"חבל שהמשפחה לא הייתה כאן", אמר סרג' גנאברי אחרי המופע שלו בשטוטגרט ביום שלישי. באיירן מינכן חגגה עם 0:5, והכוכב עם תספורת אפרו מפוארת היה חתום על הישג מיוחד: הוא הבקיע שלושער ובישל עוד פעמיים.
זה התחיל במחצית הראשונה עם בעיטה מסובבת מרהיבה מהאגף השמאלי לחיבורים הרחוקים. אחרי ההפסקה, חתך גנאברי מימין ושלח כדור חכם לפינה ברגלו השמאלית – החלשה לכאורה. בדקה ה-69, הוא אירגן מסירת עומק מושלמת לעברו של רוברט לבנדובסקי שלא נוטה להחמיץ כאשר מעמידים אותו מול שוער. עוד שלוש דקות חלפו, והפולני השלים צמד בזכות מסירת זהב נוספת של גנאברי. מיד לאחר מכן, הגיע גם השער השלישי הפרטי שלו.
קצת חבל שהמאמן יוליאן נאגלסמן ריחם על שטוטגרט והחליף אותו, כי גנאברי יכול היה להשוות שיא בונדסליגה במילניום הנוכחי – מעורבות ישירה בשישה שערים במשחק, ששייך לקלאודיו פיסארו ולטימו ורנר. הקשר המחונן לפחות הישווה את השיא האישי שלו, אשר נקבע במשחק המיתולוגי נגד טוטנהאם בליגת האלופות. אז הוא הפציץ רביעיה והוסיף אסיסט (ללבנדובסקי, כמובן) בדרך ל-2:7, בתחילת המסע לזכייה המוחצת בגביע האירופי הנכסף.
היה קרוב לשיא. גנאברי (רויטרס)אז היה זה מקרה אירוני במיוחד, כי גנאברי חגג בלונדון על חשבון היריבה המושבעת של האקסית ארסנל, שלא ידעה פעם להעריך אותו כראוי, לא נתנה לו הזדמנויות אחרי שהחלים מפציעה בברכו, שלחה אותו להשאלה הזויה אצל טוני פוליס בווסט ברומיץ', ולבסוף מכרה אותו במחיר מצחיק בחזרה לבונדסליגה. ובכן, גם ביום שלישי היה זה ערב מרגש עבור גנאברי, כי הוא היה מעורב בחמישה שערים בעיר שהוא מכיר היטב – הרבה יותר טוב מלונדון. הוא נולד בשטוטגרט, גדל באקדמיה של שטוטגרט, ושומר פינה חמה מאוד בלב למועדון שטיפח אותו.
אולי לא יהיה מדויק לגמרי לקרוא לגנאברי אוהד שטוטגרט מגיל אפס, כי השאיפה המרכזית שלו תמיד הייתה לשחק בבאיירן, אבל הוא בהחלט היה מחובר מאוד גם לקבוצה הבכירה מעירו, והתלהב מאוד להצטרף לאקדמיה שלה ב-2006. היה זה שנתון מוצלח מאוד בשטוטגרט – גנאברי הצטרף שם לוורנר, ובחלוף שנה צוות אליהם גם יוזואה קימיך. ביחד, הם זכו בכותרות רבות בטורנירים לקבוצות הצעירות, אבל רק ורנר ייצג לבסוף את הקבוצה הבוגרת. קימיך הצטרף ב-2013 לפרוייקט החדש של רד בול בלייפציג, גנאברי זוהה על ידי הסקאוטים של התותחנים שנתיים קודם לכן, והיה הראשון לעוף מהקן.
שיחקו ביחד בשטוטגרט. גנאברי עם ורנר (רויטרס)מצד אחד, ההרפתקה שלו באנגליה הייתה בעייתית והאטה את התקדמותו, כי את עונתו המלאה האמיתית הראשונה בליגה הבכירה הוא עשה רק בגיל 21 אחרי שעבר לברמן. מצד שני, ההתנסות באקדמיה של ארסנל סייעה לו לפתח משחק מגוון יותר, והמשחקים הבודדים בפרמייר-ליג חישלו אותו. גם כך הוא גדל במשפחה רב תרבותית – אביו, ז'אן-הרמן, הגיע בזמנו לגרמניה מחוף השנהב כדי ללמוד את השפה ולחזור להיות מורה במולדתו, אבל תוכניותיו "השתבשו" כאשר התאהב באישה מקומית והקים משפחה. לימים, הופיעו בעיתונות הגרמנית דיווחים מופרכים על כך שז'אן-הרמן היה כדורגלן וייצג את נבחרת חוף השנהב, ולא ממש ברור מי המציא את השטות הזו, אבל דבר אחד בטוח – לא היה אדם שהשפיע יותר על הקריירה של סרג'.
