מבחן בני הערובה בטורקיה: ארדואן נמצא במצוקה - לישראל אסור לתת לו הישג

אין זה סוד שלאורך השנים עשה ארדואן הון פוליטי מיצירת משברים מול מדינות לא מוסלמיות, בייחוד מול ישראל • כך הוא הצליח להסיט את תשומת הלב של הציבור מסוגיות בוערות במדינה • ירושלים חייבת להיות זהירה ויצירתית מאוד כדי לא לשרת את האינטרסים שלו לצורכי תעמולה

נשיא טורקיה ארדואן, צילום: אי.פי.אי

בניגוד לכל הציפיות, בית המשפט באיסטנבול האריך ביום שישי את מעצרם של התיירים הישראלים נטלי ומורדי אוקנין ב-20 ימים באשמת ריגול מדיני וצבאי נגד טורקיה. דומה כי הדרישה של התובע הכללי הטורקי להארכת מעצר מאותתת כי התקרית התמימה, שהתרחשה במגדל התצפית התיירותי החדש באיסטנבול, הופכת להיות משבר מדיני בין ישראל לטורקיה.

בחוכמת הבדיעבד, התזמון של מעצר בני הזוג אוקנין אינו מקרי. רק לפני כחודש ימים חוו שתי המדינות משבר אמון נוסף, כאשר 15 פלשתינים נעצרו על ידי סוכנות הביון הטורקית באשמת ריגול לטובת המוסד הישראלי. למרות הסקירה התקשורתית הרועשת מקיר לקיר בטורקיה, בעקבות העובדה שלא היו אזרחים ישראלים בקרב 15 החשודים, בחרה ירושלים שלא להפוך את הסוגיה למשבר גלוי בינה לבין אנקרה. עם זאת, אם וכאשר בני הזוג לא ישוחררו בדיון המשפטי הבא, נראה כי המעצר של בני הזוג אוקנין עשוי להוביל את ישראל לליבה של פרשת "בני ערובה" חדשה.

נטלי ומורדי אוקנין,

מי שעוקב אחרי מדיניות החוץ הטורקית באופן עקבי, יודע היטב כי ניתן לפתור פרשות של "בני ערובה" מסוג זה בשתי דרכים: באמצעות הכוח הרך, קרי: סגנונה של גרמניה, או בדיפלומטיה קשה ואכזרית נוסח נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ.

ב-2017, כאשר אנקרה עצרה את העיתונאי הטורקי-גרמני דניז יוג'ל באשמת תעמולת ארגון טרור והסתת העם, טורקיה וגרמניה מצאו את עצמן בשיאו של משבר "בן ערובה". אז, שנה לאחר שממשלת גרמניה נאלצה להתערב, נטען בתקשורת כי טורקיה הסכימה לשחרר את יוג'ל אך ורק בתמורה לסיום הסנקציות הגרמניות נגד התעשייה הצבאית הטורקית. על אף הביקורת, גרמניה הצליחה להביא לסיום הפרשה בפברואר 2018 - לאחר שנראה היה כי באנקרה היו מרוצים מן התוצאות.

עו״ד ניר יסלוביץ, פרקליטם של בני הזוג העצורים בטורקיה

וכך, אנקרה שלפה אותו "אקדח" גם נגד ארה"ב - בפרשת הכומר אנדרו ברונסון, שהוכנס לכלא הטורקי באשמת ריגול באוקטובר 2016. בניגוד לגרמניה, ארה''ב בחרה לעקוב במשך זמן רב באופן עקיף אחר המעצר. ברגע שהמאמצים לשחרור ברונסון לא הניבו פירות, ארה''ב שינתה אסטרטגיה. ביולי 2018 הנשיא דאז טראמפ וסגנו מייק פנס ביצעו "בליץ של ציוצים", שאיים ישירות על כלכלת טורקיה וגרם לירידת ערך הלירה הטורקית מול הדולר. בה בעת, טראמפ החל להפעיל סנקציות נגד בכירים טורקים שהיו מעורבים בפרשה. ולבסוף, בחודש אוקטובר, נאלצה טורקיה להתקפל ושחררה את הכומר ברונסון. וכאן, למראית עין, הסתיימה "מדיניות בני הערובה" של אנקרה. אך מתברר שלא. אם וכאשר בני הזוג אוקנין לא ישתחררו במושב הקרוב בבית המשפט, אזי מדינת ישראל תמצא את עצמה בתסריט דומה לזה שאיתו התמודדו גרמניה וארה''ב.

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, צילום: אי.אף.פי

אין זה סוד כי לאורך השנים עשה ארדואן הון פוליטי בביתו מיצירת משברים מול מדינות לא מוסלמיות, בייחוד מול ישראל. כך הצליח להסיט את תשומת הלב של הציבור מסוגיות בוערות במדינה. נשיא טורקיה מודע היום היטב לכך שאהדת הציבור כלפיו נמצאת בשפל חסר תקדים. לראשונה ארדואן ובעלי בריתו הלאומנים לא מובילים בסקרים מול הברית "רק לא ארדואן".

הסיבה העיקרית לשינוי מגמה זה נובע, בעיקר, מפיחות בשווייה של הלירה הטורקית מול הדולר, שהגיע לשפל של כל הזמנים (דולר = 10 לירות טורקיות) ביום הארכת המעצר של הזוג אוקנין. על כן ישראל חייבת להיות זהירה ויצירתית מאוד כדי לא לשרת את האינטרסים של ארדואן לצורכי תעמולה. ירושלים נדרשת לעשות כל שביכולתה כדי להביא לשחרורם של בני הזוג החפים מפשע - כולל שימוש בקשריה בוושינגטון ובברלין.

הכותב הוא מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר