שער עצמי ביזארי של פיודור קודריאשוב. אלא שהנתונים היבשים עלולים להטעות. הן בתקופת סטניסלב צ'רצ'סוב שהודח באמצע הקמפיין, והן עם קרפין, הציגה הנבחרת כדורגל ירוד, והלכה על בונקר מול יריבות בינוניות מינוס כמו סלובניה וסלובקיה אשר נמצאות בעצמן במשבר.
הסגל הרוסי אפור ונטול ברק, וגם השחקנים שהיו יכולים להתפתח תיאורטית לכוכבים נתקעו – הקדנציה של אלכסנדר גולובין במונאקו מוגדרת בשלב זה ככישלון. השחקן היחיד שניתן להגדיר ככוכב ברמה אירופית, השוער איגור אקינפייב, פרש מהנבחרת בתום המונדיאל, בעוד האחים ברזוצקי וסרגיי איגנאשביץ' בכלל תלו את הנעליים. הם הותירו חלל מנהיגותי עצום, ואיש לא הצליח למלא אותו עד כה. ההופעה ביורו 2020 הייתה מביכה, שחקנים רבים לא עונים על הציפיות המינימליות, ונדרש ריענון מהותי מאוד על מנת להחזיר לאוהדים את האמונה בנבחרת. נכון לעכשיו, הקהל לא מאמין בה, והגישה דומה לזו ששוררת בישראל – עייפות וזלזול.
אם רוסיה לא תעפיל למונדיאל, הריענון הזה אכן צפוי להגיע עם המאמן הטרי, וליגת האומות תנוצל כנראה להרצה של סגל חדש לגמרי. זה דווקא עלול להיות בעייתי מבחינת ישראל, כי צומחים ברוסיה מספר צעירים מבטיחים, ובראשם ארסן זכריאן, הפליימייקר של דינאמו מוסקבה. אם הכל ילך כשורה, הוא עשוי להזכיר את אנדריי ארשבין, ואף מעבר לכך. תזכרו את השם.
ואלרי קרפין. דרוש ריענון (רויטרס)איסלנד – משבר מקצועי ותדמיתי
האיסלנדים לא רק הדהימו את העולם ביורו 2016, בו ניצחו את אנגליה והעפילו לרבע הגמר, ובמונדיאל 2018 בו סיימו בתיקו 1:1 דרמטי עם ארגנטינה, אלא גם בנו יסודות איתנים שאמורים לשמש אותם למשך עשורים. רבות דובר על המהפכה שהובילה ההתאחדות עוד בתחילת המילניום, עם הקמת מגרשים מקורים לחודשי החורף, הכשרת עשרות מאמני נוער ברמה גבוהה, טיפוח כישרונות מגיל צעיר ועידוד מעברם לליגות גדולות יותר בשלב מוקדם בקריירה. כך צמח הדור הטוב ביותר שידע איסלנד, והגאווה הלאומית הייתה עצומה. אלפי אוהדים נהרו אחרי הוויקינגים ברחבי היבשת, והחגיגות המשותפות של השחקנים והיציעים הפכו לאטרקציה של ממש. איסלנד הייתה חביבת הקהל הנייטרלי, ללא עוררין.
ואולם, המודל הזה נקלע למצוקה רצינית מאוד, כי תהליך חילופי הדורות נכשל. הוא היה אמור להתבצע בהדרגה, אך אילוצים פנימיים וחיצוניים גרמו לעזיבת שחקני מפתח קריטיים בבת אחת. איסלנד משכה את הסגל המפואר קצת יותר מדי, ואז גילתה שהוא כבר לא שם, בעוד הצעירים מתקשים מאוד להיכנס לנעליהם. העובדה כי על הקווים עומד מאמן צעיר ולא בשל בדמותו של ארנר וידארסון בן ה-43 ממש לא עוזרת. אין לו עשירית מהניסיון של לארס לאגרבק השבדי שהדריך את הנבחרת ביורו 2016, והוא לא מזכיר גם שותפו הלמיר האלגרימסון שעזב בתום המונדיאל ברוסיה.