למעשה, האב היה זה שדחף אותו לכדורגל בכל הכוח. סרג' הצטיין בילדותו גם באתלטיקה קלה, אבל ז'אן-הרמן ידע היכן נמצא הכשרון האמיתי של בנו. הוא עבד איתו על טכניקת בעיטה כל יום בגינה, ובמשפחה אוהבים לספר בצחוק שגנאברי למד לבצע שם את התנועה המפורסמת של אריאן רובן עוד לפני שהעולם הכיר את הכוכב ההולנדי. שם גם הוחדרה בגנאברי האמונה האיתנה שהוא יכול וצריך להצליח, כנגד כל הסיכויים. הגישה הזו עזרה לו מאוד כאשר נקלע לשנים קשות באנגליה, ובזכותה הוא הגשים את החלום. באיירן קראה לו.
עיתונאים יודעי דבר מספרים כי המעבר לברמן ב-2016 הונדס מאחורי הקלעים על ידי הבווארים, שלא רצו ליצור קשר ישיר עם ארסנל על מנת לא להעלות את המחיר. כבר אז סוכם שהוא יגיע למינכן בחלוף שנה, ולכן הייתה זו בעצם עונת השאלה לא רשמית – ברמן רק קיבלה את הכסף מבאיירן תמורתה, ולא להיפך. אחרי השאלה רשמית להופנהיים שחיזקה אותו עוד יותר, גנאברי כבר היה בשל לזהור במועדון המוביל של גרמניה.
קשה להגזים בתרומתו לזכייה בליגת האלופות ב-2020, אבל ההצלחה המסחררת בקבוצה של האנסי פליק הביאה גם ציפיות גבוהות מאוד, ולאחרונה היתה תחושה כי חלה נסיגה מסוימת בכושרו של גנאברי. הוא לא תמיד פתח אצל נאגלסמן העונה, ובליגת האלופות היה בהרכב פעמיים בלבד בשלב הבתים. "אני מבין שסרג' אולי שיחק פחות מהרצוי, אבל אני מכיר אותו היטב כבר מזמן ומעריך אותו מאוד. הוא ישחק המון", אמר המאמן הצעיר אחרי החגיגה בשטוטגרט, והעניין הוא כי גם בנסיבות אלה מספק גנאברי, כמעט מתחת לרדאר, עונה מצוינת.
עם 9 שערים, הוא הכובש השני בטיבו של באיירן בבונדסליגה אחרי לבנדובסקי, בדרך הבטוחה לשבור את שיאו האישי שנקבע לפני שנתיים ועומד על 12 שערי ליגה. באותה עונת 2019/20 מצא גנאברי את הרשת 23 פעמים בכל המסגרות, וגם השיא הזה בהחלט בסכנה – כרגע יש לו כבר 11. עם ראיית משחק פנטסטית, כדרור שובה עין, מסירות זהב והמון ביטחון עצמי, גנאברי הוא כוכב על בכל קנה מידה, ובגיל 26 הוא עוד עשוי להשתדרג.
בבאיירן צריכים לדאוג בנוגע לעתידו של גנאברי? (רויטרס)לכן סוגיית החוזה החדש מתחילה להעסיק מאוד את ראשי המועדון. החוזה הנוכחי מסתיים בקיץ 2023, וכדי לא להיכנס ללחץ מיותר, יש לפעול בהקדם. ואולם, המו"מ שנפתח מזמן – תקוע, והעובדה כי לא תמיד קיבל את מספר הדקות הראוי רק מגבירה את חוסר הוודאות. הפרשה המתוקשרת סביב סירובו המקורי להתחסן מקורונה לא תרמה אף היא לחימום היחסים, ונכון לעכשיו מחזיק גנאברי – שכבר קיבל את החיסון – את הקלפים קרוב לחזה.
החודשים הקרובים יהיו מרתקים בכל החזיתות, והמופע הנפלא בעיר הולדתו הותיר טעם של עוד. יכול להיות שהטוב ביותר עוד לפניו, והעונה הנוכחית תהיה הטובה ביותר בקריירה שלו. ובקרוב, יש לקוות, גם המשפחה תזכה לצפות בו מהיציעים.