"מתחילת שנות האלפיים, ניכרת נוכחותה של האמנות האפריקאית העכשווית בבימה הגלובלית, מהלך שמחייב בחינה מחודשת של נקודת המבט המערבית על תרבות "גבוהה" מעשה ידי ה"אחר" מהדרום הגלובלי. עולם האמנות המערבי נטה להתעלם לא רק מעובדת קיומן של תרבויות אפריקאיות מרובות על ביטוייהן האמנותיים המגוונים, אלא גם מהעובדה שהאמנים האפריקאים מקיימים מגע-ומשא מתמיד לא רק עם טכניקות וסגנונות מערביים, אלא חשוב לא פחות, עם עברם שלהם, שנדחק לשולי אותה בימה. כתוצאה מכך, האמנות האפריקאית המודרנית והעכשווית עודנה מומשגת תכופות במונחים של שיח תולדות אמנות אירו-צנטרי, ונתפסת במונחים של גילויים פריפריאליים של מקורות אמנותיים מערביים שונים. יחד עם זאת, הולכים ורבים חוקרי האמנות הגורסים, כפי שמיטיבים האמנים הניגריים בתערוכה זו לשקף, שהחוויות הסובייקטיביות והמאפיינים הייחודיים של כל אמן, הזיקה העמוקה שלהם למסורות אמנותיות מקומיות ותחכומם הסגנוני מניבים נוף תרבותי-אמנותי עתיר רבדים וטעמים" מסבירים האוצרים ד"ר מיכאל דויד ברוכים ומיכל ויטל. הם טוענים כי "בשנים האחרונות, האמנות הניגרית הינה אחד מענפי המשק בעלי קצב הצמיחה המהיר ביותר, וזאת בזכות השקעות ממשלתיות ובנקאיות אך לא פחות חשוב מכך, חוג הולך ומתרחב של צרכני אמנות מקומיים, על טעמם הייחודי. נדרש מאיתנו אפוא להבנות מחדש את תולדות האמנות בניגריה על מנת להבין עד כמה האקלים האמנותי המשגשג הזה נטוע עמוק במסורות המקומיות העשירות".

האמנים המציגים:

איו פילאדה מציג סדרת עבודות פיגורטיביות המתמקדת בעיקר בידיים לא רק כמאפיין המרכזי של הגוף בייצור, אלא בעיקר ביכולת שלהן להביע את חששותיו מפני קונפליקטים, הפרדה ושבר, והמתחים הגוברים שעומדים בפני אנשים בתקופה העכשווית.

אוסקר אוקונו מתאר את עבודותיו כ- אפרו-ראליזם, ומסביר כי הן הטכניקות והן האיקונוגרפיה בעבודתו מנסות לעורר מחשבה ומעורבות בקרב צופיו. ביצירתו "תן לנו היום את נשימתנו היומית" אוקונו בוחן זהות שחורה המתייחסת לאירועי Black lives Matter בארה"ב. בעזרת טכניקות הציור שלו מתאר אוקונו את תהליך הנשימה בפועל כניסיון להדגיש את הפחד בניסיון החיים של גברים צעירים אפרו-אמריקאים בתפוצה האפריקאית.

פטולה ישראל מסביר כי האמת והמציאות הם העקרונות הבסיסיים המנחים את תהליך יצירתו. פטולה טוען כי באמצעות שכפול המציאות לפרטי פרטים הוא יכול להעביר את המהות הפנימית האמיתית של הסיפורים שבהם הוא עוסק בציוריו. סיפורים אלה שאובים תמיד מסביבתו הקרובה ומטרתו היא לעורר רגשות אצל הצופה כדי לעודד מחשבות ופעולות.

אנתוני אוגבו משתמש בטכניקת ההיפר -ראליזם כדי להצביע על רעות העולם הזה ולתת תהודה לנושאים הנובעים בעיקר מניסיון חייו האישי. בהנאה מכאיבה (In Painful Pleasure) אוגבו מספר לנו סיפור כואב על נערה צעירה, קורבן להטרדות מיניות של אביה באמצעות התמקדות במבטה החודר שאינו מרפה מהצופה.

אולטונדון בימבו מבקש מאיתנו להיות במודעות מלאה לחברה שלנו ולסביבתנו. עם סגנון אמנות שהוא מכנה אלפביתיות, בו הוא משתמש במילים ומשפטים משמעותיים הקשורים לנושא המתואר, הוא מטיף לאחדות, שלום, אמונה, חלומות של חופש ועוד. בחירתו בצבעים האדומים והכחולים גם היא מודעת ויש לה שורשים בתרבות יורובה שבה הכחול בעל משמעות חיובית ומשקף אסוציאציות שמימיות ושלוות, בעוד שאדום נוטה לסמל תוקפנות וסכנה.

אוצרים: ד"ר מיכאל דויד ברוכים, מיכל ויטל

התערוכה תוצג בתאריכים: 28.10 – 15.12

שעות פעילות התערוכה: ימים א'-ה' 12:00-19:00 יום ו' 11:00-15:00

הכניסה חופשית בהתאם להנחיות משרד הבריאות

גלריה קורידור, רחוב קויפמן 12, תל אביב. (מלון דיויד אינטרקונטיננטל)