מעכשיו אמרו: הבמאית אסי לוי

הרזומה שלה כולל עשרות הצגות, סרטים וסדרות טלוויזיה, והיא אחת השחקניות העסוקות בארץ • עכשיו, בגיל 52, לוי מביימת לראשונה הצגה בתיאטרון חיפה: "רכוש נטוש"

אסי לוי , צילום: אפרת אשל

אחרי שבשנה האחרונה חזרה השחקנית אסי לוי לאהבתה הראשונה, המוזיקה, הוציאה אלבום בכורה והזכירה לכולם שהיא לא רק שחקנית אלא גם זמרת - כעת היא כובשת יעד חדש ומתפקדת לראשונה כבמאית.

זה יקרה בתיאטרון חיפה, שבו החלו בימים האחרונים החזרות להצגה "רכוש נטוש" מאת שולמית לפיד, שתעלה בפברואר בבימויה של לוי - שגם משחקת בה לצד גל מלכה ונופר סלמאן.

עבור לוי זהו צעד טבעי בדרך שהיא מפלסת לעצמה כבר שנים: "אני לא יודעת כמה הספקתי לפנטז על זה כמו שפשוט לכך כיוונתי", היא מחייכת, "בסוף, זו הבמאית שמבצעת את הבחירות. זה נכון שבתפקידים שגילמתי עד היום הבאתי מהעולם שלי, אבל בסופו של דבר זה לשרת את עולמו של הבמאי, ועבורי כעת זה תענוג גדול. כשחקנים אנחנו מרגישים שאין לנו שליטה, אך כבמאית השליטה בידיים שלי, לטוב ולרע. הרבה יותר קל לשבת מהצד ולקטר 'מה הבמאית הזאת עושה', לשבת ולהקשיב מאשר להיות זו שנואמת ומקבלת את האחריות, אבל אותי זה מרתק ומרגש. זה משהו שהתחלתי עם האלבום שלי שיצא לאחרונה".

זה באמת המשך ישיר לשנה מאוד מוצלחת, שבה הוצאת אלבום ראשון.

"נכון, פתאום אלה דברים שלי ולא של אחרים. לא היה לי ספק שהואיל ותחומי העניין שלי רחבים בתוך האמנות - אני מתעניינת גם בצילום, בעריכה, בכתיבה ובמוזיקה שהיתה שם מאז ומתמיד - זה המשך טבעי, כי תמיד התפזרתי. נשאלת השאלה רק איך לא עשיתי את זה קודם".

ועכשיו כשהאלבום בחוץ, איך זה מרגיש?

"אני לא נותנת לעצמי יותר מדי זמן להתרפק על הצלחה ועשייה, אני כבר בעוד פרויקט. הכל מתחבר לי יחד, ומרגש אותי מאוד ליצור עולם. אני מרחפת".

המחזה מגולל את קורותיהן של אלינור ועליזה שגרות עם אמן טוני (לוי), ומקבלות ממועצת היישוב שבו הן מתגוררות הצעה למגורים ראויים בתמורה לפינוי החורבה שהיתה להן בית עד כה. בעוד הנערות מבקשות להיחלץ ממעגל העוני והבדידות שכפתה עליהן אמן, טוני עצמה נאחזת בעבר ונחושה להיאבק עד חורמה על המבנה העלוב. "זה אחד המחזות הטובים בארץ בעיניי. הוא על־זמני ורלוונטי, על משפחה שגרה בבית ערבי במטע של מנגו שקיבלו מהמדינה, רכוש נטוש שהמדינה יישבה. כשהם מקבלים צו פינוי כי רוצים לבנות כביש על הבית ולהעביר אותן לשיכון ליד, טוני, גרושה שחיה עם שתי בנותיה ומגדלת אותן ביד קשה, מסרבת לחתום, לעומת הבת הצעירה שמאוד רוצה שייצאו משם".

את מביימת לראשונה, ועוד את עצמך. מאתגר?

"זה נראה לי טבעי. גם כשחקנית אני משתתפת ומציעה לבמאים שלי הצעות. יש לי יתרון כשחקנית שבאה לביים, ואני מכירה את השחקנית הראשית" (צוחקת).

פורום יוצרות התיאטרון בישראל מקיים קמפיין נרחב בשם 50/50, הקורא לייצוג הולם ושוויוני של נשים בעולם התיאטרון בתפקידי בימוי ועמדות מפתח. מינויה של לוי כבמאית הוא עוד צעד קטן בדרך למציאות שוויונית. "אין מספיק נשים שמביימות בתיאטרון ובקולנוע, אבל לשמחתי בראש תיאטרון חיפה עומדת ניצה בן צבי, ועושה הכל מצידה כדי לקדם את זה. זה מוערך בעיניי. כל קילומטר מתחיל בסנטימטר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר