חוקרי רשות המיסים עומדים לעצור בימים הקרובים חשודים נוספים בעבירות של השמטת מיסים והלבנת הון באמצעות מטבעות וירטואליים. בין השאר נחקר חשד לעסקות מפוקפקות באמצעות המטבעות הללו, לא רק על ידי עבריינים אלא על ידי אנשי עסקים ללא עבר פלילי, כך נודע ל-ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לאחרונה עצרה הרשות כבר עשרה חשודים בביצוע עבירות במטבעות הללו, ביניהם גם איש העסקים ובעלי בית"ר ירושלים משה חוגג, שלפי הערכות עשה את רוב הונו מקניית מטבעות וירטואליים, ואתמול נעצר לאחר חודשים של חקירה בחשד להונאה במיליוני שקלים.
2 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
נטען כי יש מי שהפכו את המסחר בקריפטו למקצוע והרוויחו מיליוני שקלים מקניית ומכירת מטבעות, רובם תוך ניסיון להסתיר ככל האפשר את העסקאות. כמו כן, עברייני מס, כולל בעלי עסקים, ביצעו תשלומים עבור סחורות באמצעות מטבעות אלה.
המטבעות הווירטואליים יצרו בשנתיים האחרונות בעיקר בעיות רבות לממשלות ולרשויות המיסים ברחבי העולם. השוני העיקרי בשימוש לתשלומים והעברות כספים במטבעות וירטואליים לעומת ביצוע תשלומים דרך חשבונות בנקים או באמצעות חשבונות בנק וכרטיסי אשראי הוא שתשלום בקריפטו, למשל בביטקוין, לא מזהה את מבצע התשלום. לכן גם העולם התחתון משתמש במטבעות הללו, למשל לביצוע תשלומים לרכישת סמים ואף לדרישות כופר.
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, הסביר ל-ynet כי "עולם הקריפטו מציב בפני הרשויות שני אתגרים משמעותיים. הראשון הוא כיצד להתייחס, לצרכי מיסוי, לרווחים שנוצרו כתוצאה מעליית ערך של מטבע דיגיטלי. השני והמאתגר יותר הוא כיצד למנוע הלבנות הון. מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין מאפשרים להעביר כסף מגורם אחד למשנהו מבלי שזהות הצדדים בעסקה תיחשף. אם במערכת הפיננסית 'הרגילה' הגופים הפיננסיים יכולים ומחויבים לזהות את מי שמחזיק אצלם חשבון בנק או ני"ע, הרי שבעולם הקריפטו המבוזר אין אף אחד שיעשה זיהוי כזה".

כל עסקת קריפטו נרשמת בעזרת הקוד הייחודי של הארנק הדיגיטלי, כך שניתן אמנם לעקוב ולבדוק איזה ארנק העביר כסף לאיזה ארנק, אך הזהות של היישות, אדם או חברה שעומדים מאחורי אותו הארנק, אינה ידועה.
עובדה זו הופכת מטבעות דיגיטליים כמו הקריפטו לכלי נוח מאוד להלבנת כספים. גורמים עבריינים יכולים להעביר כספים דרך מטבע דיגיטלי מבלי שאף אחד ידע שהם מקור הכסף. מסיבה זו בדיוק המערכת הבנקאית נזהרת ומעדיפה שלא לאפשר ללקוחותיה להפקיד לחשבון כסף שהגיע ממכירת מטבעות דיגיטליים, מה שמייצר בעיה לאנשים ישרים שפועלים בעולם זה בזמן שהם למעשה חפים מפשע לחלוטין.
לדברי גרינפלד, מדובר ב"אחד האתגרים העיקריים שדורשים פתרון על מנת להפוך את המטבעות הדיגיטליים לפופולריים יותר, וסביר להניח שבעתיד הלא רחוק נראה יותר ויותר פתרונות שיאפשרו להבטיח למערכת הפיננסית את כשרותו של הכסף״.

חוק הקריפטו יסייע בגביית המס

כאמור, לאחרונה הגבירה רשות המיסים בישראל את המעקב אחר המתרחש בשוק המטבעות הווירטואליים ואף בוצעו כבר מעצרים של מבצעי עבירות מס והלבנת הון באמצעותם. גם החקיקה בתחום הקריפטו בישראל תסייע לאתר את מעבירי התשלומים וגם לגבות מהם מס על רווחיהם.
השבוע נכנס לתוקף התיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שמחיל את חוקיו גם על נותני שירות בנכס פיננסי וירטואלי. הצו, אשר קובע בין השאר הוראות המתייחסות לשירותים שניתנים בתחום המטבעות הווירטואליים, מסמן צעד משמעותי נוסף בתהליך האסדרה (רגולציה) של פעילות הקריפטו בארץ.
הצו קובע בין היתר הוראות המחייבות זיהוי ואימות של מקבל השירות, כמו כן חובת דיווח לרשויות על פעילות מקבלי השירות וכן על אירועים חריגים. המשמעות: כל אדם שיפעל בארץ באמצעות נותני שירות בנכסים וירטואליים, כדוגמת בורסות וצ'יינג'ים למיניהם, יהיה תחת מעקב של הרשויות בדומה לכל פעילות כספית אחרת בארץ, שמתבצעת לרוב באמצעות הבנקים וחברות האשראי.