הפרופ' המנתח משחזר: רבין היה ירוי בחזה (בניגוד לגרסה הרשמית)  

https://www.inn.co.il/news/529946

באירוע מיוחד לציון 60 שנה להקמתו של בית הרפואה איכילוב בתל אביב התקיים ערב מספרי סיפורים סביב בית החולים בהנחייתו של יוסי אלפי.

במסגרת הערב המיוחד התייחס פרופ' יוסי קלאוזנר, מבכירי בית החולים ומי שהכריז למעשה על מותו על שולחן הניתוחים של יצחק רבין בליל הירצחו, לאירועי הלילה ההוא מנקודת הזווית שלו.

תוך כדי דבריו אמר פרופ' קלאוזנר פרט אחד שהקפיץ את תשומת ליבו של הפיזיקאי נחום שחף, מי שמאז הרצח חוקר את פרטיו ובעיקר מעלה שאלות ותהיות על הגרסה הרשמית שהתקבעה בתודעה הישראלית. פרופ' קלאוזנר מספר על רגעי הגעתו של רבין לבית החולים ומציין שהוא היה ירוי בחזה, קביעה המנוגדת לפרטים הידועים מהגרסה הרשמית ולפיהם הירי פגע אך ורק בגבו של רבין.

בהתייחס לדברים פורס נחום שחף ארוכות את חקר סוגיית כיוון הירי ברבין. הוא גם משמיע הקלטות של דוברים בכירים שונים שגם הם ציינו ירי בחזה. את דבריו הוא פותח בתיאור הרקע לחקירתו את הנתונים: "הראשון שהתחיל לחקור את הפרשה היה נתן גפן, שבמקרה היה בבית המשפט וגילה שם כמה דברים מעניינים. מאחר והתפרסם מאמר על אחד המחקרים שלי הוא ביקש שאבדוק את החומר שלו. בדקתי והחומרים היו מצוינים. הצעתי לו להוציא ספר והוא אכן הוציא ספר בשם 'העוקץ', ובו החומרים המעניינים שהוכיחו שככל הנראה יגאל עמיר אינו הרוצח".

"בהמשך הגיע אליי ג'יי בושינסקי מארה"ב למחקר על רצח רבין. הוא ראה את מחקר ההמשך וביקש ממני לסייע לו בחקירה. הצעתי לו לבדוק את שיר השלום (אותו נייר מקופל ובו מודפס שיר השלום, שהוצג ככזה גם הוא מכדורי הרוצח) שמעלה שאלה איך הוא רווי דם בעוד הוא בעצם היה בכיס הפנימי של המעיל מקדימה. אם רבין נורה מאחור על ידי יגאל עמיר איך זה שיש דם מקדימה?", שואל שחף וממשיך: "אם הוא יורה מאחור, שני קליעים פוגעים מאחור והקליע השלישי פוגע ביורם רובין, איך מגיע דם לכיס הקדמי? ולא מדובר בטיפה אחת אלא בדף רווי דם".

עוד הוא מזכיר שאלה נוספת שעלתה מצילום הדף: "איך זה שנראה חור אחד ולא ארבעה כפי שאמור היה להיות בדף מקופל לארבע שכדור חורר אותו. הצעתי לבדוק את הדף של שיר השלום ואת הבגדים".

שחף מציין כי בדו"ח הנתיחה מציין פרופ' היס שיש חור של חצי סנטימטר בחולצה מקדימה. "הגענו לגנזך המדינה, שם נמצא שיר השלום. שם אני רואה שסימני החור נעלמו וסימני הרשף נעלמו גם הם. אני בודק את הדברים ומשווה לצילום שיר השלום המקורי, מראה לאנשי גנזך המדינה וגם הם נדהמים לגלות שהחור וחלק מסימני הדם נעלמו משיר השלום. הם מבקשים ממני להיפגש עם סגן ראש הגנזך, כי ראש הגנזך היה בחופש. הוא אמר שהעניין מוזר לו מאוד, לא רק למה יש רק חור אחד בצילום ממעריב, אלא מפליא יותר איך נעלם החור. העלו שם השערה שאולי ב'מעריב' יצרו את החור בצילום כדי לייצר דרמטיזציה. התקשרתי לצלם. סיפרתי לו את מה שהם אומרים והוא נפגע עמוקות וביקש לפגוש אותי בבית מעריב. הגעתי לשם והוא הראה לי שלושה צילומים של הדף מידיו של העוזר של רבין. הצילום הוא המקור".

על שאלת החור האחד שבדף השיר אומר שחף כי המענה ההגיוני היחיד, במידה ואכן לא מדובר בפיברוק, הוא ש"אם הכניסו את קנה האקדח בין הקפלים של השיר שהיה בכיס של רבין. רק אז יהיה חור רק בקפל ובמעיל וכך גם יהיה חור בגוף מקדימה, ומשם מגיע גם הדם". לדבריו "כל הסיפורים עם שיר השלום והחור בבגדים מתחבר בדיוק לדבריו של פרופ' קלאוזנר שמספר שרבין היה ירוי מקדימה".

שחף משמיע את דבריו של פרופ' קלאוזנר בתשובתו ליוסי אלפי ומוסיף להשמיע גם את דבריו של פרופ' גבי ברבש, אז מנהל בית החולים, בראיון לתקשורת כשעתיים לאחר מותו של רבין. שם הוא משרטט את מסלולו המדויק של הקליע שעושה את דרכו מהחזה ועד לעמוד השדרה, כלומר ירי מקדימה.

