היום בוועדת הכלכלה: סגירת סניפים וכספומטים; רק 5% מבקשות הבנקים סורבו  

דיון סוער על עמלות הכספומטים וסגירת סניפים: “הרגולטורים כדררו אותנו – לדיון הבא נזמן את שר האוצר והשרה לשוויון חברתי”, אמר ח”כ ביטון | סגנית המפקח על הבנקים: “אנחנו לא מפקחים על הכספומטים הפרטיים” |  רשות שוק ההון ורשות התחרות: פיקוח על העמלות יגרום נזק ויפגע בפריסה הגיאוגרפית | ביטון איים: יש דברים ששווה להפיל בשבילם את הממשלה
שי קליין 13.12.2021

 כספומט | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ מיכאל ביטון, קיימה היום דיון מהיר בנושא עמלות הכספומטים הפרטיים וביוזמת היו”ר ביטון עסקה גם בפגיעה באזרחים הוותיקים כתוצאה מסגירת סניפי בנקים. לאחר שבדיון לא התקבלו תשובות שהניחו את דעת היו”ר ביטון וחברי הכנסת, מתח היו”ר ביטון ביקורת על בנק ישראל, רשות התחרות ורשות שוק ההון. היו”ר ביטון הוסיף כי הוועדה תשקול לקדם הצעת חוק שתעביר אליה את הסמכות לאשר סגירת סניפי בנק או לחייב פתיחת סניפים חדשים, ואמר: “על עוולות לעניים שווה להפיל ממשלה. עד היום ממשלות נפלו על משברים פוליטיים, מדיניים וענייני דת ומדינה ואולי יש סוף סוף הזדמנות לצאת למלחמת חורמה לטובת העניים”
היו”ר ביטון פתח את הישיבה ואמר, כי את הדיון בנושא הכספומטים ביקשו לקיים ח”כ נעמה לזימי, ח”כ ינון אזולאי, ח”כ ג’ידא רינאווי זועבי, ח”כ עופר כסיף, ח”כ שלמה קרעי וח”כ יעקב מרגי. הוא הוסיף כי במקביל לכך סניפים נסגרים ונעלמים והדבר פוגע בעיקר באזרחים הוותיקים ובמוחלשים. כמו כן ציין היו”ר ביטון כי חברת כספונט מחזיקה ב-76% מהכספומטים הפרטיים, ואמר כי הוא מתפלא על רשות התחרות שלא מכריזה עליה מונופול ולא מפקחת על המחיר.

סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ניסתה להסביר ואמרה כי היא בעצמה אחראית על מתן אישור לסגירת סניף, והיא מאשרת רק אחרי שהוא בטוחה באופן מלא שהלקוחות לא נפגעו. חברי הכנסת התפרצו לדבריה וח”כ לזימי אמרה בתגובה כי רק 5% מהבקשות של הבנקים לסגור סניפים לא אושרו. פרץ השיבה כי 20% מהבקשות או נדחו או שאושרו בתנאים מסוימים. באשר לכספומטים הפרטיים אמרה פרץ כי הם לא בפיקוח בנק ישראל, והסכירה כי רשות התחרות הכריחה את הבנקים למכור את הכספומטים. “בעקבות זאת יש הרבה יותר כספומטים בישראל, ואנחנו במצב הכי טוב בעולם בנושא זה”, אמרה. חברי הכנסת הקשו וביקשו לדעת האם גם במצב העמלות אנחנו במצב הכי טוב בעולם.
ח”כ מרגי אמר כי במקום לדון בכמה משלמים צריך לדון בשאלה למה בכלל משיכת כסף מכספומט עולה כסף. ח”כ קרעי קרא לחייב את הבנקים להציב יותר כספומטים חינמיים, והיו”ר ביטון אמר כי תשובת בנק ישראל מעבירה את האחריות לרשות התחרות ולרשות שוק ההון ומכדררת את הכנסת. עוד הוסיף היו”ר ביטון כי דיסקונט מחזיקים, ישירות ובשרשור, קצת פחות מ-20% מכספונט, ושאל איך זה לא אחריות של בנק ישראל לפקח עליה.
מנכ”ל כספונט, משה כץ, אמר בתגובה: “הרווח של דיסקונט הוא זעום ולא מכסה אפילו משכורת של סמנכ”ל אחד בבנק”. עוד הוא הוסיף כי יש מקומות, כמו בכנסת, שמשתתפים בעלות ומסבסדים את העמלה. חברי הכנסת התפרצו לדבריו ואמרו כי זה לא יאמן וכי הדבר חמור מאוד. ח”כ מרגי אמר כי הבנקים צריכים לממן את הכספומטים הפרטיים, ולא הצרכן.

