בלאק פריידי: לצרוך בתבונה

למרבה האירוניה, ועידת האקלים בגלזגו ננעלה דווקא בחודש נובמבר, החודש שמסמל יותר מכל את תרבות הצריכה הגלובלית שהרימה תרומה גדולה להתחממות הכדור. חגיגת השיא של התרבות הזו מגיעה עם ה"בלאק פריידי" – יום שישי השחור - שמצוין בסוף השבוע הקרוב, ומהווה את יריית הפתיחה של עונת המכירות בענף הקמעונאות באמריקה לקראת חג המולד.

בשנת 2005, עם התעצמותו של המסחר באינטרנט, יצרו חברות השיווק את ה"סייבר מאנדיי" – יום שני המקוון – המעודד את המשך הרכישות של הצרכנים ברשת. בשנת 2020 דווח כי היקף המכירות בישראל ב"בלאק פריידי" הסתכם ב 67 מיליון שקלים, זינוק של 20% לעומת השנה הקודמת. גם בארה"ב דווח על זינוק של 22% לרכישות בהיקף של כ-9 מיליארד דולר. תרבות הצריכה לא פסחה גם על סין: יום הרווקים הסיני שנחגג מתחילת שנות ה-90 במוסדות האקדמיים השונים ב-11 בנובמבר, הפך עם החדירה של האינטרנט לאחד מימי הרכישות החזקים ברשת ובאתרים הסיניים המובילים.    

בד בבד, קמו עם השנים תנועות המבקרות את תרבות הצריכה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת קמה בקנדה תנועת מחאה שהכריזה על "יום ללא קניות", וזאת במטרה לעורר את החברה לבחון את הסוגיה של צריכת יתר. משנת 1997 מציינים את ה"יום ללא קניות" בעולם בחודש נובמבר במקביל ל"בלאק פריידי". במקביל, התפתחה באירופה תנועת האטה ומינימליזם, שיוצאת נגד האובססיביות של העולם המערבי להישגיות, רווחים וחוסר המודעות של הצרכנים למה שהם קונים ומדוע הם קונים. הטענה היא שהאנשים קונים באופן מכאני ומסיבות פסיכולוגיות. התפיסה שהצרכנים קונים במטרה לשפר את רמת החיים, אבל לא בהכרח מצליחים לשפר את איכות החיים; אחת הדוגמאות לכך היא רכישת כלי רכב חדשים ועמידה במשך שעות רבות יותר בפקקים.

תרבות הצריכה המודרנית מתאפיינת בחומריות, קניית מוצרים שהם מעבר לסיפוק הצרכים הבסיסיים וההכרחיים לקיומנו כדוגמת מזון או לבוש. המניעים לרכישה הם פסיכולוגיים – למשל, מותג שמספק "סמל סטטוס", או קניות דחף של מוצרים מיותרים, זולים וזמינים. הרדיפה אחרי מוצרים ומותגים לסיפוק אותם צרכים הופך לאתגר קשה לצרכן במיוחד בעידן דיגיטלי, שבו הוא נחשף כל העת להצעות רכישה מצד תאגידים העושים שימוש באלגוריתמים מתקדמים ושרשראות אספקה יעילות ומתוחכמות.

בעוד אנו תוהים לגבי ההישגים של ועידת האקלים בגלזגו לצמצום פליטות הפחמן לאטמוספירה ולהאטת קצב ההתחממות של כדור הארץ, מדווחים מומחי האקלים והחזאים, שמזג האוויר בישראל יהפוך להיות בעתיד קיצוני יותר, תקופת היובש והשריפות המאפיינת את חודשי הקיץ תתארך לנובמבר.   

המשבר האקולוגי החריף, שלו אנו עדים, צריך להעלות שאלות ערכיות כגון: מאיפה הגיעו המוצרים? מה היו תנאי הייצור? איזו "טביעת רגל" אקולוגית יש להם? הצרכנות חסרת המעצורים לא רק מייצרת הוצאה מוגזמת של חומרי גלם; היא גם מטפחת השלכות פסיכולוגיות, כגון פיצוי על בעיות אישיות באמצעות רכישות בלתי סבירות. כיצד ניתן למתן את ההשתוללות חסרת הרסן של ניצול המשאבים ופליטות הפחמן כשהמדידה של הכלכלות היא במונחי תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הכולל את שיעור הצריכה הפרטית? כיצד יושפעו ההכנסות של המדינות ממיסים אם תדוכא הצריכה? כיצד יוותרו מנהלי קרנות הפנסיה וההשקעות על תשואה בטווח הקצר לטובת תשואה ושגשוג בטווח הארוך?

התשובות טמונות באיזון, לא במהלכים קיצוניים. תרבות הצריכה המופרזת צריכה לעבור לצריכה ברת קיימא, צריכה של מוצרים אקולוגיים וצמצום צריכה של מוצרים מזהמים ובעלי "טביעת רגל" פחמנית גבוהה. למשל, אין הכרח להפוך צמחוני, אבל חשוב מאוד לצמצם צריכת בשר בקר באופן משמעותי; לצרוך תרבות, לעסוק בפעילות גופנית, רוחנית ונפשית לטובת שיפור איכות החיים, הארכת חיים והשארת עולם בריא לדורות הבאים.