ארגז הכלים של רשות התחרות (רשות ההגבלים העסקיים בשמה הקודם) כולל מגוון אמצעים ובהם מתן פטור להסדר כובל, אישור מיזוג, מתן הוראות למונופולין ולקבוצות ריכוז וקביעה בדבר קיום הסדר כובל. אחד הכלים שבהם ממעטת הרשות להשתמש הוא הגשת כתבי אישום בגין ביצוע עבירה על חוק התחרות.
ככלל נוהגת הרשות להגיש כתבי אישום שכאלה אך ורק כנגד מי שנטלו חלק בהגבל עסקי אופקי, כלומר הסדר המתקיים בין מתחרים. גם במקרים אלה הנטייה היא להפעיל את האמצעים הפליליים אך ורק כנגד קרטלים, כלומר אותם הסדרים בהם פועלים המתחרים למעשה כישות אחת (כדוגמת הסדרי חלוקת שוק או תיאום מחירים בין יצרנים או ספקים או קמעונאים בינם לבין עצמם).
בכל הנוגע לשאר ההסדרים האופקיים כמו גם כל ההסדרים האנכיים (הסדרים בין מי שאינם מתחרים, כדוגמת הסדרי בלעדיות בין יצרנים או יבואנים לבין קמעונאים), הנטייה היא להמעיט בהפעלת האמצעים הפליליים ולהפעיל לגביהם את הכלים המנהליים, כדוגמת הטלת עיצום כספי.
ברירת המחדל: מאסר בפועל
חריג לכלל זה נוצר על ידי בית המשפט העליון בפסק דין שניתן בפרשת שופרסל לפני כשש שנים, ובמסגרתו נדונו מנהלי החברה לעונשי מאסר בפועל של 4.5 חודשים ו-2.5 חודשים בגין ניסיון ליצירת הסדר כובל עם ספקי הרשת.
בית המשפט טרח לציין באותו פסק דין כי האמצעי הפלילי מופעל במקרה זה, על אף שמדובר בהסדר שהוא לכאורה אנכי, לנוכח עוצמת הפגיעה בתחרות שנגרמה עקב מעשי הנאשמים. באותה פרשה קיבע בית המשפט העליון את העיקרון שלפיו דינו של מורשע בעבירה על פי חוק התחרות הוא מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח.
במרוצת השנים גברה עוצמת הענישה. בפסקי הדין שניתנו בפרשת "קרטל הגיזום" (פס"ד בלווא וכץ), שבמסגרתם הורשעו קבלני גיזום מתחרים בתיאום הצעות למכרז, חלוקת שוק ותיאום מחירים, נדונו הנאשמים למאסר של 11 חודשים (אם כי שם כללה ההרשעה גם עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון).
בפסק דין שניתן בפרשת "קרטל הלחם" (פס"ד דוידוביץ'), שבמסגרתו הורשעו בעלי מאפיות ירושלמים בהסכם אי-תחרות, נידונו הנאשמים לשישה חודשי מאסר (מחציתם בפועל והיתר בעבודות שירות). גם בפסק דין שניתן בפרשת "קרטל מדי המים" (פס"ד בן דרור), שבמסגרתו הורשעו קבלנים מתחרים בתיאום מכרזים בתחום מדי המים, בתיאום מחירים וחלוקת שוק, נדון הנאשם לשישה חודשי מאסר בפועל.
תיאום מחירים בווטסאפ
צעד נוסף במגמת החמרה זו ניתן למצוא בגזר דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בפרשת "קרטל הגיימינג", שבמסגרתו הורשעו בעלי חנויות מתחרות של משחקי וידיאו בתיאום מחירים של משחקי וידיאו באתר זאפ, דרך קבוצת ווטסאפ. הנאשמים בפרשה זו נדונו לעונשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהיקף של בין שישה לתשעה חודשים, וזאת בנוסף לעונשי מאסר על תנאי וקנסות.
עו"ד ערן לבלורה וראןניתן לראות שבגזר הדין בית המשפט טרח לציין את הנימוקים לקולא הקיימים במקרה זה ביחס למקרים קודמים. כך למשל, בפרשת "קרטל הלחם" מדובר היה במוצר צריכה חיוני. ואילו בפרשות "קרטל הגיזום" ו"קרטל מדי המים" מדובר היה במכרזים וכספי ציבור, ובהרשעות בעבירות נוספות. ובכל זאת, העונשים שנגזרו בפרשת הגיימינג קרובים בחומרתם לעונשים שנגזרו באותם המקרים.
בניגוד לנאשמים בעניין שופרסל, שנמנו על הצמרת הכלכלית והעסקית של מדינת ישראל, ואשר חלשו על תאגיד ענק שפגיעתו בתחרות הייתה עצומה ונגעה לשלל מוצרים, הרי שבמקרה זה מדובר בנאשמים שמצבם הכלכלי דחוק, מרקע חברתי פריפריאלי, שהעסקים שעליהם חלשו היו קטנים בהיקפם ושוק המוצר שבו עוותה התחרות, עקב מעשיהם, אינו חיוני. ובכל זאת, העונשים שנגזרו במקרה זה חמורים פי כמה מאלה שנגזרו בעניין שופרסל.
פסק הדין בעניין "קרטל הגיימינג" טרם הגיע לשולחנו של בית המשפט העליון, וספק אם מי מהצדדים יחפוץ להגיש ערעור. עם זאת, יש בגזרי הדין החמורים יחסית שניתנו בפרשה משום איתות אזהרה על פיו המתחרים הבאים שיורשעו בעבירה של פגיעה בתחרות, בשווקים חיוניים וחשובים יותר משוק הגיימינג (למשל שוק המזון או שוק האנרגיה), צפויים לחודשים ארוכים (ואולי אף שנים) מאחורי סורג ובריח.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ערן לב עוסק בתחום ההגבלים העסקיים ופרסם ספר ומאמרים בנושא. מייצג כיום את חברת פלייפוט גרופ בע"מ בבית המשפט העליון בערעור על דחיית תביעה ייצוגית נגדה בעילה של הגבל עסקי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
