נשיא המדינה יצחק הרצוג מספק לראשונה הצצה על מדיניות החנינות במשכן. הרצוג סבור כי יש להחמיר עם עברייני מין בעניין, עברייני אלימות במשפחה ופסולי רישיון נהיגה. מדיניות הנשיא תיתן משקל רב להליכי השיקום ולעבריינים קטינים, וכן למי שנקלעו לחובות בשל משבר הקורונה.
פרט לכך ישנם הליכי חנינה מיוחדים הכוללים מחיקת רישום פלילי לחיילים, בחינה מחודשת של מתווה מחיקת הרישום הפלילי של יוצאי אתיופיה, מחיקת רישום פלילי לעידוד יציאה ממעגל הזנות ומתווה חנינות מיוחד לבעלי חובות על רקע משבר הקורונה.
בזמן חמשת חודשי כהונתו ניתנו בסך הכל על ידי הרצוג 104 חנינות ו-431 דחיות. מתוך החנינות 76 עסקו במחיקה והתיישנות, 24 בקנסות ו-4 בתקופות מאסר. לא ניתנה כל חנינה בקציבת מאסר עולם, פסילת רישיון או הקלה באמצעי משמעת.
נר ראשון במערת המכפלה עם הנשיא (ארכיון) // צילום: משה בן שמחון
סמכויות הנשיא לחנינה כוללות הקלה על עונשם של עבריינים מורשעים המרצים עונשי מאסר, עבודות שירות, קנסות ופסילת רישיונות נהיגה באמצעות הפחתה או המרה, קציבת מאסרם של אסירי עולם ועוד.
לאחר פרשת קצב חוקקו מגבלות ומסננות המגבילות מאוד את הנשיא ממתן חנינה כפי שהיה נהוג בעבר. על בקשות החנינה נעשית עבודת מטה מסודרת הכוללת מערכות כמו משרד המשפטים, ועדות שחרורים הממליצות לנשיא וגורמי מדינה נוספים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו