46 אחוז מהישראלים מפחיתים או מעוניינים להפחית את צריכת הבשר שלהם, הכריז סקר שהתפרסם השבוע. נתון משמח שמצטרף לנתונים נחמדים נוספים, כמו למשל זה שישראל היא כנראה המדינה הטבעונית בעולם. לפי אותו סקר, ב-15 אחוז ממשקי הבית בישראל יש לפחות טבעוני או צמחוני אחד. באופן כללי, יותר מ-10 אחוז מהאוכלוסייה כאן נמנעין מאכילת בשר, ויש עוד לא מעט שמנסים להפחית, ישראל נגישה לצמחונים וטבעונים (נכון, בעיקר בתל אביב אבל לא רק) - וכל אלו הן באמת עובדות משמחות בעיניי. אבל אם מסתכלים רגע על הצד השני, ישראל היא עדיין המדינה הראשונה בעולם בצריכת עוף והרביעית בעולם בצריכת בשר בקר. כן, אותו בקר שכדי לגדל אותו שורפים יערות שלמים, ומכלים מליארדי ליטרים של מים (15 אלף ליטר לקילו אחד); אותו בקר שהוא האחראי העיקרי על פליטות המתאן, אחד מגזי החממה המזהמים והמזיקים ביותר, שהפחתת הפליטה שלו היא אחד היעדים שהציבו לעצמם מנהיגי המדינות בגלזגו.

אז נכון, אם נאמין לנתונים של הסקר ונניח שהוא מייצג, כמעט מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל (לא כולל חרדים שלא לקחו חלק בסקר) מעוניינת, או לפחות מראה נכונות, להפחית את צריכת הבשר שלה וזה נהדר. למעשה, אם כולנו נפחית את צריכת הבשר או לפחות נמנע מאכילת בקר, ההשפעה הסביבתית של זה תהיה די מדהימה, שלא לדבר על כמות בעלי החיים שנוכל להציל. אבל האם זה בכלל משנה לאלו שבוחרים להפחית?

אין ספק שהפחתה היא דבר שקורה. בין מיטלס מאנדיי לכאלה שאוכלים בשר רק בסוף השבוע, או פשוט כאלה שמנסים לגוון את הארוחות ולא לאכול 'רק' בשר – אוכלוסיית המפחיתנים בישראל בהחלט הולכת וגדלה. אבל זה לא אומר שהם עושים את זה מהסיבות הנכונות. הסקר בדק את הסיבות לרצון להפחית ומצא כי הסיבה המרכזית, בפער גדול, היא שיקולים בריאותיים (40%), הסיבה השנייה היא מתוך אידיאולגיה של מניעת פגיעה בבעלי חיים, וישנם גם לא מעט אנשים שפשוט לא אוכלים בשר כי הם לא אוהבים את הטעם. בסוף הרשימה, עם 7 אחוזים בלבד, נמצא המניע של שמירה על הסביבה.

ולמה זה בכלל משנה? הרי אם אוכלים פחות בשר זה טוב יותר לסביבה בלי קשר למניע. שלא תטעו, כל הפחתה היא מבורכת בעיני, ובכל זאת יש כאן אבל והוא נוגע לפער העצום במודעות לקשר בין בריאות וסביבה. הרי סביבה היא לא משהו רחוק מאיתנו, השמירה על הסביבה היא לא רק למען בעלי החיים, והיא בטח לא למען איזו ישות בלתי נראית בסגנון "אמא אדמה", הסביבה משפיעה עלינו – על הבריאות שלנו ועל איכות החיים שלנו.

זה לא שבריאות לא חשובה, היא הכי חשובה וזה משמח לראות שאנשים דואגים לבריאות שלהם ומוכנים לעשות שינויים ולאמץ הרגלים חדשים כדי להטיב עם עצמם ועם גופם. אבל אם הבריאות כל כך חשובה, איך זה ששמירה על כדור הארץ לא? וזה כבר לא מתייחס רק לעניין הבשר, אפשר לראות את זה כמעט בכל עניין, אם זה בשימוש בחד"פ או בכלי רכב, ואם זה בצרכנות משולחת רסן שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות: אנשים בוחרים בנוחות האישית שלהם על פני שמירה על הסביבה ועל כדור הארץ. אבל פה בדיוק נמצא הפער: השמירה על כדור הארץ היא לא למען הכדור עצמו, הוא היה פה לפנינו ויהיה פה אחרינו, הוא ידע לשקם את עצמו גם אם נחריב אותו, גם אם יהיה פה חם יותר ב-10 מעלות ולא רק ב-1.5. אבל מי שכבר לא יהיה פה אם נמשיך לזלזל בכל זה, אלו אנחנו.

מי שרוצה בריאות, אריכות ימים ואיכות חיים, לעצמו, לילדיו, לנכדים – חייב להבין שאנחנו משחקים פה משחק ארוך טווח. זה שהיום יותר קל ונוח לנו לזרוק לפח מלשטוף כלים, לקנות חדש במקום לתקן או לנסוע בלי חשבון ברכב המזהם – זה עוד יתנקם בנו בעתיד. בדיוק כמו שאנחנו שומרים על הגוף שלנו ומבינים את ההשלכות של מה שאנחנו מכניסים לתוכו ואיך שאנחנו מתייחסים אליו: בטווח הקצר זה יהיה אולי כאב בטן, בטווח הארוך זה עלול להיגמר רע מאוד. אותו דבר עם כדור הארץ. כבר היום אנחנו מרגישים את ההשלכות של שנים של הזנחה וזלזול, אבל עם קצת תשומת לב וטיפול נכון אנחנו עדיין יכולים לתקן. שמירה על הסביבה ועל כדור הארץ היא שמירה על הבריאות שלנו, היא דאגה לאיכות החיים שלנו ושל דור העתיד. הגיע הזמן שנבין את זה ונפעל בהתאם.