פרופ' ברבש עונה בהקלטה לשאלת הפגיעה ברבין ומספר כי רבין הגיע לבית החולים 'ללא לחץ דם וללא דופק והיה ברור שהוא נפצע בחזה ובבטן. התחילו פעולות החייאה. היה ברור שהוא מדמם מהחזה. הסתבר שנפגע הטחול וכלי דם ליד הלב ובעמוד השדרה. הקליע שפגע בלב נתקע בעמוד השדרה".

גם בתשובה לחיין יבין מספר ברבש דברים דומים ואומר "הייתה לו פציעה קשה ביותר בחזה שפגעה בעמוד השדרה ובכלים הגדולים שליד הלב, ופציעה שניה שפגעה בטחול. הוא קיבל בשעת הטיפול מנות דם שלא הצליחו לייצב אותו ונפטר כתוצאה מפגיעה רב מערכתית שנגרמה מאבדן הדם". שני תיאורים אלה של ברבש מתארים מסלול ברוב מקדימה לאחורה ואנחנו שואלים על כך אם יתכן והקליע משנה את מסלולו בתוך גוף האדם. שחף, מומחה לבליסטיקה, מסביר: "קליע הוא לא כדור פינג-פונג. אם הקליע חדר מאחורה והגיע קדימה הוא לא יקפוץ אחורה ובוודאי לא יעבור מסלול ארוך שיחזיר אותו לעמוד השדרה ושם יתקע. יכולה להיות הסתה ימינה או שמאלה של הקליע אבל לא חזרה אחורה".

ממשיך נחום שחף ומתאר את שלבי חקירת הנתונים והממצאים בגנזך המדינה, שם נאמר לו שלא יוכל לראות את בגדיו של רבין אלא אם כן ישיג את הסכמת בני המשפחה. "התקשרתי לדליה רבין וסיפרתי לה על הממצאים בגנזך המדינה. היא ביקשה שאגיע אליה לכנסת. נפגשנו והראיתי לה את הממצאים. היא אמרה שהשאלות הקשות שהיא העלתה יצרו ספק לגבי שאלת זהותו של היורה".

בנקודה זו משמיע שחף את קטעי הראיונות של דליה רבין בימים בהם דרשה המשפחה חקירה מחודשת של הרצח. דליה והשופט שמגר התארחו באולפנו של רזי ברקאי ושם מעלה שמגר תהיות לגבי הסיבה להתעלמות מנוכחותו הארוכה של יגאל עמיר בשטח הסטרילי מבלי שאיש פונה אליו ומברר את מעשיו. רזי ברקאי שואל את דליה רבין אם מטרידה אותה שאלת הסרק-סרק והיא משיבה ששאלה זו מטרידה אותה בעיקר לנוכח הזיכרון שהיא נושאת עימה ובו אימה מתקשרת אליה ומספרת לה שירו באבא אבל אנשי השב"כ אומרים לה שזה לא אמתי. היא גם מציינת את מה שהיא מגדירה כחטיפה של אימה בידי אנשי השב"כ למתקן השב"כ תוך שהם אומרים לה שהם לא יודעים בדיוק מה קרה אבל זה לא אמתי.

רזי ברקאי שואל אם יתכן והדברים נאמרו כהרגעה גם לאימה וגם לעצמם, ודליה רבין משיבה שאימה עצמה שמעה את הקולות 'סרק-סרק' לבד מדבריהם של אנשי השב"כ. שחף מצידו מוסיף ומציין כי לאה רבין מספרת את סיפורו של אותו לילה לפרטיו בספרה 'בדרכו'. עוד הוא מעלה את שאלת הזמן שחלף מלכידתו של עמיר בכיכר ועד להגעת רבין לבית החולים ואת ציון שעת הרצח, תשע וחמישים, בעוד בדו"ח המעצר ודו"ח החקירה נכתב שעמיר נתפס בתשע ושלושים, "כלומר שיש ליגאל עמיר עשרים דקות של אליבי מושלם".

"דיברתי עם דליה רבין על הנקודות הללו. היא אומרת שאלו שאלות קשות שצריכות להישאל", אומר שחף ומשמיע הקלטה נוספת של דליה רבין שקובעת כי "אלו שאלות נוקבות שאמורות להטריד כל מי שעיניים בראשו ותאים אפורים במוחו".

"אם משפחת רבין מבקשת לפתוח את החקירה מחדש, איך אפשר להסביר את סתימת הפיות הגורפת והגדולה בקשר לרצח רבין? אין עוד מדינה דמוקרטית עם סתימת פיות כה גדולה שמונע את דרישת המשפחה לחקור את הרצח", אומר שחף המזכיר עוד גם את סרטו של נפתלי גליקסברג שהראה את בגדיו של רבין כאשר בחולצתו ובגופיה יש חור מקדימה בעוד בחליפה שהייתה סגורה אין חור שכזה. את הטענה שעלתה לפיה יתכן ומדובר בחור שנוצר מסיגריה בוערת דוחה שחף ומציין כי בידי מעבדות המשטרה כלים לפענח בתוך דקות אם מדובר בחור שמקורו ירי או סגריה.