נציג רשות שוק ההון, אהוד מוריה, טען כי לא בטוח שהדגש צריך להיות על העמלה, אלא על הפריסה הגיאוגרפית. דברים דומים אמר גם נציג רשות התחרות, אודי פוגל, שהוסיף כי בעבר היה פיקוח על המחיר ולאחר שהפיקוח על המחיר הוסר פריסת הכספומטים עלתה, והגבלת העמלה תגרום לנזק.
ח”כ מרגי העיר כי אין לו ציפייה מהממונה על התחרות. “אני כופר בזה שהמפקח על הבנקים דואג לי, הוא דואג ליציבות הבנקים וכך גם הממונה על שוק ההון בתחומו, ואת הממונה על התחרות צריך להעיר משנתו”, אמר. ח”כ עופר כסיף אמר כי החטא הקדמון הוא סגירת הסניפים, ומה שגורם לזה זה הרצון של בעלי ההון להרוויח עוד. ח”כ קרן ברק הוסיפה כי בבנק ישראל יושבים במגדל השן ואין להם מושג מה קורה למטה בסניפים.
כאמור, בתום הדיון הסוער סיכם היו”ר ביטון ואמר: “לדיון הבא נזמן את שר האוצר והשרה לשוויון חברתי”. הוא הוסיף, כי הוועדה תשקול לקדם הצעת חוק שתעביר אליה את הסמכות לאשר סגירת סניפי בנקים או לחייב פתיחת סניפים ואמר: “אם לא יספרו אותנו נביא חוקים, ואם לא יספרו אותנו בכנסת לא נצביע בכנסת. על עוולות לעניים שווה להפיל ממשלה. עד היום ממשלות נפלו על משברים פוליטיים, מדיניים וענייני דת ומדינה ואולי יש סוף סוף הזדמנות לצאת למלחמת חורמה לטובת העניים”.

מי בדיוק מפקח?

קודם לכן אמר ביטון, כי “הוועדה רואה בחומרה את המצב שבו אזרחים תמימים נדרשים לשלם עמלות של מאות אחוזים ממה שהיה בעבר, באמצעות הפרטת מערכת הכספומטים באופן שיצר שליטה מוחלטת של חברות פרטיות וכספומטים פרטיים. אנחנו מבקשים מרשות התחרות לבדוק האם יש מונופול של חברה שמחזיקה 76 אחוז מהתחום. דבר שני שחמור הוא כפל עמלות, לבנק ולחברה פרטית או חברה פרטית שבבעלות עקיפה וישירה של בנק דיסקונט, שמרוויחה גם מעמלת שורה וגם מחברה בת. אם קשיש שמרוויח את קצבת הזקנה שלו רוצה ללכת למכולת עם מזומן ומבצע 12-15 משיכות חודשיות הלכו לו 100 שקל על עמלות רק לכספומט, מתוך אותם 2000-3000 שקל שיש לו. זה 5 אחוז מההוצאה החודשית שלו. איך הגענו למצב הזה? האם יעלה על הדעת שרק פעילות של מוחלשים תהייה עשרות או מאות שקלים בחודש? זה לפתחה של רשות התחרות שלא עושה תפקידה באופן נחוש בנושא הזה, וזה לפתחה של רשות שוק ההון שאמורה לפקח על הכספומטים הפרטיים אבל לא מוכנה להגיד שהיא אחראית על העמלות והתחרות, אז איזה פיקוח היא בדיוק עושה? ולפתחו של המפקח על הבנקים, כי אם הבנקים הקימו חברות פרטיות איך לא בודקים מה הם עושים שם? אם דיסקונט ידע להקים חברת בת למה לא ניהל כספומטים בעצמו?”.
“על כל השאלות האלה נבקש תשובות בדיון נוסף בעוד חודש וחצי. בדרך כלל אנחנו לא דורש משרים לבוא לדיונים, אך הפעם אדרוש משר האוצר ומהשרה לשוויון חברתי לבוא לדיון הבא. היינו פה במשחק כדורגל ולא הכנסנו גול. אולי אם שר האוצר, המאמן, יבוא לדיון הבא אז השחקנים יבקיעו גול”, סיכם היו”ר ביטון.

בהמשך לדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בעניין פריסת הכספומטים וסגירת הסניפים אומרים באיגוד הבנקים כי “הנתונים מראים שהשירות שמקבל הצרכן הישראלי מן הבנקים בשני ההיבטים הללו הוא מן הטובים בעולם.
“מספר הכספומטים בישראל, ביחס לשטח, הינו הגבוה בעולם. מספר הסניפים לאלף קילומטר הוא גדול באופן משמעותי מן הממוצע המקובל במדינות ה-OECD. שיעור סגירת הסניפים בישראל הינו נמוך מן המקובל בעולם ולמרות זאת, רק בישראל הבנקים נדרשים לאישור של המפקח על הבנקים על מנת לסגור סניף וזאת בניגוד לכל מגזר עסקי אחר.
“למפקח על הבנקים בישראל סמכויות מרחיקות לכת בכל הקשור לסגירת סניפים, ולכן במרבית המקרים כדי לסגור סניף הבנקים נדרשים להציע פתרונות חלופיים על מנת שתתאפשר סגירת הסניף. חשוב לזכור, כי 85% מהפעילות הבנקאית מתנהלת היום באמצעים דיגיטליים ולכן סניפי הבנקים נשארים במרבית שעות היום ללא פעילות משמעותית.
“יחד עם זאת, המערכת הבנקאית רגישה ותעשה את כל המאמצים שעומדים לרשותה כדי להקל על ההתנהלות של האוכלוסייה המבוגרת מול הבנק. המערכת הבנקאית ביחד עם הפיקוח על הבנקים והמשרד לשוויון חברתי ביצעה פעולות רבות כדי לשפר את נגישות האוכלוסייה המבוגרת לבנק. ציבור הלקוחות הוותיקים של הבנקים חשובים לבנקים ולכן על הבנקים, כל אחד באמצעים העסקיים שעומדים לרשותו בנפרד והמערכת הבנקאית כולה, מוטלת האחריות להמשיך ולשפר את השירות ולדאוג להם ולעשות כל מאמץ כדי שהשירות שניתן להם לא ייפגע”.