מורה מבוכים: נדב ניצח את שיתוק המוחין - ועובד כסדרן בכנסת

נדב הלפרין נולד עם שיתוק מוחין. למרות הקשיים בחייו, הוא מעולם לא ויתר לעצמו, התנדב לשירות לאומי, למד בישיבה וכבר כמעט 16 שנה משמש סדרן בכנסת, שהפכה לביתו השני.

מדי יום נדב מסייע לאזרחים רבים להגיע אל כל פינה נסתרת במשכן ומכיר את מיקומו של כל חדר וחדר בכנסת. אל המשכן מגיעים מדי יום מאות ואלפי מבקרים לסיורים, לטקסים ולדיונים בוועדות. רבים מהמוזמנים נדרשים להגיע אל לשכות ח"כים ולא יודעים מהי הדרך הקצרה ביותר בין מסדרונות הכנסת הסבוכים, שיוצרים הרגשת מבוך של ממש.

אפילו עובדים ותיקים יעידו כי אחרי שנים במשכן הם עדיין מגלים לעיתים חדרים חדשים שלא ידעו על קיומם. בכנסת נבחנו בעבר פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו ניווט באמצעות המכשיר הנייד ויסייעו ליותר מ־200 אלף המבקרים במשכן מדי שנה, אך עד לשלב זה לא נמצא המענה הטכנולוגי הראוי לאתגר.

כדי לסייע למבקרים, סדרנים נדרשים לסייע בהכוונת המבקרים אל יעדם. מבין הסדרנים, נדב נחשב למי שיודע בעל פה את הדרך אל כל אחד מחדרי הח"כים במשכן. הוא אף זכה לכינוי "ווייז המשכן".

הלפרין בן ה־37 מתמודד עם שיתוק מוחין מורכב מלידה, ועובד בכנסת מאז שנת 2006. הוא בעל יכולת התמצאות מרחבית יוצאת דופן המאפשרת לו "להכווין כל אורח אל חדרי הח"כים במהירות ובדיוק מרבי", כך הוא מסביר. "המשרד שלי צמוד למתחם החדרים 1455-1450. במהלך יום העבודה פונים אלי מבקרים רבים כסדרן מסייע, ואני עוזר להם להגיע אל לשכות הח"כים. בראשי אני רואה את מבנה הכנסת כמו מפת ישראל, וכך קל לי לדעת איך להגיע לכל מקום. מבחינתי אולם המליאה זה ירושלים, קומה חמש זה אזור הצפון, קומה מינוס אחת היא אילת וכך הלאה", משתף נדב בראיון עם "ישראל היום".

כמו לרבים מאיתנו, תקופת הקורונה לא היתה פשוטה לנדב, שמתגורר בימים אלה ביישוב פסגות עם הוריו. "מצבי הבריאותי מורכב, והיו תקופות שלא באתי לעבודה. לפני כמה שנים גם חוויתי שלושה התקפי אפילפסיה קשים, ומאז מצבי פחות טוב. כשחזרתי למשכן והיו המון חברי כנסת חדשים היה לי קצת בלבול. גם פורטל הכנסת לא תמיד הספיק להתעדכן בקצב התחלופה של הח"כים", סיפר לנו נדב בחיוך הכובש שלו, "כדי להיזכר בכל המקומות בכנסת, הלכתי בכוונה לאיבוד כדי למצוא מחדש את הזיכרונות שלי", הוא משתף.

הכנסת כארץ ישראל

בשום שלב בחיים נדב לא נתן למוגבלות למנוע ממנו להתנדב, ללמוד ולהגשים את חלומותיו. "התנדבתי לשירות לאומי של שנה בספרייה הלאומית, ועשיתי עבודה נתמכת בבית החולים 'הדסה עין כרם' בתקופה שאריאל שרון נפל למשכב והיה מאושפז בסמוך לחדר שלי. אחר כך גם למדתי בישיבה ונהניתי מהלימודים".

האתגר הבא בחייו הגיע עם הבשורה כי הוא מוזמן לראיון עבודה בכנסת. "בהתחלה הייתי בשוק. ראיתי את המשכן שונה לחלוטין ממה שדמיינתי. כשמנהלת כוח אדם בכיר, מירה פיירשטיין, שאלה אותי במהלך הראיון במה אני טוב, השבתי 'התמצאות במרחב'. אולי בגלל התשובה הזאת זכיתי בתפקיד שאותו אני מבצע באהבה גדולה כבר שנים רבות".

עובדי הכנסת ואנשי התקשורת אוהבים מאוד את נדב. חברי הכנסת לא שוכחים לברך מדי בוקר את מי שיסייע לעשרות מבקרים להגיע אל חדריהם, שממוקמים בסדר שרק מעטים זוכרים בעל פה.

"יאיר לפיד כשר החוץ מגיע ושואל לשלומי וזה משמח אותי. גם חברי הכנסת אחמד טיבי, איתמר בן גביר, אריה דרעי ומירי רגב משוחחים איתי וזה כיף. יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי שאל אותי פעם אם אני זוכר באיזה חדר ישב לפני שנהיה יו"ר הכנסת ועניתי מייד 'בחדר 1415'. יש לי זיכרון למספרים".

נדב הוא לא העובד היחיד עם מוגבלות במשכן. בכנסת מועסקים 34 עובדים עם מוגבלויות, מתוכם 12 במשרות רגילות. סטודנט עם מוגבלות אף נקלט לאחרונה ביחידת הכלבנים במשמר הכנסת. "פועלם של נדב ושאר העובדים עם מוגבלות במשכן משמעותי וחשוב", אמר יו"ר הכנסת מיקי לוי ל"ישראל היום". "הם חלק בלתי נפרד מאיתנו, ומבחינתי שוויון הזדמנויות אמיתי זהו ערך שאנחנו בכנסת מאמינים בו. אני קורא לכל מעסיק לפעול לשילוב ולהעסקת עובדים עם מוגבלות".