3 שנים אחרי שרשויות האכיפה בפריס, קליפורניה, שחררו את 13 בני ובנות משפחת טורפין מבית האימה של הוריהם, מתברר שהם נפלו קורבן בשנית – אך הפעם לשירותי הרווחה האמריקאים. בהמשך לריאיון של שתי האחיות הבוגרות במשפחה, ג'ניפר וג'ורדן טורפין, עלה כי הן ושאר בני ובנות משפחתן מתקשים להתמודד עם הבירוקרטיה הסבוכה של השירותים הסוציאליים באזורם, וחלקם כבר מצאו את עצמם ללא קורת גג או קורבנות של אלימות פיזית.

פרשת בית האימה של דיוויד לואיז טורפין התפוצצה בינואר 2018, כאשר ג'ורדן, אז רק בת 17, הצליחה לברוח מהבית וליצור קשר עם הרשויות. היא סיפרה להם על אחיה הכבולים בשלשלות למיטה, ומיד זכתה לקבל עזרה.

לקחו עוד חודשים ארוכים עד שהחוקרים הצליחו להבין בכלל את גודל וחומרת העינויים שעברו 13 הילדים של דיוויד ולואיז טורפין. ההורים, שבתחילה אמרו שאינם אשמים ב-75 סעיפי אישום, הודו ב-14 האשמות המיוחסות להם בבית המשפט ובאפריל 2019, הורשעו במעשיהם ונשלחו לרצות מאסר עולם עם אפשרות לחנינה רק בעוד 25 שנה. אף על פי כן, מתברר כעת שהסיוט של ילדיהם ממשיך.

על פי תחקיר של חברת החדשות ABC7, שלוש עשרה האחים והאחיות זכאים לקבל גישה לקרן עם קרוב ל-600 אלף דולר מכספי תרומות שנועדה לסייע להם להתחיל את חייהם מחדש. למרות זאת, בדיקה שנערכה לאחרונה העלתה חשד שמשרד האפוטרופוסים של חלק מבני המשפחה הבוגרים מונע מהם גישה אל המשאבים הללו. במקרים אחרים, שירותי הרווחה שיכנו את הקורבנות בבתי אומנה שם דווח על התעללות בילדים ולאורך השנים, אפילו אחד מבני משפחת טורפין התלונן כי נפל קורבן להתעללות באותו בית.

"בני המשפחה נפלו קורבן בשנית, הפעם למערכת"

מליסה דונלדסון, בכירה בשירותי הרווחה של מחוז ריברסייד, קליפורניה, תיארה איך חלק מבני המשפחה הרגישו שנפלו קורבן לא רק להתעללות של הוריהם – אלא גם של המערכת. לטענה, היו מקרים בהם לילדים לא הייתה גישה לקורת גג בטוחה או אפילו ארוחה חמה. במקרים אחרים, האחים והאחיות הבוגרים יותר נאלצו לשרוד באמצעות "קאוץ' סרפינג" (להתארח אצל אדם זר ללא תרומה כספית) ואף תיארו כיצד הם "הרגישו נבגדים" על ידי הרשויות.

"האם נתקלנו במצבים בהם לבני המשפחה לא היה מקום לישון בו או לא היה להם מספיק אוכל? לצערי, כן", ציינה דונלדסון בריאיון לתוכנית "20/20". "חלק מהקורבנות נאלצו לפנות לכנסיות בשביל ארוחות חמות כי הם פשוט לא ידעו איך להתנהל עם כסף. לחלקם אפילו לא הייתה קורת גג באותו זמן".

דונלדסון, בוכייה, תיארה בתסכול איך אינספור אנשי מקצוע הציעו את עזרתם לבני המשפחה כשהפרשה התפוצצה – אך הרשויות לא עשו עם זה דבר. "היו לנו אלפי הצעות לעזרה מרופאי שיניים, רופאי משפחה ואנשים שאמרו 'אנחנו נעזור להם על חשבוננו'", סיפרה. "בבקשה רק תשלחו אותם אלינו. אני הפניתי את כולם למועצה לשלום הילד ובתי החולים, והם לא השתמשו בשירותים של אף אחד מהם".

במקרה אחר דווח כיצד ג'ושוע טורפין, אחד האחים הבוגרים, כיום בן 29, ביקש את עזרת משרד האפוטרופוס כדי להשיג גישה לקרן התרומות בשביל לרכוש אופניים. למרות זאת, הוא נדחה. "בכל פעם שאני מנסה למשוך משם כסף, אני נתקל בבעיות", סיפר לערוץ החדשות ABC7. לטענתו, הוא בסך הכל ביקש למשוך חלק מהכסף כדי לקנות אופניים כי אין לו שום דרך להתנייד בסביבת ביתו. הוא הוסיף: "בכל פעם שהתקשרתי וביקשתי למשוך כסף, דחו אותי. כשביקשתי מעורך הדין שלי למסור לי את שמו של האדם שאחראי על הקרן, הוא סירב לעזור לי".

בדיקה של ערוץ החדשות העלתה שאישה ושמה ונסה אספינוזה היא אחת הנשים שאחראיות על רווחתם של 7 מבני המשפחה הבוגרים – ביניהם גם ג'ושוע טורפין. מתוקף תפקידה של אספינוזה, היא הייתה אמורה לסייע לקורבנות להשיג טיפולים רפואיים, מזון, חינוך וקורת גג. למרות זאת, ג'ושוע טוען שהיא תמיד מפנה אותו לאחרים במקום לעזור לו או לבני משפחתו. "בכל פעם שהייתי מבקש ממנה עזרה, היא פשוט הייתה אומרת לי 'לך תגגל את זה'", ציין. "היא לא עזרה לנו בכלל".

עדות מטרידה נוספת שעלתה מהתחקיר על בני המשפחה העלתה שחלקם מתגוררים בשכונות מגורים קשה מאוד בקליפורניה. דונלדסון ציינה שהאזור שורץ בעבריינים שמנצלים את תמימותם של הקורבנות ובמקרה מסוים, אפילו תקפו את אחד האחים. ווייד ולסוויק, חוקר מטעם הפרקליטות המחוזית, התייחס לתופעה האלימות נגד בני משפחת טורפין ואמר: "לכולם אין את אינסטינקט הפחד. זה פשוט לא קיים אצלם ואז עוד זורקים אותם באחד המקומות הכי אלימים ולא בטוחים בסביבה".

רשויות החוק במחוז פתחו מאז בחקירה של השתלשלות העניינים. מייק הסטרין, התובע המחוזי של ריברסייד, התייחס לפרשה ואמר: "יש משאבים שהופנו בשביל לטפל בהם, אבל אין להם גישה אליהם. הם חיים במקומות שלא מיועדים למגורי אדם, בשכונות פשע קשות. יש כסף שנועד לעזור להם להשתקם ולהשיג חינוך, אבל מונעים מהם להשתמש בו".

הסטרין המשיך: "בני המשפחה נפלו קורבן בשנית, הפעם למערכת. זה בלתי נתפס מבחינתי שנתקלנו באחד מתיקי התעללות הקשים ביותר בהיסטוריה של מדינת קליפורניה, ואנחנו אפילו לא מצליחים להתארגן כמו שצריך בשביל לטפל בצרכים שלהם – גם לא הבסיסיים ביותר שלהם".