"מיסוי המשקאות המתוקים מנטרל את סימון הערכים"

לקראת הדיון בוועדת הכספים מחר, גורמים בענף המשקאות מותחים ביקורת על המיסוי החדש של האוצר • המבקרים טוענים: ההיטל החדש כלל לא מבחין בין כמויות הסוכר ולא בין סוכר לתחליפים

משקאות ממותקים במרכול בישראל, צילום: עמי שומן

מחר תדון ועדת הכספים בכנסת בצו שעליו חתם שר האוצר אביגדור ליברמן לייקור גורף של משקאות עם תוספת סוכר ומומתקים בתחליפים - כלומר, ייקור משקאות שאינם מכילים סוכר כלל.

המטרה המוצהרת של תוכנית המיסוי היא "צמצום התחלואה ומגמת ההשמנה בקרב הציבור עקב צריכת סוכר". אלא שלשאלה מדוע אם כך ממוסים גם משקאות שאינם מכילים סוכר, משיב האוצר כי "מחקרים אחרים, אשר עסקו בממתיקים מלאכותיים וטבעיים, מצאו שצריכת הממתיקים עוקפת את תהליכי הוויסות המטבוליים הטבעיים בגוף, המשפיעים על רמות שובע וצריכת מזון".

זאת אומרת, שבניגוד להצהרת האוצר, המס הזה אינו בא למנוע רק השמנה, שכן המחקרים המדוברים אינם טוענים שהמשקאות הללו משמינים. ההסבר הנוסף הזה מחזק את החשד, שלפיו מדובר במס בכל מחיר ולא למטרה מסוימת. מה גם שההחלטה למסות משקאות ממותקים עומדת בניגוד למדיניות הקיימת של משרד הבריאות: ועדת האסדרה במשרד הבריאות קבעה כ"מזיקים" שלושה רכיבי מזון: סוכר, נתרן ושומן רווי. לעומת זאת, ממתיקים מלאכותיים לא נקבעו כמזיקים, ולפיכך אינם חייבים בסימון.

הוועדה קבעה גם שמזון נוזלי שתכולת הסוכר בו נמוכה מ־5 גרם ל־100 מ"ל לא יסווג כמזון מזיק. כבר בסוף 2017, בדיון בוועדת העבודה והרווחה, הסביר מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב כי הרעיון להרחיב את המיסוי לממתיקים מלאכותיים "אבסורדי". לדבריו: "אנחנו אומרים את זה בצורה חד־משמעית. יש הבדל בין סוכר, בין הנזק שגורם סוכר, לבין תחליפים. אנחנו לא ממליצים על תחליפים, ואנחנו לא נגיד לציבור לצרוך תחליפים, והם לא יקבלו סימון ירוק, זה לא יקרה - אבל זה לא מזיק כמו סוכר. צריך לשתות מים, אבל בין משקה ממותק בסוכר לבין משקה ממותק בתחליף, עדיף את התחליף כי הוא לא גורם את הנזקים שגורם סוכר.

"הסוכר גורם לנזקים קשים מאוד. אני פה כמנכ"ל משרד הבריאות, ואני אומר את זה כמנכ"ל משרד הבריאות, אבל באמת, מאחוריי ולצידי יש את כל המומחים הכי גדולים בעולם, שבאו ונתנו את דעתם על הדבר הזה".

 פיתוחים ירדו לטמיון

גם נייר עמדה "שימוש בתחליפי סוכר בקרב ילדים ובני נוער", אשר פרסם משרד הבריאות ביוני 2020, הצביע על כך שתחליפי הסוכר נבדקו ונמצאו בטוחים לשימוש. עמדות המומחים אינן תומכות במדיניות שמקדם משרד האוצר לגבי שימוש בתחליפי סוכר. כך למשל, פרופ' ארדון רובינשטיין, אשר מפרט בחוות דעתו כי לפי עשרות עבודות מחקר, אנליזות ומאמרי סקירה מדעיים, "אין למשקאות ממותקים השפעה על עליית רמת הסוכר, עלייה במשקל והשמנה וסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד".

תוכנית המיסוי שמציע משרד האוצר תחול על כל משקה מתוק וממותק באשר הוא קם, יהיו כמויות הסוכר בהם אשר יהיו.

עמדה זאת עומדת אף היא בניגוד למדיניות שהתוותה ועדת האסדרה, אשר קבעה כי מזון נוזלי שתכולת הסוכר בו נמוכה מ־5 גרם ל־100 מ"ל לא יסווג כמזון מזיק, ולפיכך לא נדרש לסמנו בסימן האדום. כאמור, מסקנה זאת מבוססת על התפיסה הרפואית, שלפיה משקאות עם כמות מועטה של סוכר בלבד אינם משקפים חשש בריאותי כמו מוצרים אחרים.

בענף אומרים כי בשל המדיניות הזאת של משרד הבריאות, יצרני המשקאות השקיעו משאבים רבים בפיתוח ובשינוי של מוצריהם כדי להפחית את כמות הסוכר בהם ולשווקם לציבור. מדובר בתהליכים עתירי השקעות, שנעשו בהסתמך על המצב הרגולטורי שנקבע רק לאחרונה. כך, למשל, רק במהלך השנה האחרונה הופחתה כמות הסוכר בתחום המשקאות הקלים בכ־25%.

עשרות מוצרים שבהם נעשו פיתוחים והשקעות לטובת הפחתת כמות הסוכר ופיתוח חלופות ללא סוכר יירדו לטמיון. כך, למשל, פיוזטי 19, פריגת תפוזים, ענבים ואשכוליות מופחת 40%, פאנטה זירו, ספרייט 19 קלוריות ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר