עסקה סיבובית: כך מונה אורי זכי בעלה של יו''ר מרצ ליו''ר מרכז הרצל | מינויו הוקדם לבקשתה של רעייתו תמר זנדברג  

השמאל, פעם אחת ולתמיד, איננו יותר מושחת מהימין
הוא גם לא יותר צבוע וגם לא יותר "אנטי-דמוקרט"

הוא פשוט זוכה לגיבוי תקשורתי מוחלט במדינה שבה יש עדר עיתונאים הומוגני במקומות המרכזיים (עם עלי תאנה בודדים שזוכים כמובן לכינוי "שופרות" כל פעם שמשהו בדיווח שלהם לא מסתדר בעין)

זה בדיוק מה שקורה כשאין ביקורת ציבורית כפי שמדגימה לנו ממשלת ה"שינוי":

שחיתות
נפוטיזם
דורסנות
בהמיות
בזבזנות
והמון המון המון צביעות

היא הפכה להיות חלוקה בין רל"בים לביביסטים (כשבאמצע יש כמה שתולשים שערות ולא מבינים איך שורפים להם כל חלקה טובה בשם מלחמת הג'האד המטורפת הזו).

והיא נסובה לא מעט סביב הציר של דמוקרטים מול אינטרסנטים (מבית מדרשו של האדמור הפיראט).

אידיאולוגיה של ימין ושממאל כבר לא מובילה את התקשורת ובעקבותיה גם לא מובילה את הפולטיקאים (שתמיד מישרים קו על פי מדורות השעה 20:00).

אבל צריך להגיד ביושר שגם לפני שהטרלול הרל"בי האיץ בשינאה לתוך חיינו - זו לא היתה מחלוקת בין ימין/שמאל
זו היתה בעיקר מחלוקת בין ציונים לבין פוסט/אנטי ציונים

אני מסכים שמחנה הימין הוא יותר ביביסטי, ומקצתו ימין לאומני, ושמחנה השמאל הוא גם אנטי-ביבי.
אמנם מחנה השמאל אחרי כשלונם החרוץ של נביאיו הקיינסיאנים והניאו-מרקסיסטים למיניהם עבר מעבר חד לפוליטיקה של רטוריקת שוויון לשם השגת פריווילגיות לקבוצות שסימן כמקופחות וראויות לפריווילגיות.
אלו הם מיעוטים מלאומים עויינים (במקרה הישראלי אלו ה"פלסטינים"), התארגנויות נגד הלאום (במקרה הישראלי נגד הלאום היהודי, דרך מלחמה בדת ובלאומיות היהודית, וכינון לאום "ישראלי" אוניברסלי),
התארגנויות מטריארכליסטיות להשגת פריווילגיות לבנות, וכמובן התארגנויות להט"ב להשגת פריווילגיות ללהט"ב.
כל פעיל שמאל בפרלמנט כח"כ או מחוצה לו, ולא רק בתקשורת, מקדם אי אילו מבין הקבוצות שמניתי.
לכן אתה טועה לגבי השמאל. יש שמאל בישראל ולא רק בתקשורת הישראלית המוסדית שברור שהיא נשלטת על ידי פעילי שמאל כפי שתיארתי לעיל.
ימין לאומני שאינו ביביסטי יש- נקרא "ימין קיצוני".
ימין חירותני בישראל, כפי שדשנו על כך בעבר, אין ממש. לא כי רוב האנשים מתנגדים ערכית לחירות הפרט, אלא כי חירות הפרט ונאורות וכלל המושגים הללו נמצאים בשימוש תדיר בתעמולת מחנה השמאל.
כלומר,
בוחר שמאל ממוצע ממש מחשיב מתוך בורות יתירה את מחנו "נאור", "ליברלי" ו"תומך חירות".

במילים אחרות, כדאי לעשות אבחנה בין ערכי הציבורים בישראל לבין אופי הצבעתם ואף להשוותם, כי אז נגלה שאם התקשורת לא היתה מעוותת את השיח לטובת מחנה השמאל תוך אימוץ עוור ממש של המינוח שמקדמים גורמי השמאל (למשל כפי שציינתי לעיל), אז היתה מפלגת זהות בכנסת.

מאחר שכנראה רק שנינו כאן מתעניינים בפוליטיקה הישראלית ברמת העמקה אקדמאית-משהו, הכנתי את התרשים הבא, כדי להדגים את המפה הפוליטית הישראלית, או בקיצור – מה זה ימין ושמאל.

בחרתי רק שני צירים. החיים כמובן מורכבים; למשל, הציר "דתי-חילוני" משנה לחלוטין את המפה.

הוספתי גם כמה מפלגות ורשימות מההיסטוריה הרחוקה והקרובה. לא הוספתי את הרשימות הערביות, שם – בגלל הסופרמרקט הרעיוני – התמונה מורכבת עוד יותר.

לאמר לנו שאם התקשורת תתהפך ותהיה ימנית אז גם הימין יהיה מושחת כמו השמאל , זאת בדיחה .

השמאל מושחת כי הוא יכול וכי מדובר בעשרות שנים של שחיתות ממוסדת . מושחת נקודה !!