המועמד לרבצ''ר הושמץ בעיתון, הנגדים יצאו להגנתו - וננזפו  

כשפתחתי את השידור החי מהר הרצל, נפלתי בדיוק על ההקראה המסורתית של פרק ט"ז בתהילים. "מכתם לדוד שמרני א-ל כי חסיתי בך". את הפרק הקריא רב נשוא פנים עם זקן לבן שיורד על פי מידותיו. ברגע הראשון לא זיהיתי מיהו הרב. כאמור, פתחתי באמצע השידור ולא שמעתי את דברי המנחה שמן הסתם הציגה אותו. ואז נזכרתי: אה, זה הרב הראשי לצה"ל, תא"ל הרב אייל קרים.

אבל רגע, למה אני לא מזהה אותו מיד? ובכן, התשובה היא שאני פשוט לא מכיר אותו. אני לא רואה אותו. לא שומע את קולו. זה קצת מוזר, לא? הרב קרים סוגר עכשיו שש שנים בתפקיד. זה הרבה זמן. הוא היה אמור להיות פנים די מוכרות. נכון, לא כמו הרב גורן. בכל זאת הוא לא תקע בשופר בשחרור הכותל. גם לא כמו הרב גד נבון. בכל זאת הוא לא מכהן 20 שנה בתפקיד. אבל כן כמו הרב ישראל וייס, הרב רונצקי או הרב רפי פרץ. האם לא הייתי מזהה מיד את פניהם?

אני באמת לא יודע באיזה אופן ממלא הרב קרים את תפקידו החשוב, אבל דבר אחד אני כן יודע: הוא שומר על פרופיל ציבורי נמוך באופן חסר תקדים. וזה חבל. כי הייתי רוצה לשמוע יותר את הרב הראשי לצה"ל, גם בתקשורת וגם בבמות ציבוריות, תורניות, בכנסים, באירועים.

למה זה קורה? האם בגלל שדובר צה"ל לא מאפשר לו להתראיין? ייתכן. אבל דוברי צה"ל לדורותיהם תמיד עשו את זה לרבנים הצבאיים. האם זה בגלל שהוא אדם צנוע ונחבא אל הכלים? ייתכן. אני כאמור לא מכיר אותו. הייתי שמח להכיר אותו. אבל יש לי תסריט שלישי, והוא די מפחיד: זוכרים מתי הרב קרים היה חזק מאוד בכותרות? זוכרים מתי כל המדינה שמעה עליו? רגע אחרי ההודעה על מינויו לתפקיד, "חשף" העיתון 'ידיעות אחרונות' שורה של ציטוטים - מתוך 1,323 תשובות ופסקים שענה הרב 12 שנים קודם לכן באתר 'כיפה' - שאינם עולים בקנה אחד עם פסיקת הפוליטיקלי קורקט. תלמיד חכם, איש חינוך וגם קצין מוערך בעוצבת האש, מצא את עצמו פתאום הופך לקנאי מסוכן שקורא לחיילי צה"ל לבצע נוהל "אשת יפת תואר".

בעקבות אותה סערה הזויה אולץ הרב קרים לפרסם התנצלות והבהרה. בין היתר הוא כתב באיגרת מיוחדת לחיילי צה"ל כך: "אני מכיר בשונות ובמגוון הקיים בין חיילי צה"ל, ובתרומה החשובה של כל חייל וחיילת המשרתים בצה"ל, ללא קשר לנטייתו המינית או לעדה והלאום שאליהם הוא משתייך. צה"ל קולט לתוכו את החברה הישראלית על כל גווניה וככל קצין, אני תומך בשירות משמעותי לכל חייל וחיילת".

בנוסף לפרסום האיגרת גם נערכה שיחת הבהרה עם הרמטכ"ל דאז, רא"ל גדי איזנקוט, שלאחריה פרסם דובר צה"ל את ההודעה הבאה: "אל"מ קרים הבהיר במהלך השיחה את כל הסוגיות שעלו בימים האחרונים וכן סוגיות נוספות והבהיר מעל לכל ספק כי הוא וכל חיילי צה"ל כפופים באופן מלא לפקודות הצבא ולרוח צה"ל. הרב התחייב כי הוא באופן אישי והרבנות בראשותו יכבדו כל אדם באשר הוא אדם ללא הבדלי דת, גזע והעדפה מינית, וכי הוא רואה בצה"ל את צבא העם הקולט לתוכו את כל המתגייסים והמתגייסות באשר הם".

כך התחילה כהונתו של הרב איל קרים כרב הראשי לצה"ל. אתם אולי שכחתם את הסערה. הרי מאז המהדורות המרכזיות ניסו לתפוס עוד אינספור רבני מכינות קדם צבאיות מוערכים בציטוטים וחצאי ציטוטים שאין רוח פרוגרסיבים נוחה מהם, במטרה להפוך אותם ואת אלפי תלמידיהם בכל יחידות צה"ל למסוכנים. אבל השבוע בטקס הזיכרון לרבין, תוך כדי שהרב מקריא את הפרק הקבוע בתהילים, חשבתי לעצמי שהוא כנראה לא שכח. אולי הוא עדיין בטראומה. הוא הלום קרב.

אני יכול להבין אותו. לא כל אדם יכול לעמוד מול מתקפה תקשורתית ולהמשיך הלאה בכל הכוח בלי פחד ובלי מורא. יפה שאת המזמור ההוא בתהילים הוא הקריא בלי חשש. טוב, אולי לפני הטקס הרמטכ"ל עבר על כל מילה בטקסט ואישר שהוא מתאים לרוח צה"ל ומכבד כל אדם ללא הבדלי דת, גזע והעדפה מגדרית.

בחסדי שמיים, למרות המתקפה הנבזית, המינוי שלו יצא לדרך, אבל הליברלים הקנאים, בשיתוף עם כלי התקשורת, הצליחו לעשות גם הפעם את מה שהם עושים לאנשים טובים בשירות הציבורי שלא באים להם טוב בעין: להפחיד אותם כהוגן ולסתום להם את הפה. לשש שנים. תאמר תודה ותהפוך פתאום למים.