עיר המחלוקות הנצחית

הפיגוע הרצחני והמתועב השבוע בירושלים מזכיר למנהיגי ישראל, לפלשתינים ולנו כבני אדם החיים בחלקת הארץ הזו, שיש כאן סוגיה כואבת וקשה שיש לפעול על מנת לפתור אותה, או לכל הפחות - להשיג רגיעה ושקט עבור הרוב המכריע של האנשים המתגוררים בירושלים המזרחית.

תמונות הדם על הרצפה לא משאירות מקום לחמלה על מי שמחליט להפוך ממחנך, מאיש דת, לרוצח, ואין כאן מקום לחשוב אחרת, כי רצח הוא רצח - ללא כל קשר לדעה פוליטית, להסכמה, למאבק כלשהו, ואפילו לכיבוש. עם זאת, כל אירוע טרגי מהסוג הזה הוא תזכורת שיש סוגיה, שכל עוד היא לא באה לסיומה - אנשים עדיין יכולים לחשוב שזו הדרך הנכונה להרתיע את האחרים מלהגיע או להתגורר במקום הזה.

בקילומטרים הרבועים שבין חומות העיר, נמצא מספר השוטרים וכוחות הביטחון הגבוה ביותר בעולם. כל מי שמסתובב בעיר חש לא בנוח. אפשר לזהות את חוסר האמון והחשש והפחד ההדדי על פניהם של יהודים וערבים כאחד. כולם רוצים את העיר, אך לא מוכנים לשלב ידיים למענה.

המצב הגיאו־פוליטי של ירושלים רק הולך ומסתבך. כבר חמישה עשורים טוענת מדינת ישראל שירושלים היא בירתה המאוחדת, והלכה למעשה הדבר אינו נכון, וליתר דיוק אינו אמיתי. מנגד, ההנהגה הפלשתינית טוענת בכל זמן ובכל מקום שירושלים המזרחית היא בירתה של המדינה הפלשתינית, אולם לא רק שהדבר אינו נכון הלכה למעשה, אלא שאין לה כישות כל אחיזה בעיר.
הפלשתינים תושבי מזרח ירושלים אינם ישראלים, ומנהלים מאבק מאוד עיקש, בינתיים ללא הצלחה גדולה, לקבלת תושבות ואזרחות ישראלית. ישראל הקשיחה בשני העשורים האחרונים את התנאים לקבלת תושבות או אזרחות, ואף פעלה לשלילת לא מעט תעודות זהות כחולות מיחידים וממשפחות פלשתיניות. במקביל, הרשות הפלשתינית, שכאמור אין לה כל אחיזה בשטח, היא נטולת כל סמכות להחליט במקומם של תושבי העיר הפלשתינים. יוצא כי האחרונים אינם ישראלים ואינם רצויים בישראל, ולא יכולים לקבל אזרחות או תעודת זהות מהרשות הפלשתינית (שמי שמנפיק לה את תעודות הזהות - זו בכלל מדינת ישראל).

ירושלים צריכה לצאת מהמאבק, במיוחד המאבק המזוין, ואמורה להפוך למקום שבו אנשים - ללא קשר לדת או לאום - ירגישו בטוחים פיזית ונפשית. מיליוני המאמינים מגיעים על מנת להתפלל ולהשלים מצוות שאלוהים ציווה עליהם, בשלוש הדתות. אך כולם - יהודים, מוסלמים ונוצרים - מסתובבים בין חומות העיר העתיקה בחשש, ואפילו בפחד.

הגיע הזמן שירושלים, הקדושה באותה מידה לשלוש הדתות, תהיה מעל לכל מחלוקת או סכסוך, ללא כל קשר לשאלת השליטה או ההשתייכות המוניציפלית, על מנת שתהווה דוגמה לחיים משותפים, לסובלנות, לקבלת האחר ולאהבתו.