שחקני נבחרת איסלנד. משבר זהות (רויטרס)מדוע נפרדה איסלנד מכוכביה? זה ההיבט העצוב ביותר של העלילה. הקשר היצירתי החשוב ביותר, גילפי סיגורדסון, נחשד בפדופיליה באנגליה. בלי קשר, התפוצצה פרשה נוספת במסגרתה התלוננה צעירה על אונס שביצע לכאורה הקפטן והמנהיג הדומיננטי ארון גונארסון עוד ב-2010, כאשר שהה עם הנבחרת בדנמרק. עוצמת הפיצוץ גרמה להתפטרות בכירי התאחדות רבים. כמו כן, גם החלוץ קולביין סיגטורסון מתמודד עם האשמות בתקיפה מינית שבוצעה לכאורה ב-2017. זה פשוט יותר מדי. הנבחרת איבדה את האהדה הציבורית, ועל כל הישגיה יש כעת כתם גדול.
בנסיבות אלה בחרו גם ותיקים שלא מעורבים בפשעים לעזוב. השוער האנס האלדורסון בן ה-37 שעצר את הפנדל של ליאו מסי במוסקבה עזב, וכך גם הבלם בן ה-39 קארי ארנאסון. הקשר הלוחמני בירקיר ביארנסון עדיין שם, אך הוא הרחק מעבר לשיאו בגיל 33, והצעירים שנדרשו לפתע למלא את החלל עדיין לא מנוסים מספיק.
איסלנד הייתה אמורה להעפיל ליורו 2020, והפסידה באופן דרמטי בפלייאוף להונגריה, אבל במוקדמות המונדיאל זו כבר הייתה חרפה, עם 9 נקודות בלבד בבית קל יחסית. במקום לסיים במקום השני אחרי גרמניה, דורגה איסלנד חמישית כאשר גם צפון מקדוניה, רומניה וארמניה הקדימו אותה. היא חזרה צעדים רבים לאחור, וחייבת לשקם את המוניטין שלה מורלית ומקצועית. התהליך הזה עשוי לקחת זמן, ושנת 2022 עלולה להיות קשה מבחינת האיסלנדים.
אוהדי נבחרת איסלנד (רויטרס)אלבניה – מאמן מיושן וציפיות לא גבוהות
גם נבחרת אלבניה חוותה את השיא המרשים ביותר בתולדותיה כאשר העפילה ליורו 2016 ועשתה רושם לא רע בטורניר, אבל מאז העסק קצת התדרדר. זו לא נבחרת במשבר עמוק, אך ניכרת עייפות חומר, והציפיות לייצר המשכיות התאדו. במוקדמות המונדיאל, למשל, אמנם ניצחה אלבניה פעמיים את הונגריה, וזה לא דבר של מה בכך, אך שני ההפסדים לפולין היו כואבים למדי. הסגנון המיושן של המאמן האיטלקי בן ה-76 אדי רייה לא תרם להרפתקה, ובנבחרת יודעים שיידרש בקרוב שינוי כיוון משמעותי על מנת לרענן את הגישה.
בינתיים, רייה עוד שם, ואתמול הוא עורר שערוריה בקנה מידה לאומי כאשר הצהיר בראיון טלוויזיוני כי החלוץ הצעיר ארמנדו ברויה צריך ללמוד לעשות הגנה כדי לקבל דקות משחק. ברויה בן ה-20, יליד אנגליה ובוגר האקדמיה של צ'לסי שמושאל העונה לסאות’המפטון, הוא התקווה הגדולה ביותר של הכדורגל האלבני, וההתבטאות של האיטלקי נתפסה בחוגים רבים כהזויה. "רייה היה מספסל גם את מסי ואת באג'ו", העיר הפרשן שקלקים מוצ'ה.
ארמנדו ברויה (רויטרס)יש לומר כי ללא קשר לזהות המאמן, אלבניה אינה מתפארת בסגל משובח במיוחד, וחלק נכבד משחקני ההרכב מייצגים קבוצות זוטרות למדי. הכוכב הבולט היחיד שמפגין יכולת גבוהה ויציבה בקבוצה גדולה הוא בלם אטאלנטה בראט ג'ימסיטי. לעומתו, המגן אלסעיד חוסאי – פעם כוכב נאפולי, אך כעת בדעיכה בלאציו.
בדור הצעיר יש הבטחות, ופרט לברויה כדאי לציין את בלם רומא, מראש קומבולה בן ה-20, אבל באופן כללי זו נבחרת מוגבלת וקצת משעממת. ישראל בוודאי לא צריכה להרגיש נחותה בהשוואה אליה.