הסכם ישראלי גרמני לעריכת ניסוי בייצור חמצן על אדמת הירח נחתם בגרמניה בין חברת OHB לבין חברת Helios הישראלית, הפועלת בתמיכת סוכנות החלל הישראלית. הליוס מפתחת טכנולוגיה לייצור של חמצן ומתכת מחול הירח וכוכבי לכת אחרים כדי להתגבר על אחד האתגרים המשמעותיים בקיום מושבות עתידיות מחוץ לכדור הארץ.
החללית של OHB נבנית יחד עם התעשייה האווירית בישראל על בסיס הניסיון שנרכש בפרויקט בראשית ומתוכננת לבצע שורה של ניסיונות והטסת מטענים יחודיים לירח עבור סוכנות החלל האירופאית, חברות באירופה וברחבי העולם.
"החמצן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים והכבדים בטיסה לחלל, מעל ל-60% ממשקל הרקטות בעת השיגור," אומר יונתן גייפמן, מנכ"ל הליוס. "חללית לירח צפויה לצרוך מאות טונות של חמצן לבעירת מנועי הטילים ולשימוש האנושי של האסטרונאוטים. קרוב למחצית ממסת הקרקע בירח עשויה מחמצן שאפשר להפיק אותו במקום ללא צורך בהטסתו מכדור הארץ וכך להוזיל משמעותית את עלויות ההטסה בעתיד ולצמצם את התלות במשלוח חומרי גלם מכדור הארץ. הצלחה ביצור חמצן על הירח היא המפתח להתפתחות אנושית מחוץ לכדור הארץ ולהפחתה דרמטית בעלויות חקר החלל."
"הקמת בסיס קבוע על הירח דורשת שיתופי פעולה בינלאומיים רחבים," אומר תא"ל (מיל.) אורי אורון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. "חברת הליוס היא דוגמה לחברה שתהפוך לשחקן עולמי מרכזי במאמצים לחזור לירח. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המשולש בין שתי החברות יחד עם התעשייה האווירית שמבטא את הקשרים הטכנולוגיים החזקים בין ישראל וגרמניה ואת היכולת של שיתופי פעולה חוצי גבולות להביא לפריצות דרך מדעיות."
במקביל וללא קשר - ערכה לאחרונה סוכנות החלל האמריקאית - נאס"א, מחקר מעמיק שמטרתו היתה לבחון פריסתה של רשת אינטרנט אלחוטית על הירח. מטרתה של הרשת היא לאפשר לצוות המחקר של תוכנית ארטמיס קישוריות אלחוטית על הירח שתאפשר לרובוטים, כלי המחקר וגם לצוות האסטרונאוטים שאמור לנחות על הירח ב-2024 לתקשר זה עם זה. אפשרות תקשורת על הירח היא הכרחית בייחוד אם ארה"ב מתכננת לבנות עליו בסיס ממנו יצאו כלי מחקר לפעולות שונות וכן לשמירת קשר עם מערכות שינועו סביב הירח.
המחקר החדש של נאס"א נערך סביב עיר הבית של מרכז המחקר והחדשנות של הסוכנות - קליבלנד. התברר כי בעיר האמריקאית הגדולה 30 אחוז ממשקי הבית לא יכולים להישען באופן אמין על תקשורת אלחוטית שהפכה להכרחית במהלך סגרי הקורונה. בעקבות זאת מרכז המחקר של נאס"א, יחד עם הגורמים העירוניים, בחן כיצד לספק לעיר סביבו מערך תקשורתי אמין כשעל הדרך הוא גם בוחן כיצד מבנה רשתי כזה יסייע לו גם על הירח.
אמנם נכון שיש הבדל בין עיר מתועשת והומה לבין הירח וכן המשאבים שונים אולם הרשת התקשורתית היא אותה רשת בסופו של דבר. המחקר של נאס"א הראה כי פריסת 20 אלף נתבים על מוטות או מקורות בולטים אחרים בעיר במרחק של כ-90 מטרים זה מזה מאפשרת למעשה יצירת קישוריות עירונית טובה במהירות של 7.5 מגה ביט לשנייה. אמנם לא מדובר במהירות שמאפשרת תקשורת ווידאו ברמה של 4K אולם היא מאפשרת שמירה על קשר וגם שיחות וידאו טובות ברחבי העיר.
המחקר עצמו סייע כאמור לשיקולים כיצד לחבר את כל תושבי העיר לרשת האלחוטית אולם גם לימד את סוכנות החלל כיצד לייצר קישוריות על הירח שתעמוד גם בתנאים הקשים שעלולים לשרור בו שכוללים סערות אבק וטמפרטורות קיצוניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו