לפני כחמש שנים עלתה אנה, בחורה צעירה בת 25, על טרמפ באזור השפלה. בשלב מסוים סטה הנהג לדרך עפר צדדית, החל להפשיט את אנה וביצע בה מעשים מגונים. אנה התנגדה, הצליחה להתלבש והנהג חזר לכביש והוריד אותה בשוליו. היא התלוננה למשטרה מיד, התוקף נתפס והורשע ונגזרו עליו שמונה חודשים בכלא.

שלוש שנים לאחר מכן פנתה אנה למומחית לייצוג נפגעות תקיפה מינית, עורכת הדין קרן ברק ממשרד לייזרוביץ-ברק, עליה שמעה בכתבה בטלוויזיה. היא החליטה שהיא רוצה להגיש גם תביעה אזרחית נגד התוקף, וזכתה בפיצוי של 1,200,000 ש"ח.

במקרה אחר, חיילת בת 19 הותקפה מינית מספר פעמים על ידי איש קבע ששירת איתה בבסיס, שבין היתר החדיר את ידיו מתחת למדים שלה וחפן את איבריה הפרטיים. גם היא התלוננה במשטרה והתוקף הורשע, וריצה ארבעה וחצי חודשים של עבודה צבאית במקום כלא. גם היא פנתה לעורכת הדין ברק, הגישה תביעה אזרחית ופסק הדין קבע לה פיצויים על סך 2,160,000 ש"ח.

נשים רבות לא יודעות את זה, אבל יש אפשרות נוספת לטפל בתוקפים ומטרידים מינית. האופציה הזו קלה יותר ממסע הייסורים שמזמן פעמים רבות ההליך הפלילי הידוע לשמצה, הכולל חקירות פולשניות, יחס בוטה ומזלזל של שוטרים, עימות עם התוקף ומעמד בלתי אפשרי של שחזור הרגעים הקשים מול שופט בבית המשפט. שורדות של תקיפה מינית קוראות לזה "אונס שני", אבל יש גם דרך אחרת: תביעה אזרחית.

עורכת הדין קרן ברק (צילום: עמיר צוק)
"הקורבנות לא זוכות לצדק והתוקפים ממשיכים לתקוף". עו"ד קרן ברק | צילום: עמיר צוק

את ההליך האזרחי אפשר לפתוח במקביל להליך הפלילי, במקומו או לאחריו. "ההליך האזרחי מטיב עם נשים כי הוא יותר נוח, הוא לא רווי יצרים והוא הרבה יותר מחבק", אומרת עו"ד ברק. "לא לכל אחת מתאים ללכת להתלונן במשטרה ולחוות את הכל מחדש. בתביעה אזרחית אין חובה לעמוד מול התוקף בבית המשפט או להתעמת איתו במשטרה".

>> "לפני ששאלו אותי מה השם שלי שאלו אותי מה גודל איבר המין שלו": עדויות של נפגעות המערכת המשפטית

בנוסף, נשים שהוטרדו או הותקפו מינית מגישות תלונות במשטרה – והתיקים, פעמים רבות, נסגרים מחוסר ראיות. "הקורבנות לא זוכות לצדק והתוקפים ממשיכים לתקוף - וזאת במקום שקורבנות יגישו תביעות אזרחיות ויחשפו את מעללי התוקפים שלהן", אומרת עו"ד ברק, "צריך רק נפגעת אמיצה אחת כדי לעצור את שרשרת ההטרדות. כל השאר יגיעו אחריה".

אם ההליך הפלילי מתמקד בעונש, מטרת ההליך האזרחי היא לפצות כספית את הנפגעת: "נפגעות תקיפה מינית סובלות מנזקים נפשיים קשים שדורשים פיצוי כספי במטרה להשתקם. תובעת עשויה להזדקק לטיפולים, תרופות, פסיכולוגים, או שהיא בכלל לא מסוגלת לעבוד ונמצאת באשפוז, למשל. הפיצוי נועד לעזור לה לקום על הרגליים ולבנות את העתיד שלה. נפגעת שמנצחת בתיק וזוכה בכסף סוגרת מעגל, השליטה חוזרת אליה", מדגישה עו"ד ברק, "נשים חושבות שמדובר בסכומים פעוטים, אבל זה לא נכון. יש לי לקוחה שרכשה דירה יפה מאוד בכסף שהיא קיבלה ושמגיע לה".

"די בזה שהגרסה של הנפגעת אמינה יותר מהגרסה של התוקף כדי לזכות אותה בפיצויים אזרחיים משמעותיים"

אבל אם יש מחסור בראיות, איך אפשר לנצח בתביעה אזרחית? עו"ד ברק מסבירה שלעומת המשפט הפלילי, הדורש רף הוכחה גבוה מאוד של כמעט 100%, במשפט האזרחי נדרשים רק 51% ראיות כדי להוכיח. "כלומר די בזה שהגרסה של הנפגעת אמינה יותר מהגרסה של התוקף כדי לזכות אותה בפיצויים אזרחיים משמעותיים", אומרת עו"ד ברק, ויש לה דוגמאות מלוא החופן: "בחורה הכירה גבר באתר הכרויות, הם יצאו שבועיים בערך אבל כשהיא ביקשה לסיים את הקשר הוא כפה עליה ברכב יחסי מין", מספרת עו"ד ברק, "התיק נסגר מחוסר בראיות, אבל תביעה אזרחית הסתיימה בכך שהנתבע שילם 760,000 ₪. מטפלת סיעודית של אישה חולת סרטן הותקפה מינית על ידי בעלה של החולה, שביצע בה מעשים מגונים כשהיא במיטתה בלילה. היא התלוננה במשטרה והתיק נסגר, אבל הגישה תביעה אזרחית ובמסגרת הליך פשרה שולמו לה 600 אלף ש"ח. אישה צעירה החלה לעבוד בחברת פרסום, והבעלים של החברה לא הפסיק להזמין אותה לצאת והטריד אותה מינית. התיק נסגר ללא כתב אישום, אבל היא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה והוא שילם לה 375,000 ש"ח".

נבוכים ומעדיפים לשלם

גם הקומיקאית אופיר סגרסקי, שהייתה הראשונה שחשפה את ההודעות ששלח לה ארז דריגס במרץ השנה, נעזרה בהליך האזרחי מול גבר פוגעני אחר – ובמקרה שלה, השיגה צדק אפילו מבלי להגיע לבית המשפט. "גבר שאני לא מכירה שאל אותי אם אני רוצה לראות את איבר מינו. אמרתי לו שלא, אז הוא שלח לי תמונה. שאלתי אותו, 'למה שלחת לי אם אמרתי לך בפירוש לא, אז הוא ענה לי 'כי הוא יפה ורציתי שתראי'", סיפרה סגרסקי לפאולה וליאון בתכנית הבוקר, והוסיפה שבעקבות האירוע נחשפה לאפשרות לתבוע גברים ששולחים אליה תמונות של אברי מין. "פניתי לעורך דין, ניסחנו ביחד מכתב התראה לפני תביעה, שילמתי כמה מאות שקלים לחוקר פרטי כדי למצוא את הכתובת של המטריד ושלחנו לו את המכתב. עורך הדין הכין אותי שבדרך כלל במקרים כאלה אנשים כל-כך מתפדחים ומבינים כמה מטומטם מה שהם עשו, שהם מעדיפים לסגור את זה מחוץ לבית המשפט, וגם לי זה היה עדיף". וזה אכן מה שקרה - הגבר שהטריד את סגרסקי שילם לה חמשת אלפים שקלים כדי שלא תתבע אותו, ומאז היא ממליצה לנשים שנתקלות במקרה דומה לעשות כמוה.

בנוסף, ההליך האזרחי יכול להתבצע בסודיות מוחלטת. "לקוחה שלי ניהלה תביעה במשך חצי שנה בלי שבעלה ידע בכלל. אחרי שניצחה היא חשבה להגיד לו שהכסף הגיע מירושה, אבל בסוף סיפרה לו. הוא שאל אותה למה היא עברה את כל זה לבד, והיא הסבירה שהיא התביישה. זה לא קל לאישה לספר איך גבר הפך אותה לכמה רגעים לכלום, לאבק".

בשנים האחרונות, היא מתארת, יש התעוררות בנושא. "המשרד שלנו מופגז, יש אין סוף תביעות. פעם הייתה פחות מודעות אבל ברגע שהנושא עולה לשיח הציבורי נשים פחות מתביישות לדבר. חשוב שנשים ידעו שזו זכותן ואף חובתן לקבל פיצוי אם פגעו בהן".

"הגיע הזמן להעלות את המודעות לאפיק התביעה האזרחי בכל הנוגע לפגיעות מיניות", מסכימה גם שרת התחבורה מרב מיכאלי, "לא כל מקרה פגיעה או הטרדה חייב לעבור במסלול הפלילי, והמסלול האזרחי הוא דרך חשובה לאפשר את הפיצוי הנדרש לאותן נפגעות ונפגעים על כל הנזקים שנגרמו בעקבות הפגיעה, בין אם פגיעות בריאותיות, נפשיות, חברתיות וכלכליות". גם עו"ד הלה נויבך מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תומכת: "לצערנו, נכון להיום אין עדיין הרבה הליכים כאלה. אנחנו מקוות שככל שתעלה המודעות כך גם יעלו מספר התביעות ויותר ויותר נשים יזכו להכרה בפגיעה בהן מן המערכת המשפטית, לצד פיצוי כספי שיאפשר להן לשקם את עצמן מהפגיעה".